פושפושון

גידול ושמו בועז

קומדיה רומנטית פרועה מאת אורן דיקמן, בימוי : תמר קינן

שחקנים : מיכאל הנגבי,יוסי ירום,נילי צרויה,שלו גלבר,אורן דיקמן

צוותא : 29.6.201

הבלוג מצטט

נועה, רווקה חסרת ביטחון עצמי, מתבשרת שיש לה גידול על הלב – בועז, האקס שלה מלפני 3 שנים. היא חשבה שהיא כבר מזמן התגברה עליו, אבל מסתבר שהוא עדיין
שם – יושב לה על הלב. הדרך היחידה להסיר את הגידול ולמצוא אהבה היא להרוג אותו – את בועז – עם אקדח והכל. העלילה מסתבכת כאשר נכנסת לתמונה הפסיכולוגית המוטרפת שלה, שסוחבת גידול משל עצמה, בחור נוירוטי בשם עמי שהולך לכל מקום עם טנק המחמד שלו, וקטליזטור רפואי בשם רופוס שדומה לבועז כמו שתי טיפות אופטלגין. עכשיו נועה צריכה לבחור: האם להישאר עם הגידול ולסיים את חייה כזקנה ערירית עם 20 חתולים וגופה שימצאו רק בגלל הריח, או להרוג את בועז ולנסות למצוא אהבה.

Tainted Love

(צילום: מיקרובי)

הבלוג מבין שאת ההצגה הזו חייבים לראות.השמועות רצות מהר.”ההצגה הכי טוב בעיר”.אז הגענו. ענת גורל רורברגר, מבקרת התיאטרון שלנו מסכמת חוויה :

אז אתמול בערב, באולם צוותא המלא והגדוש אנשים ומסכות, טוב לא כולם, צפיתי בפצצת הקאלט החדשה הזו.

באתי סקפטית קמעא, אבל אהבתי את סידור הבמה במצב המתנה. הייתה אנרגיה של ציפייה. זה אולי הרגע האחרון לציין שגם את התפאורה ( בעיצובו של זוהר שואף ) אהבתי, פשוטה אבל ססגונית, עם נוכחות חזקה לצבע האדום ועם פריטי ממורביליה קטנים, כולל עציץ אחד שנפל באופן ספונטני על ראשו של יוסי ירום, והוסיף עוד אתנחתא קומית לקהל השבוז ממילא

ההצגה התחילה בתנופה ובאנרגייה גבוהה, הרבה בזכות אורן דיקמן, השחקנית הראשית, אדומת הבגד, שמשחקת במין עצבנות נוירוטית מצחיקה ובהיפר אקטיביות, שלא לומר היפר ונטילצייה, לאורך כל הערב.

אורן דיקמן גם כתבה את המחזה,כך שהיא באמת פצצת אנרגיה אדומה וכשרונית, שגם שרה יפה. וההיסטריה שלה מצחיקה ומדבקת.

בכלל זה היה ערב מסחרר, עם משחק משובח, דיאלוגים שטותיים עד מבריקים, אתנחתות נפלאות בצורת קריוקי תיאטרלי ללהיטי שנות ה-80 הרלוונטים יותר או פחות לעלילת הלב השבור, או הסובל מגידול ושמו בועז.

כל השחקנים היו מצויינים ולגמרי מולטי טסקינג. רובם גם שרו היטב, למעט מיכאל הנגבי, המוכר והמצויין ושלו גלבר שלא פצחו בשירה .

ועכשיו לשיר…

( צילום : ענת גורל רורברגר )

הפסיכולוגית המגרבצת (נילי צרויה) הייתה שוס, ודמותה התפתחה לאורך ההצגה ממטפלת סטראוטיפית לאשה מנוצלת הנוקמת במין הגברי ומפגינה יכולות שירה וסקס אפיל לא מבוטל.

יוסי ירום עם טנק המחמד שלו והאישיות הסופר חרדתית (אפשר ואבן?) היה מעולה. מצחיק ומופרע עם פרצופים קומיים מוטרפים ושפת גוף גמלונית במכוון. הוא גם שר להפליא. גם הטנק היה הברקה, כמובן. קטן אבל צמא.

האיש והטנק

( צילום : מיקרובי )

הקיצור, אין מה להרחיב יותר מדי. גם שלו גלבר, בועז בשבילכם, ומיכאל הנגבי, הקרדיולוג המופרע, היו מצחיקים אש. כל האנסמבל עבד יחד נהדר. זכורה לי היטב הסצנה של גלבר מציץ מאחורי שולחן הקרדיולוג בו מצא מחסה, ורק ראשו מגיח להצצות קצרות ונפחדות על המציאות המטורפת שמתחוללת בקליניקה.

עשו לעצמכם טובה ותלכו. פעם, פעמיים, כמה שבא לכם. מובן שגם אני זוממת ללכת שוב.

כי מה כבר נותר לנו לעשות בימי קורונה מלבלבת ברביעית, או החמישית, או…משהו.

ענת גורל רורברגר

C.) כל הזכויות שמורות

הבלוג שמתנהג אחרת