הקופסה השחורה של ראש הרדיו

boxededition

 

הבלוג סופר ימים לקראת ההופעה בארץ.

זה יקרה בעוד עשרים וארבעה ימים ב 19 ביולי בפארק הירקון

בינתיים…..

הבלוג חורג ממנהגו, מקדים להתרגש. הנה זה קורה. אלבום דה לוקס יצא היום לשוק. התמונה שלמעלה לקוחה מאתר המכירות. נכון,שום דבר באמת לא חדש כאן. מצד שני. הישן הזה כל כך חדש,כי אם פעם הסתפקתם באו קיי קומפיוטר אחד, עכשיו תקבלו שניים.

ככה זה נראה בגרסת הויניל. קופסה שחורה יקרה ומפוארת, מלאה כל טוב ,שלושה וינילים,קסטה,שלושים יצירות אמנות,פנקסי רשימות וציורים של יורק הסולן , צילום אודים עשנים של עטיפת המקור, תקליט חדש , או.קיי,נוט או.קיי , עם שלושה שירים שלא ראו אור מעולם ועוד שמונה שיחזורים דיגיטאליים של חומרים אנאלוגיים שראו אור רק כבי סיידס  ועכשיו הם כאן לתפארת עולם.

כמובן שישנה גם גרסת דיסק. הבלוג עצמו טרם מישש את המוצר הפיזי, הבלוג מתעתד להגיע לחנויות, כרגע הפורמט הדיגיטלי מתנגן באוזניו הקרויות ( ככה אומרים ? ) , טרם התרגל, האזנה ראשונה, החומרים לא קלים לעיכול. את קרמה פוליס ופאראנוייד אנדרויד הוא משאיר לאוטו, נסיעה נעימה.

rs-radiohead-v6-1862b580-85ca-43aa-996a-4b36686367cd

או קיי.אם תרשו לי. טיפה נימה אישית. כמו כולם, גם אני דלוק בלי הכרה על האו קיי קומפיוטר. הסקרנות אוכלת את הנפש פנימה.כי הנה אלבום נוסף של שירים שנכתבו סביב אותה תקופה.

עשרים שנה אחרי ולמרות הריח הסמי מסחרי שנודף מהוצאת הדה לוקס הזה, עושה רושם שלא ניתן יהיה לוותר. כי מה שתפס אותי אז , יתפוס גם היום.חזק יותר

RADIOHEAD_OKNOTOK_LP_CD_ARTWORK_PACKSHOT

עובדה. העולם לא נעשה טוב יותר. להיפך. אם קודם דובר בתאונות,מטוסים מתרסקים,פאראנויות קיומיות,יאוש, געגועים ובדידות, הרי שכרגע מול מנהיגים נכשלים, טרור פודמנטליסטי ,פליטי קרבות ורעב ,קריסות פוליטיות,שנאת זרים והשתלטות הטכנולגיה על האדם, הקלסטרופוביה התום יורקית רק עולה וגדלה,ואין כמו הכיף המזוכיסטי הזה להתחבר לעוד אלבום “חדש” של רדיוהד,אלבום שרובו ככולו המשך ישיר לאלבום המפואר ההוא מ 1997 , השנה בה הפכו רדיוהד ל”להקה הכי חשובה על הפלנטה.”

בתודה

 

הבלוג שמתנהג אחרת

Posted in album cover, Review, מיקרובי, רורברגר | Tagged , , , | Leave a comment

Full Moon

מון דואו,קולאג' פסיכדלי, 21.6.17

Moon Duo

בארבי, 22.6.2017

מחממים Häxxan

אם תרצו – “חסאן ” , טריו גברי משלנו, עם פעילות ברלנאית. הכיוון , גראנדג’ על יסודות פאנק על ספידים מהול בטונות של רעש מלודי מחריש אוזניים, אבל מה, מצויינים. ( ר’ קטע וידאו בסיום בלוג זה ) , הלאה.

הפסקה קלה לסידורי במה. והנה הם ה”מון דואו” וליתר דיוק המון טריו , כי לאחרונה הוסיפו גם מתופף חתיך.ג’ון ג’פרי, אם איני טועה בשם.

הדואו המקוריים הם : , בצד ימין עם הזקן הלבן והגיטרה , אריק ריפליי ג’ונסון, בצד שמאל על סוללת הקלידים הסינטי ומכונת הבסים , הגברת סאני יאמדה, או כפי שכונתה אצלי במהלך הערב , “נראת כמו ניקו, שרה כמו ניקו “

מון דואו, 2 , בארבי, 21.6.17

נכון שלא רואים הרבה בצילום שלמעלה, והכל בגלל התאורה. תאורה אמרתי? .לייט שאו כמו אז , נוסח האירועים הפסיכדליים של ימי ההיפים העליזים, נוסח ריצודי האור המהבהב של ימי הוולווט אנדרגראונד ובית חרושתו של אנדי וורהול, נוסח פעילויות חבורת העין השלישית, זו שלנו עם המאסטרו ז’אק קאתמור, וילדי הפרחים התל אביביים כולל כבודי ,מיקרובי, עפוף ערפילים הלוציגניים  עמוסי הלוציונאציות חוץ גופניות.

והנה כאן בבארבי המון דואו בפעם השניה בישראל, ואנחנו, מה שאומר הבלוג ורעייתו שתחיה, צמודים לבמה, לוטשים עיניים,פוקחים אוזניים ונשפכים.כך שהמבטים מופנים מידי פעם ימינה אל הזמר, ואחר כך שמאלה אל האשה שאיתו , ושוב לאמצע אל עמדת המתופף, ירום חתיכותו ( כי בת זוגתי נפלה שבי ) . והגוף זז, ואיך לא, אל מול קצבים רפטטיביים, סמיכים, עמוסי פולסים היפנוטיים,לפעמים מכניים,לפעמים אנושיים,כהלמות אהבות הלב הפועם,וקופסאות הפאז שלמרגלות בגדיו הלבנים של האיש עם הזקן והשירה המשותפת של השניים, מלווה בין שיר לשיר במעין איווחות של תיקשורת רדיופונית, או אם נרצה, נסיונות קישור חוץ אטמוספריים של חייזרים בנסיון לקומיניקציה עם יצורי האנוש שעל פלנטת הבארבי וקהלו המסור.

מון דואו, בארבי, 21.6.17

שעה ורבע של הופעה וכאילו והזמן עמד מלכת, כאן אנחנו אל מול מפלי היופי של המון דואו. ואז מגיע גם ה”נו פאן ” של איגי פופ. וחללית האם עושה פליפ פלופ אל עבר הלא ידוע, חודרת חורי תולעת אל חללים אחרים. מחוזות סאונד חדשים.ואז הכל נגמר.

נכון.לא אמרתי קראוטרוק, לא .אז מה ? .

ועכשיו לוידאו :

הנה מון דואו.

 הנה חסאן

זהו להפעם. תודה ללהקה, תודה למחממים, תודה לבארבי, תודה ענקית להמון ווליום הפקות על היבוא המופלא הזה.

 

כל הזכויות C.) למיקרובי

הבלוג שמתנהג אחרת

Posted in Live Concert, photography, Review, rock, Rock'n'roll, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , , | Leave a comment

Pet Shop : “Tel-Aviv!!!”

פט שופ, 10.6.17

Pet Shop Boys

פט שופ בוייז

פארק הירקון, 10.6.17

 פעם רביעית בישראל. זה טוב. אוהבים אותנו. מחמיא לאגו. כהרגלו של הבלוג אפתח בציטוט עצמי.נשאב אל פתח מכונת הזמן.,לוחץ על כפתור ההפעלה, נוחת בגני התערוכה, השנה 2009 ,ניל וכריס על הבמה….

מוזיקה ואמנות. וידאו קליפים פוטוריסטיים בחיבור אל מורשתם של דרק ג’רמן ופייר אנד ג’יל.תפאורה של ארכיטקטורה קונסטרוקטיביסטית .שיעתוק אישי  לגילברט וג’ורג’,כמראה מקום לפסלים חיים. וקופסאות.קופסאות על הראש,קופסאות מוקרנות,ריבועים על גבי ריבועים.לרגע קיר של בית.לרגע חומה.חומה לבנה בהתפרקות.מחווה לחומה של הפינק פלוייד?.לרגע מדרגות.לרגע קוביות עפות באוויר.התעיות של הכפלה.לוקח קצת זמן להבין מיהו ניל ומיהו כריס.עם הפתיחה הם ארבעה.ארבעה פט שופ בוייז.שניים בשמאל,שניים בימין.האגף השמאלי מחובר לקלידים וחצוצרות.הקופסאות הצבעוניות שעל הראש עוקבות בקצב אחר המוזיקה.תפנית חדה לימין ,תפנית חדה לשמאל וחוזר חלילה.רובוטיקה נוסח קראפטוורק.צבעוניות פופית של צהוב,אדום,כחול וירוק.מנקודת עמדתי,אי שם במרכז הרחוק,אני מזהה את ניל טנטנט בתלבושת הכהה,אוחז מיקרופון,קופסה צהובה על הראש.שר מסונטז,כמו ששר מאז ומתמיד.עשרים שנה והקול אותו קול.פסל חי.לרגעים הידיים עולות אל על.פסל קינטי.כריס לאו מוגבה,מימין,על סוללת קלידים ומכונת תופים.דואו של סטטיק דאנסינג.יד עולה ,מכה,יורדת.בהמשך יגיעו הרקדנים והרקדניות.כמובן שגם כל הלהיטים שחיכינו להם,פלוס עוד כמה שלא וכמה חדשים מן האלבום החדש.האכסטראווגנצה הבימתית תומכת בשירים תמיכה מסיבית.כל שיר והווידאו שלו,כל שיר והריקוד שלו.לפני תשע שנים ברעננה זה היה פחות גרדניוזי.היה טוב,אבל לא כמו עכשיו.משהו השתנה ובגדול…….הפט שופ בוייז הם השואו הגרנדיוזי בהתגלמותו העכשווית,תערובת מסקרנת של דיסקו בגבוה ונמוך,קאמפ וקיטש,סימפולים ופלייבקים,מיוזיקל ,קרקס,קולנוע ,תיאטרון ותצוגת אופנה.לרגעים מדהים,לרגעים מעורר תמיהה,אפילו מביך.ומוזר מה שעובר עלי,כי אחרי המון שירים,אני מסתכל בשעון וקשה לי להאמין שרק חצי שעה חלפה מן ההתחלה.ונראה לי שלמרות התשפוכת הבלתי נדלית של סאונד ותמונה,משהו שם במוח נתקע על פאוז,נתקע על סף ההנאה,מגרד את מנגנון הפיהוק.אבל לא לאורך זמן.כי הנה החומה מתמוטטת,ושני נושאי הקופסאות שבצד שמאל הופכים לשתי בלונדיניות מהממות,והסאונד המצוין (לפחות בנקודה בה עמדתי,כי מתברר שאחרים התלוננו) ……..,וכאילו שכל אלה לא מספיקים מגיעים גם  ה”רזידנטס”,וליתר דיוק השפעתם המבורכת ,בדמותם של רקדנים תקועים בתוך גורדי שחקים מקרטון,ולא,אני כבר לא זוכר לאיזה שיר בדיוק זה השתדך,אבל מה,זה הצחיק אותי,כל כך מגוחך,כל כך מעורר אמפטיה,כי איך בדיוק אפשר לרקוד בתוך זה ,כל כך דיסנילנד,כל כך מרומם נפש ,כל כך חמוד ,כל כך טיפשי.וכשכל אלה באים אל סיומם,מתחילה המסיבה, עם  קונפטי,ובלונים………….. .וכשזה נגמר סופית,אני סולח לעצמי ולהם על מצבי הצבירה ההתחלתיים שלי.כי העובדה היא שבסופו של דבר יצאתי עם חיוך על הפנים,עובדה שגם עכשיו ,ימים אחרי,אני לא מפסיק לזמזם את השירים,עובדה שכל פעם שאני משקה עציץ,אני נזכר בכובע של כריס,עובדה שבגילם המתגבר,הצליחו הפט שופ בוייז להעביר לי משהו שהוא הרבה מעבר לחווית השירים.גם השירים.

או קיי. שבע שנים אחרי.פארק הירקון. סוף שבוע חגיגות הגאווה. כריס וניל מגובים בקטעי וידאו חדשים. מרשימים ללא ספק. הלכו הקוביות, עכשיו הויזואל עובד על מוטיבים זורמניים, נובו פסיכדליה. נכון, נותרו גם קוביה או שתיים.  נותרו גם הכובעים והקסדות .כאילו באו להסתיר פגמי גיל. מותר להם. נוספו נגנים. נעלמו הרקדנים. או כפי שאמר לי חברי הטוב, ” גם הרמת יד ומחיאת כף שווה אצלהם לריקוד” ( מצד שני ,יתכן והיו , ונעלמו מעיני מרוב ענני עשן ערפיליים )

, ואכן,הפט שופ של היום, למרות השנים, מרקדים בכיף, עדיין תופסים חזק בקפלי שמלות הדיסקו האלקטרוני, ובערת הלייזרים והפצצות הסאונד המסיבי ,עובדים יופי על העיניים והאזניים כאחת , אז איך אפשר שלא להתרשם בשנית ( ברביעית ) מקולו המקסים של ניל טננט,זה שבעצם סוחף בלייב את ההופעה כולה. ואו ,איזה יופי של קול.

 נכון ,היו גם רגעים מתים, ונכון ששירי האלבום האחרון, נחמדים, ותו לא, והאמת ? ,לפעמים אפילו מייגעים. אבל מה זה משנה,כש”גו ווסט”,”ווסט אנד גירלס”,”איטס א סין”,”דומינו דאנסינג”, עדיין מצליחים לגרום לקהל ( בצנוע, לא הגיעו רבים מידי,איזה ששת אלפים פלוס מינוס ) ,להרים לאויר את  סמרטפוניהם ,למחוא כף, ולזמזם לעצמם את המוכר והידוע. בסך הכל היה נחמד, נו טוב, נחמד פלוס.

פט שופ בוייז תל אביב,פארק הירקון, 10.6.17

בתמונה : זה לא ניל טננט.

 

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי‏

אפילוגון קטן לסיום : דוכני הנקניקיות השניצלונים והצ’יפס,בקרב הקהל,יוצרים אצלי משחקי רעב מיותרים. הריחות המפתים  מטרידים את בטנו של הבלוג. אנא,אנא!!! הרחיקו את דוכני האוכל למעלה הגבעה. פליז.!!!

אה,כן. יופי של חולצות.

פט שופ בוייז חולצות, 10.6.17

 

Posted in Electronic, Live Concert, photography, pop, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , | Leave a comment

The Crying Game / משחק הדמעות

קומיקס,משחק הדמעות,6.2017

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

Posted in comics, Uncategorized, קומיקס | Tagged , , , , , , , , | Leave a comment

“לא לפחד ולא לעצור”

“….אני רוצה להיות גיבור”

איה זהבי פייגלין

אמריקה” ,השקת אי.פי”

כלב וחבר ,מוסיקאים מלווים : הוד שריד,תופים/עדי רותם,סינטי וסמפלר.

בסקולה , תל -אביב, 27.5.2017

“אורח : נצ’י נצ’ המכונה  : “מלך הראפ של המזרח התיכון

איה זהבי פייגלין,,בסקולה,27.5.17

מילות מפתח :

התאהבות

רוקנ’רול תירפואידי

מדברת שירים

הבלוג ממעט במילים, נותן לאיה לעשות את שלה.הבלוג מבקש ללחוץ על קישור

https://mickrobi.wordpress.com/2014/06/16/%D7%90%D7%99%D7%94-%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%92%D7%A2%D7%92%D7%A2%D7%AA%D7%99/

שלוש שנים מאז. איה משיקה אי.פי. חדש. כזה שמתחלק לשני דיסקים.”שבעה שירים” (מיחזור מבורך של הוצאה קודמת ) ו”אמריקה”, זה האחרון החדש, חדש.את ההשקה היא עושה בבסקולה.כיאה להשקה המקום מלא בקרובים קרובים,בני משפחה,ותיקי רימון,תלמידי המורה,וקהל אוהד שכל קשר בינו ובין המשפחה הקרובה מיקרי ביותר. האמת, יכלו לבוא יותר.

ההופעה מרגשת. אנרגיות מטורפות. “ספורט” , “אמריקה”,”גיבור”,”ילדה קטנה” ( ומכוערת) , “מיי דוג” \ שום דבר לא הולך לאיבוד מאז החתיכים, איה רוצה להיות מקובלת, להצליח ( ר’ ראיון עם בן שלו בהארץ), מדברת על התמתנות,שינויי גישה, נגישות,התפתחות אמנותית. הענין הוא שעם כל הרצון הטוב להשתנות,ויש שינוי, יסודות העבר מסרבים להתמסמס,להיפך,

עכשיו איה גם נושקת למיינסטרים במובן הטוב של המילה, “גיבור” הפך להיט,  והטכסטים? ,בועטים מחדש, מדברים בעד עצמם, סיפורי חיים, חשיפה לעומקי הקיום האנושי, טוב ורע זה לצד זה, יחסי הורים ילדים,רצון להסתלק ורצון להשאר, ומעל לכל אלה השירה,הקול הזה שלה, חודר עצמות, יוצר גלי הזדהות, שורף קרביים , מוחצן פנימית ,ואז מגיע גם נצ’י נצ’ ומשדך את הראפ הפרחי המזרח תיכוני לרוקנ’רול המתחרע של איה ותוצאה? ואו! כמה שזה היה טוב, אז הנה הוידאו ( בשני חלקים, כי משהו השתבש אצלי מרוב התלהבות )

א.)

ב.)

מתקרבים לסוף. איה והגיטרה.ירידה אל תוך הקהל.מעגל צופים. איה באמצע. “אהבה מתה ” , זה שם השיר. קונטראפונקט לכל הרעש והמהומה של קודם.ברגוע.הקהל יושב.מחיאות כפיים. סוף.

איה זהבי פייגלין,בסקולה,27.5.17

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

בונוס : עוד שני קטעי וידאו מן ההופעה

ספורט

אמריקה

C.) כל הזכויות למיקרובי.

Posted in clubbing, Hip Hop, Live Concert, photography, Rap Music, Rock Concert, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, רוקנ'רול | Tagged , , , , , , | Leave a comment

!איפה? ….בחייפו

Föllakzoid

הופעה ב”וונדרבר” ,חיפה

22.5.2017

או קיי, למען ההבנה,הבלוג דורש בתוקף מקוראיו להקדיש שש עשרה דקות מחייהם ולהתבונן בקטע הוידאו המצורף. רצוי אוזניות,פול ווליום. אחר כך נדבר.

 

סבבה ? , נו טוב, לא החזקתם מעמד , אז הנה קיצור תולדות ההופעה אמש בחיפה.

 

הי. הבלוג מתאושש. משחזר חוויה מעולם אחר. מכין את קוראיו לקראת הופעה נוספת הערב במועדון הלבונטין. אז ככה. תארו לעצמכם נחיתה על פלנטה מרוחקת, חברו למשנתו של דון חואן ( וראה קרלוס קסטנדה ) , הצטיידו באטמי אוזניים וסבלנות אין קץ, סובבו כפתורי זכרון אל עבר סמי הזיה שנטלתם ( או לא ) במסגרת מסעות הלוציגניים אל תוככי מרחבי הנפש והתודעה המורכבים, עיצמו עיניים, קחו את הקראוטרוק הגרמני, פיליפ גלאס, הוקווינד ודומיהם, עכשיו תעשו על זה דיליט, תנו למוסיקה לשטוף את הגוף, זוכרים עדיין את מה שחוויתם שם בוידאו למעלה, איך לא, זה אמור להתקע עמוק, לדחוס אברי גוף פנימיים ,לשעמם,לרומם,להעיף אל מחוץ לכל מה שהתרגלתם אליו,שש עשרה דקות של רפטציה,שש עשרה דקות ,ואחרי זה עוד שעה נוספת של אותו דבר, ריף אחד שחוזר על עצמו,חוזר,ושב,חוזר ושב,חוזר ושב,חוזר ושב, ואו שאתה מתעצבן ובורח אל תוך עצמך, או שאתה נכנע ונותן למוסיקה לשטוף אותך, הלוך וחזור,הלוך וחזור, הלוך וחזור, הלוך וחזור, ומבטך נעוץ על במה אפלה,שטוף באורות כחולים,לבנים, ועשן סמיך ומיתמר ( היה גם מתופף אבל לא ראו אותו ) ,ומבטך נעוץ באחד מאותם שלושת הצ’יליאנים,תקראו לו הסולן,או איך שבא לכם,

פולאקזויד,וונדרבר, 22.5.17, חיפה

זה עם בלונד שערותיו הגולשות, זה עם תנועות ידיו הטראנסאידיות, כאילו ועדיין תקוע אי שם בתרבות מועדונים דקאדנטית של פעם, זה שמוקף בווליומים רצחניים מכאיבי אוזניים .זה שמתכופף מידי פעם אל עבר תיבות האפקטים שלרגליו ,מסובב כפתורים, מפעיל את ריקנות ה – כאילו כלום לא קורה שם –  ובעצם פועל עלינו כעל שפני נסיון,נתונים לשטף הדיליי ( תודה א.מארק על הנתון הטכני ) לעשות בנו את שלהם. פלנטה אחרת. אמרנו.,פלנטה אחרת,אמרנו,פלנטה אחרת,אמרנו,פלנטה אחרת, אמרנו……. אופס, נתקע

פולקאזוייד,וונדרבר,חיפה,23.5.17

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

תודה להמון ווליום על האומץ להביא את “פולקאזוייד” לארץ.

Posted in clubbing, Live Concert, photography, rock, Rock Concert, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , | Leave a comment

לאיבאך – ההופעה !

Laibach

לאיבאך

הופעה בישראל

נמל תל אביב,רידינג 3

12.May/2015

לאייבאך 1

מנסה להתאפס.לבחור את המילים.לחלוק חויה.

לאיבאך בתל אביב. תל אביב כחלק ממסע צלב בעולם טוטאליטרי. תל אביב, עיר מפלט על גבולות כיבוש,חוקי לאום ומואזין .לאיבאך ,הכוח הסלובאני המתפרץ,כאן על הבמה ברידינג ,אל מול ענני ארובות עשנים, דיסקוטקים דקדנטיים וקהל אוהד שמתחלק אם תרצו לשמאל וימין,כי אלה מימין יאמרו “הו!” ואלה משמאל יאמרו “הו,הו!” ,ואלה מימין יאמרו “הו,הו,הו!” ומשמאל “הו,הו, הו, הו !” , והנה רק חלק קטן מן הטכס, טכס שכולו מרוץ בעליה של שעתיים,מינוס אינטרמישן,כי לאייבאך עושים גם הפסקה. ושעון הזמן דופק את הדקות העוברות ברברס, רברסליות נוסח “מטרופוליס” של פריץ לאנג , והנה ממשיכים, חלק ב’, חלק ב’ בשרות המהפכה.השעון מתאפס על 00:00 .

מישהו צילם את הסט ליסט,הבלוג מפרסם על מנת שתדעו מה הם החומרים המסוכנים לבריאות

18485336_10155256220093480_7951953798683054822_n

ואולי לא שמו לב,ואולי שכחו,ואולי לא התכוונו בכלל לעשות את השיר האחרון ברשימה. “דאס שפיל איסט אאוס ” , כי יתכן וכאן בלב הציונות הלוחמת ,לא נעים לסיים הופעה עם גרמנית זועקת “ראס,ראוס, נגמר המשחק ” , כי לא נעים לגרש קהל ציוני נלהב החוצה. ככה גירוש המוני אל רחובותיה ההומים של העיר העברית החדשה, וזאת לאחר שביצעו דקות קודם את שיר הפרטיזנים בעברית ולצידו את מיי קאנטרי,מיי קאנטרי, מיי לנד,  ויייירושאלאאאאיים . כשברקע השעטנז הגרפי של דגלי ישראל ופלסטין, ,נקודה. וכולם נגד כולם, ” אלה גגן אלה” , ושלום ישרור בין העמים, נו באמת , הלוואי.

לאייבאך 5, קולאג,

אז איך היה ?. מרהיב!!!,קשה לעיכול, פאשיסטי במובן הטוב של המילה.

ותגידו שאין כזה דבר,” פאשיסטי במובן הטוב של המילה “, רק שכאן הבלוג נוגע כבר בפונקציות, נורמות ,וערכים אסטתיים גדולים ונשגבים מבינתו ( ור’ ספרו המופתי של יאן מוקאז’ובסקי )  , גבולות שנתונים לשינוי מתמיד, בהקשרים אמנותיים וחוץ אמנותיים, כי לאיבאך ,כמו שרובכם יודעים ,מתופעלת על ברכי האסטתטיקה האמנותית  הלני ראייפנשטאלית הנאצית,על ברכיים קונסטרוקטביסטיות, על פאשיזם דיקטטורי סובייטי על מצעדים ושירי לכת צבאיים, ומה לעשות שהכוחניות הזו פועלת חזק על הראש,הרגליים והנשמה השורדת של שרידי שואה שכמונו,ואני כבוד בלוגי נסחף ונלהב אל מול תופעות מן הסוג הנ”ל , נזכר בצלבי הקרס הפרובוקטיביים של הפאנק הלונדוני של 1977, רוקד בפאראדיסו האמסטרדאמי את ההיטלר והמוסוליני של דוייטשה אמריקאנישה פרויינדשאפט, וכאן נופל חלל אל מול לאייבאך ממשיכי דרכם הם וגם של קראפטוורק, פוטוריסטים וסיטואציוניסטים, למיניהם, כי מעבר לריבוי גרסאות הכיסוי של הימנוני העולם והימנוני להקות כגון קווין,סטונס ואופוס של הלייף איז לייף ( ואיתו סיימו את ההופעה ) , לאיבאך הם הראי העכור ( או הזוהר, תלוי בנקודת המבט ) אל מול כל אותם עוולות וסחף המוניים של עולם אכזר ומר, אז מי אמר צפון קוריאה, מי הצביע לדונאלד טראמפ,מי הלך בעקבותיה של מרי לה פן, מי מהופנט מראש ממשלתנו ירום הודו ורעייתו,  מי הרים ידיים גבוה מעל ראשו כשמילאן פראז ציווה זאת על הקהל, לא, לא בזיג הייל, לא ,לא במועל יד, סתם כך, בשלווה וחיוך הנאתי, נענים לפקודה , ואלה מימין יגידו “הו ! ” ואלה משמאל יגידו “הו! ” , ואלה מימין יגידו “הו,הו ! ” ואלה משמאל יגידו “הו,הו, הו ” , עשיתם את צפון קוריאה, עשיתם ישראל, התחנה הבאה…..?

ואו, איזה הופעה.

לאייבאך,אני ואבי פיטשון,לאיבאך,רידינג 3, 12.5.17

ותודה למילאן פראז,מינה שפילר,יאנז גבירץ’,לוקה ימניק,רוק לופטיץ’ ( וסליחה אם טעיתי באיות חלק משמותיהם,או לא ) , אנטייטלד פרודאקשנס ( כוכבית מק’לאר &  מיקי קלאר ) , אבי פיטשון ( בתמונה למעלה – צילום: ענת _ גורל רורברגר –  עם כבוד בלוגי,אני )  שבלעדיו לא הייתי יודע חצי ממה שאני יודע על הלהקה המפוארת הזו, תודה לקהל, תודה לכולם , YAH!

כמה קטעי וידאו, ולו על מנת לשחזר חויה, או לקנא שלא הגעתם

הבלוג שמתנהג אחרת

C.)

כל הזכויות למיקרובי

Posted in art, Live Concert, photography, Rock Concert, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , , | Leave a comment