היי היי יש לנו יומולדת 6 !!! 😱😍

הקצה חוגגים 6. שש שנים לרדיו אינטרנטי . הבלוג אוהב את הקצה. הבלוג אפילו התארח שם בזמנו. הקצה משדר את כל מה שהרדיו הקונבנציונלי לא משדר. לא רק. הקצה עובד על התנדבות. הקצה זה מוסיקה. מוסיקה שהבלוג ועוד כמה אנשים אוהבים. הקצה יושב תחת כותרת אלטרנטיבית. לא רק. בקצה שומעים את כל מה שחדש. לא רק. הרדיו הקונבנציונלי מפחד מהחדש. הקצה חוגג שש. האירוע בבארבי מטרתו לגייס תמיכה. כספית ורעיונית. להפיץ את הבשורה .קיי זי רדיו .והנה המשתתפים:

תמי תות

Xen Berg

לגאסה

ג’ימבו ג’יי

טדי נגוסה

לירון עמרם והפנתרים

(ג’אז ( יסמין לסלרוט

רמי פורטיס

קלקר

הפוסי של לוסי

קובי עוז

הקצה, קוואמי,בארבי, 19.5.18

וזה למעלה בתמונה קוואמי. האדם והאיש האייל והפרידמן שבזכותו התחנה הזו מושכת בעליות , עולה ונוסקת , צוברת תאוצה ומציפה את גלי האינטרנט במוסיקה מצויינת . ותאמרו שעם רשימה כזו של משתתפים הייתם מצפים לבארבי מפוצץ בקהל. אז תאמרו. לא היה מפוצץ וחבל. אז נכון שלא כל השמות מוכרים , אבל כאן הקאץ’ 22 , והייתי מצפה ממאזיני רדיו שגם בו לא כל הקטעים מוכרים מראש ,שיבינו שדוקא כאן הערב צפויות ההפתעות. ואלה, ואו, הגיעו בזו אחר זו.

הקצה, קוואמי וליאור פלדמן,בארבי, 19.5.18.jpg

אז רק לרגע תתבוננו בתמונה ,כי כאן שוב קוואמי ולצידו ליאון פלדמן הבלתי נדלה שהנחו את הערב בהתלהבות אדירה. והנה הגיעו ההופעות וממה שהספקתי לראות ולפני שעזבתי, לא נותר לי אלא לציין שהיתה כאן חוויה אדירה וכמו שפורטיס אמר ” תעשו רעש של יותר קהל ” היה המון רעש. רעש במובן החיובי. כשמצד אחד ניצבים הראפרים, כולם אדירים, ולמרות שלא הכרתי קודם את לגאסה וטדי נגוסה וג’אז, היא היא יסמין בשמה המולד וכמה שהיה מופלא היה גם הזוי משהו ומטורף בכיף למראה מי שהצטרפו לג’אז בהופעתה והנה כמה תמונות וקטעי וידאו,וקחו את הזמן ותכנסו.

נתחיל עם לגאסה

הקצה, נגוסה ולגסה , בארבי, 19.5.18.jpg

ואלה למעלה טדי נגוסה מימין ולגסה משמאל.

והנה וידאו של טדי ואורחיו

הקצה,טדי נגוסה בארבי 19.5.18.jpg

ואם שאלתם מה זה כל הג’אז הזה, בבקשה :

הקצה ג'אז,בארבי, 19.5 (1).jpg

ולא רק כי גם  ג’ימבו ג’יי/ספא/ויקטור ג’קסון , עלו ועלצו על הצד של הראפ הדחקאי ועשו את שלהם מצויין

ולירון עמרם ופנתריו תרמו את הטאץ’ המזרחי רוקנ’רולי והאווירה רק עלתה והתחממה ורתחה

ואז הגיע פורטיס. אני חוזר : ואז הגיע פורטיס!

הקצה, פורטיס, בארבי, 20.5.18.jpg

וכאן הבלוג נותר פעור פה ולהזכיר שהבלוג ראה מיליוני הופעות של פורטיס בחייו.רק שההופעה כאן הערב , למרות מיעוט הקהל , היתה אחת מן ההופעות היותר טובות של המאסטר, כל כך טובה שאפילו הנעליים והמקרר הצליחו להלהיב אותי, מה שכבר מזמן לא קרה לי בהופעות שלו. אז קבלו וידאו ,לא לא נעלים,סניאסי, השיר החדש הזה שעושה צמרמורות של עונג מדדטיבי

וכאילו שכל זה לא הספיק הגיע גם השילוב שבינו ללירון עמרם. ושניהם ניתלו על הצלב בגלל שאין להם זנב. רק שכאן אין וידאו כי אין.יש תמונה.

 

הקצה,פורטיס ולירון עמרם , בארבי, 20.5.18.jpg

זהו. שתיים וחצי אחרי חצות.אני עוזב. אמרו לי היום שגם הפוסי של לוסי הפציצו.אלא מה.

תודה לקצה, אתם עושים עבודת קודש.

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

Advertisements
Posted in clubbing, Hip Hop, Live Concert, photography, Rap Music, rock, בא בלילה, ביקורת הופעה, היפ הופ, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, ראפ | Tagged , , , , , , , , , | Leave a comment

Art x 5

רורברגר,ציור 7, מרץ 18רורברגר,ציור, הודנא, 17.5.18.jpgרורברגר,ציור, מרץ 2018.jpgרורברגר,ציור 8, מרץ 18.jpgמיכאל רורברגר,ציור,לנשק את רגלי הגורו, 23.4.18.jpg

C.)

Michael Rorberger 2018

Posted in art, exhibition, painting, אמנות, ציור | Tagged , , , , | Leave a comment

גשם של אבנים


חוגגים את שחרור האלבום השני -HEAVY STONE
במופע כבד אבל קליל, מהיר אבל איטי, מעושן אבל שתוי, שחור אבל אדום.
הולך להיות מדויק.גיטרות ושירה: אהוד דנן
בס ושירה: אבירן חביב
תופים: דן דויטש

אורחים מיוחדים:
שאול לוריא ויונתן השילוני – קין והבל  90210
גל דוידסון – אלקטריק זו
עומר חביב – גרייט משין

יום רביעי, 9 במאי, מועדון הבארבי

2018
הבי סטון עטיפה 2.jpg
יאללה מלחמה.

 בפעם הראשונה כוח איראני ביצע ירי ישיר לעבר ישראל, ירי נרחב שכלל כ-20 רקטות לעבר מוצבים בגבול. כעבור כשעתיים, מעט לפני השעה 2 בלילה, דווח בסוכנות הידיעות הסורית על תגובה ישראלית. לפי הדיווח בסוריה, מערכות ההגנה האווירית יירטו טילים ישראליים. בהמשך כתב בטוויטר דובר צה”ל בערבית, אביחי אדרעי: “צה”ל פועל ברגעים אלה נגד מטרות איראניות בסוריה. כל מעורבות סורית נגד הפעולה הזאת תיתקל בתגובה חמורה”. סוכנות הידיעות הסורית דיווחה כי צה”ל תקף והרס מערכת מכ”ם, מחסן אמל”ח ומוצבי הגנה אווירית בסוריה.
מן העיתונות

הבי סטון,בארבי,9.5.18.jpg

בפעם הראשונה הבלוג צופה בהופעתם של האבנים הכבדות. עושה רושם שכוחות המחתרת האיראניים היו מקבלים אותם בזרועות פתוחות. “הבי סטון” הם קוראים לעצמם . “הבי סטון” באנגלית רצוצה. והבלוג זה שעוקב בדריכות אחרי פועלם של הגרייט מאשין וספיחיו לסטונרים המקומיים , שמח לגלות הרכב נוסף על אותו גל של גיטרות דלוקות ושירה מסוממת. ולא רק, כי כמו אצל המאשין גם כאן אפשר למצוא את אבירן חביב ואפילו את עומר לבית חביב , רק שהפעם יש גם את אהוד לבית דנן , בית אבן מאסיבי זרוק על תלתלים וגיטרה מנסרת את הלילה.

הבי סטון.,בארבי,9.5.18.jpg

ואת דן דוייטש המתופף הבלתי נדלה, וכשזה מתחיל , הבלוג מתרגש, צמרמורות מעמידות את שערות גופו, חיוכי הנאה שפוכים על פניו, זעקות ואו נפלטות מפיו הפתוח לרווחה. כמה שהם טובים הסטונרים האלה ( מינוס סולו התופים המיותר) . ולמטה הקהל. קהל? חבורת קאמיקאזים על פתח מקלטים אטומיים. מזנקים איתן על קו החזית, חומה חיה נופלת קמה ומתמוטטת וחוזר חלילה, מבוצרים אל מול מלחמת הקיום שממולם.  ושלא תקחו דוגמה מאיראנים על פתח ביתנו, כי הערב בבארבי המלחמה היא כאן, בווליומים רצחניים וגיטרות מיללות ,כן אבנים כבדות, לפעמים אפילו כבדות מידי ( הייתי מקצר הופעה ) , מעושנים,שתויים, אדומים, שחורים, כל מה שהודיע עליו קודם להופעה.

הבי סטון,,בארבי,9.5.18.jpg

ההבי סטון הם הסייד אפקט של הגרייט מאשין, אפילו יותר מזה, דופליקט בריצה משותפת לאורך גבולות מסוכנים, זוגיות מוטרפת על סף עולם-מראה מתנפצת , דופלגאנגר של מאסיביות קיומית. הבלוג גילה להקה שלא הכיר קודם. הבלוג נטרף.

 

הבי סטון עטיפה1.jpg

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי


Posted in album cover, clubbing, Live Concert, photography, Rock'n'roll, Stoners, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, מיקרובי, רוקנ'רול, רורברגר | Tagged , , , , | 2 Comments

פוליקר !

יהודה פוליקר

שלושים שנה לאפר ואבק

היכל התרבות , תל -אביב

אחד במאי 2018

 שלושה עשר נגנים / תופים,גיטרות,פסנתר,כינורות,הקשה,נשיפה,קלידים,זמרות רקע

שלושים שנה .אפר ואבק. פוליקר. יעקב גלעד. מלווים במסות שטניות, נוטפות דם מוות ורוע אל מול זכרונות שואה מבטן ולידה. דור שני להסתלקותו של האל נכנע אל מול מפלצות אדם בתחנה האחרונה לטרבלינקה. והנה הבלוג ורעיתו מצטרפים לאלפי הקהל בדרך להיכל התרבות. והיו שלושה כאלה ויהיו עוד. כי אנחנו מתים על פוליקר. וסולד אאוט אחד רודף את האחר וקשה שלא ללכת שבי אחר מסע שורשים שכזה. והבלוג שליווה את פוליקר בעשרות הופעות קודמות נותן הפעם את כבוד הכתיבה לענת רעיתו להוסיף דעת ולסכם חוויה פרטית נרגשת. ואנחנו השניים מנגבים את הדמעות ויודעים שלמרות הדיכאון והעצב התהומי  בחלקו הראשון של המופע, תגיע גם החפלה. כי מה עוד נותר לו לאדם אלא לחיות ולשיר.

פוליקר , היכל התרבות 1.5.18.jpg

____________________________________________________________________________________________

אז אתמול ב-1 במאי הייתי סופסוף בהופעה של יהודה פוליקר. היכל התרבות. במה גדולה. המון נגנים. הקרנות וידאו, פעלולי מחשב וקטעים מהסרט “בגלל המלחמה ההיא” , של אורנה בן דור, שתיעדה את אביו של פוליקר ואת אמו של יעקב גלעד, שניהם ניצולי שואה. פוליקר, דור שני לשואה , דיבר הרבה על טראומת השואה המדממת של אביו, יליד סלוניקי ביוון, שגרמה לו לפחדים רבים כילד ואפילו לגמגום הקל ממנו הוא סובל. הכותרת הרשמית למופע היא מלאת 30 שנה לאלבום “אפר ואבק”, שנכתב ע”י יעקב גלעד ויהודה פוליקר, שניהם בני הדור השני לשואה, שספגו אותה חזק לעצמות . שירים כמו “כאן התחנה טרבלינקה”, ” דברים שרציתי לומר”, ועוד  כאלו שחלחלו עמוק אל הקהל הרב דורי שאיכלס את אולם היכל התרבות.
האולם היה מלא. הקהל אוהב ומשתף פעולה. החצי הראשון, כאמור, היה מרגש ומצמרר. כלכך הרבה כאב, זיכרון ודמעות. בדיוק כשהתכוננתי לצאת מהבית שידרו בטלוויזיה קטעים מנאומו הגועלי של אבו מאזן שכולו הכחשת השואה וסילוף גס של ההיסטוריה. התפלצתי. מסתבר שבכך עסק הדוקטורט של הראיס. בושה.
חזרה לפוליקר. שכחתי תמצלמה בבית. גם תסלולרי. כך נהניתי יותר וצילמתי פחות. כלומר לא צילמתי. נזכרתי בהופעתו הראשונה של יורגו דאלאראס הגדול בישראל ואת הקשר שנוצר בינו לבין פוליקר הצעיר והביישן.יחד שרו את “עיניים שלי” כשם האלבום היווני שהוציא פוליקר בשנת 1985.זכרתי גם  את עשרות ההופעות של פוליקר שראיתי לאורך השנים. פוליקר 
הוא מפסי הקול של חיי. של חיינו. לכל אחד יש הפוליקר שלו. או כך זה נראה לי אתמול. ואני עדיין הצטמררתי. דמעתי ושרתי במלוא הגרון בחלק של החפלה הבלתי נמנעת, שבאה אחרי הכבדות, העצב והזיכרון וגלשה משירי רמבטיקו ושאר שרשרת שירים יווניים  עד לשירים מתקופת “בנזין”. לא פלא שהקהל הצטופף ליד הבמה, רקד במעברים וביציע. אי אפשר לחוות את פוליקר בישיבה מסומרת למקום, למרות מחאתם של כמה כאלו שניסו לשווא לשמור על הסדר הטוב. פוליקר עצמו מחפש את אהבת הקהל, את השיתוף ומנופף במטפחת הכחולה איתה מחה טונות של זיעה שלא פגמה במאומה בכריזמה הענקית והמחוייכת שלו.  
פוליקר הוא יוצר ענק. מלחין וכותב מחונן. אדם ביישן, נדיב וצנוע. הוא נותן לקהל שלו תמורה מלאה לכסף. הצל שלו ואני יצאנו לדרך והדרך עודנה רוטטת צלילים.

( ענת גורל רורברגר )

פוליקר, היכל התרבות, 1.5.18.jpg

 

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות  למיקרובי

ואיך אפשר בלי השיר הזה

Posted in Live Concert, photography, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה, מוסיקה יוונית, מיכאל רורברגר, מיקרובי, רוקנ'רול | Tagged , , , , | Leave a comment

צבע טרי 10

מרכז הירידים

26 – 30.4.2018

Fresh Paint 10

 

סיור מוקדם בשטח

תשעה קליקים ספורים של רושם ראשוני

שם ברדוגו

צבע טרי 2.jpg

יעל מאירי

צבע טרי 3.jpg

מיה ברן

צבע טרי, מיה ברן.jpg

אנג’ליקה שר +גלריסט

צבע טרי 5.jpg

מיכל הרדוף רז +דוקטור גיא מורד צפלביץ’ + נעמי גבעון

צבע טרי 6.jpg

הדר מיץ

צבע טרי 7.jpg אני אינסופי להקת המחול של טום דייל

I Infinit

צבע טרי 8 מחול.jpg

טל בטיט

צבע טרי עיצוב .jpg

אני אינסופי . I Infinit

וידאו מחול

 

מדובר בטיפה בים, רשמים ראשוניים, חלקם אסוציאטיביים אישיים, חלקם האחר טמון באיכויות אמנותיות, יריד שכזה דורש זמן, השפע עצום, מותר לשפוט. אסור לשכוח שמדובר ביריד מסחרי.

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in art, Israel, photography, אמנות, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , , , , | Leave a comment

בק טו סקול

תיכון מגשימים

צוותא, 16.4.2018

במאי וכותב ראשי: עמית אולמן

ע. במאי: עומר הברון

מעבד מוזיקלי: עומר מור

משתתפים:

עומר הברון (ג’ימבו ג’יי) – יואב

עמית אולמן (פדרו גראס) – חנן, חמורבי, אפי

גלי אשכנזי לוין – אמסיקלופדיה.מיכל אמא של יואב, בר

דורון גוברמן – מאיה, שדרנית, סופי אמא של חנן, קופאית בסופר

סימה ברמי – שימי, סקאר

עמרי הכהן – מיקרו, נירו בלש פרטי, צחי, פרשן באליפות הראפ

רוני מרקביץ – גיטריסטית, מורה, אמא של שימי

רועי דורון – אסי, בסיסט, אבא של שימי, מפקד יחידת השבלולים

רני אלון – אורבך, ויקטור, אגם חברה של מאיה, זאב החייל, קובי חבר של יואב

שליו שרור – תופים, מנחה באליפות הראפ

הבלוג מציין את שמות המשתתפים. מגיע להם. אומרים לו לבלוג שבהצגות הבאות יהיו משתתפים חדשים.לא,לא כולם, חלקם,רספקט,יו. אפשר ששמתם לב, הבלוג עובר מהפך. הבלוג מתאהב. אהבה חדשה. ראפ מיוזיק.יו. זה לא שלא הכיר זאת קודם.בטח הכיר.רק שעכשיו , מיליון שנים אחרי, הוא מתאהב.איך אמר ניק קייב ? דו יו היר מיי הארט ביט? בום בום בום. אז כן,בום בום בום גדול. לקח זמן עד שזה קרה.

ההתחלה , אז כהפיץ את הגיגיו בעכבר בעיר, העיר, ונספחיו, הצהיר ברבים ש “ראפ זה לא מוסיקה !!! ” , נו טוב , אז הצהיר. ושימו לב למה שקורה לו לבלוג, יש לו בן. והבן הזה כולו ראפ. מבוקר עד בוקר. וכאן מתחיל בית הספר, וזה הילד ישמע יו אחד , ומיד יאמר לך מי מאחוריו,ואנוכי כבוד בלוגי נופל בשבי, נופל חזק, והנה הם מציפים את תעלות אוזני, ממלמלים , מטראפרפים ( המצאתי משהו? ) , עושים את זה באנגלית, עברית, ערבית,ואם בפוסט הקודם התיחסתי בכל הכבוד האפשרי ללוקאץ’ נפיל מקומי על גבול הקומיק-ראפ ( המצאתי משהו?) הרי שעכשיו הגיע גם תורם של משתתפי ההצגה, מחזמר, אופרה ( תקראו לזה איך שבא לכם ) , “תיכון מגשימים ” והנה בחזרה לבית ספר התיכון, לאולד סקול ראפ, ( לא המצאתי ) לסיפור המוכר והידוע של האאוטסיידר ( במקרה שלנו יואב ) זה שמגיע מפריפריה רחוקה (במקרה שלנו נס ציונה ) אל בית הספר האליטיסטי , ( במקרה שלנו תיכון מגשימים ) , והשד יודע איפה ממוקם התיכון הזה. נו טוב, בואו ונגיד ירושלים, כי החבורה המוכשרת הזו שעל הבמה, מגיעה משם, מתיאטרון האינקובטור, פעם המופע של ויקטור ג’קסון,עם “העיר הזאת”, גם הוא מחזמר ראפ, ראפ בלש פילם נואר, ועכשיו כאן עם תיכון מגשימים, פילם נעורים סטריאוטיפי במובן הטוב של המילה.

תיכון מגשימים 1.jpg   
ומי בקהל? . ילדים. אכן ילדים. גיל ממוצע שש עשרה פלוס קצת . נו טוב הבלוג ורעייתו מעלים איכשהו את הגיל הממוצע. ואלו הילדים , חלקם, אם לא רובם, כבר לא פעם ואפילו לא פעמיים בהצגה. וטוב לדעת שההצגה הזו רצה לה כבר שנתיים ימים פלוס מינוס. והראפ זורם. זורם כמופע קאלט לכל דבר, ואלו הילדים יודעים איך ומתי להגיב. ואני , כבוד בלוגי, ליבי הולם, מנסה להכנס לקצב וזה הקצב נשפך לאורך ההצגה כולה, מנסה ולא תמיד מצליח, כי משהו שם בדיקציה של השחקנים גורם לי לא להבין את מה שקורה על הבמה, ואולי אלה אוזני הסתומות מרוב גיל ורוקנ’רול, אבל….וכאן האבל הגדול, כשאני מצליח לקלוט התרחשויות הכיף וההנאה בעיצומם…. , והצחוקים מתגוללים .

תיכון מגשימים 2.jpg

וואו, איזה יופי של שחקנים, נכנסים ויוצאים לתוך תפקידים, אבות ובנים, אמהות ותלמידים, יפים ויפות, ואין כאן רגע דל, ההצגה הזו לא נותנת מקום לנשימות, לקחת אויר ולהמשיך, כל כך אינטנסיבי, עמוס באנדרנלין נעורים, רצוף אהבות, קנאות, יסורים, מורים,מורות,חיבורים,התנתקויות,רומנטיקות,בגידות,אוכל,סמים,מיניות כזו או אחרת ומה לא. בקיצר בית ספר תיכון.וכאילו שכל אלה לא מספקים מגיע בסוף הבאטל ראפ, התחרות הזו של מי עושה זאת טוב יותר, והם טובים, כולם, פאקינג טובים.

תיכון מגשימים 3.jpg

ואם אני מוכרח כבר להשוות לעיר הגדולה, ויש לי צורך, כי נוכחתי גם בזו הקודמת, הרי שתיכון מגשימים, טיפה, אבל רק טיפה פחות ואולי בגלל שהנוסחה כבר מוכרת , ואולי כי סינמה בלש עובד עלי יותר טוב מסינמה תיכון. אבל שוב, , הדגש הוא על טיפה. הנוסטלגיה לתיכון עושה לי את זה. לא, לא הייתי רוצה לחזור לשם. אבל בהצגה  ועוד הצגה שכולה מוסיקה וראפ , בטח שכן.

תיכון מגשימים 4.jpg

קבלו הצצה

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

 

C.) כל הזכויות על הצילומים למיקרובי

Posted in photography, play, Rap Music, בא בלילה, ביקורת הופעה, הצגה, מיכאל רורברגר, מיקרובי, צילום, ראפ | Tagged , , , , | Leave a comment

בצוהרי היום

לוקץ’

מושיק : די ג’יי

הילה חלואני : שירה

פאפאיטו , יום ו’ ,  שלוש  בצהריים

האירוע :

בא לי טאלי ॐ לוקץ’ ॐ פסטיבל הודי ॐ

פסטיבל צהריים עשיר עד מוגזם בתכנים איכותיים, עם הופעות חיות, סדנאות, תקלוטים, בירות, דוכנים, אנשים יפים ואוכל הודי מדהים……הופעה של לוקץ’, הראפר הכי מצחיק בעיר? יש!

(סוף ציטוט)

לוקץ' , פאפאיטו , 13.4.18.jpg 

הבלוג לא היה בהודו. הבלוג אוהב אוכל הודי. הבלוג אוהב את לוקץ’. מה הקשר בין לוקץ’ להודו ? אין קשר. הבלוג מסוקרן להגיע. אף פעם לא ראה את לוקץ’ בהופעה. הבלוג מגייס את דניאל בנו, זה שזורם לו ראפ במקום דם בלב, בצמוד לאחותו התאומה המסוקרנת, תאומת הראפיסט המשפחתי. את לוקץ’ שומעים המון בבית. גיא לרר,גיא לרר, גיא לרר, גבין, גבין, גבין ,אייל שני, חיים כהן, דונאלד טראפ, נכון עושים את השיעורים בבית , באוטו בדרך להופעה, שותים את התה. חחחחחח. צ’אי. תה הודי. כל האזנה כזו מלווה בחיוך מאוזן לאוזן. הראפ של לוקץ’ מצחיק אותנו. כל כך שונה מאחיו הראפרים השחורים המסוממים מפותחי השרירים של גיטאות אמריקה הטראמפיסטית , כאן בפאפאיטו , לבן,צפוני שמן ( לא הוא לא נעלב, נושא שעולה מידי פעם בשיריו ) ,מצחיק למרות הסאבליינס הרציניים, וכובש. הופעות של לוקץ’ הם משהו מיוחד. נכון שעכשיו צהריים , ולא מאוד מלא בפאפאיטו, ואין עישונים בקהל, ולמרות, העמידה מול הבמה נוגעת בחוויה יחודית שכל כך מתאימה לשעה. לוקץ’ על הבמה מלווה במושיק , די ג’יי שמוסיף את הביטים, כשמולו ילדי השכונה והוריהם, ואחד הודי לרפואה ( נו, לא בדיוק הודי, אבל מי שמתמזג בכותרת, קרוב לודאי ממארגני האירוע ) וגם נערות מספר מגלגלות הולה הופים , וזה כבר מזכיר שראפ כזה יכול ללכת עם כל דבר ואת הוויד אפשר לשמור להופעות ערב, ולמה שלא להסתפק בביס של סמוסה , ומטבלי טאלי טעימים ותוך כדי להיגנב על גלידה מונטנה, גלידה מונטנה , גלידה מונטנה ( הטייק אוף של לוקץ’ לחנה מונטנה של מיגוס … תודה דניאל על האינפורמציה ) ,ולהרחיב חיוך מאוזן לאוזן כשלוקץ’ והילה חלואני ארוסתו עושים תרגילי כושר מינימליים להחריד לקול מחיאות הכפיים הנלהבות של הקהל. יופי של קהל. אז נכון שהבלוג אינו המודל המושלם לשחיה במרחבי הראפולוגיה אקא היפהופולוגיה, מצד שני הוא לומד מהבן הדלוק. עכשיו הוא גם דלוק על המאמבל ראפ, הממבל של לוקץ’  וגם על קארדי בי , אבל זה כבר סיפור אחר.

 

לוקץ',פאפאיטו,קהל, 13.4.18.jpg

בתודה

מיקרובי. הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות שמורות למיקרובי.

Posted in clubbing, Hip Hop, Live Concert, photography, Rap Music, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , | Leave a comment