אורחים ורעמים

Tomorrow’s Rain

השקת האלבום HOLLOW

Subterranean Masquerade להקה אורחת

ישי שוורץ : הפקת האירוח

אורחים : מיכה שיטרית,שלומי ברכה,אבי בללי,זאב טננבאום,יוסי סאסי,יעל כהן,קובי פרחי,בני זוהר

Aaron Stainthorp ( My Dying Bride ) אורח נכבד מאנגליה הרחוקה

( 🙂 אפשר שהיו עוד נוספים )

הלהקה וקובי פרחי

הבלוג בציטוט עצמי מן ה 22 לתשיעי אלפיים ועשרים

הבלוג לא נוטה לביקורת אלבומים. הבלוג אוהב הופעות. אמממה מה, עכשיו קורונה. אין הופעות ואם יש משהו כזה בסביבה, הבלוג נמנע מללכת. מסוכן לו. מה שכן טומורוז ריין שלחו לו מסר בנוסח של ” נכון שאתה מסוקרן לגבינו ? ” . הבלוג אימץ בשתי ידיו, חרג מממנהגו , הכניס דיסק לחור הנגן שבאוטו ונסע. מקץ דקה ראשו החל לנוע מצד לצד. האוירה דחוסה, איטית, זועקת כאבי מוות, שואה, בכי,נהי, פחד, הרס נפשי, מה לא. הנוסעים שלצידו פותחים במחאה , הבלוג בתגובתו הנלוזה מגביר .”מוזר” מהנהן לעצמו.”אני אוהב” מוסיף ולוחש אל תוך מעמקי מוחו,ו…בודק מה כתבו על זה בחו”ל. מתברר שהדעות חלוקות. ” לא אכפת לי” אומר הבלוג ומחיש מהירות נסיעה. ישי כהרגלו מחרחר, נוהם, רוטן, נוחר, החיבור הזה עם האורחים מוסיף ענין. ולזכור שמדובר כאן במטאל עצלני, אם אפשר להגדיר כך את מה שאחרים מגדירים כדום מטאל,או דת’ מטאל, או דארק מטאל, הכל הולך. הבלוג אוהב. ועוד משהו ,תקליט שנפתח ברעשי ילדים ומחווה ליוסי אלפנט , ( מתברר ששוורץ ואלפנט גרו קומה מעל קומה ) , ומסתיים בגרסת כיסוי לוויפינג סונג של ניק קייב (ירום הודו) , חייב האזנות נוספות (בשתי הגרסאות) , וזה בדיוק מה שקורה , הדיסקים האלה חורשים מאז את אוזניו של הכותב כאן . חרוש וחזור ,חרוש וחחחחחחחזורררררררר.חרררררר

סוף ציטוט

כעבור שנתיים

עצם הידיעה על קיום המופע הזה מעביר לי את הצמרמורות. לדבר הזה חייב להגיע, ולא אכפת לי שעצמותי חורקות, ולא אכפת לי שרופאי דורשים שינוי בחיי. לא , אני לא מוותר. ולמרות שזה זמן רב שלא הגעתי להופעות רוק מאותגרי עמידה על רגליים דואבות, הנה אני כאן בבארבי,כן חבוש במסיכה ( רוב הקהל חשוף פנים ) אוחז חזק טלפוני בידי ומכריז לעצמי שהפעם אתנהג כקהל רגוע, מה שאומר, לא אדחס אל קדמת הבמה, אתפוס מקום במרום היציע ופשוט אתן לעצמי להנות ככל האדם ולאו דווקא כסוקר הופעות. נו טוב זה נמשך בערך דקה. קטע ראשון וטלפוני עובר למצב צילום.אורח ראשון מיכה שיטרית.דמעות חונקות את חזרתו של הבלוג למחוזות הרוק.וזה ממשיך. וטומורוז ריין בראשותו של ישי שוורץ מחרחרים מלחמה. מלחמת מטאל עטוף אורחים. כל אלה שבאלבום ועוד. ( איפה ריקי גל ? ) אז לא לפי הסדר , ערן צור העיף לי את הקרקפת לתיקרה, בעצם , לא רק הוא , כמו החיבור המדהים הזה ( ואפילו קצת מצחיק ) בינו לבין ישי והלהקה. פרפרי תעתוע ברוק כבד,,כל כך כבד, והפרפר נעלם? , איזה נעלם,איפה נעלם.נשרף באויר וקם לתחיה מחדש.

הפרפר שוב ? – ברח

עכשיו זה שדווקא הוא נדבק לי לקרקפת לא אומר שלכל האורחים האחרים היה חסר משהו, בכלל לא. ולא אפרט כאן כל אורח ואורח, ובכל זאת שיטרית בהתחלה, ואבי בללי ( נקמת הטרקטור ) בהמשך , וקובי פרחי ( אורפנד לנד) לקראת הסוף עם שיר הבכי של ניק קייב , ווווואו כמה שזה היה מענג , ובאמצע זאב טננבאום ( סאלם ) שהביא חירחורים גרוניים גרוליים כאילו ולא עברו השנים מאז שחרש את רחובות גבעתיים, ושלומי ברכה ??? עוד וואו, ברכה עם גיטרה שלקח לו שנה לכוון ,אבל אז כשסדר יום של אלפנט התחיל , הבלוג התמוטט מרוב עונג, מחחיבור הזה שבינו לבין הסערה של גשמי המחר. (פאק, הגיטרות , כן הגיטרות )

קייב, מאחוריך !
אוהבים אותך אלפנט

לא , לא שכחתי, היה גם אהרון האורח מחו”ל ומודה ומתוודה שלא הכרתי אותו קודם, ועכשיו כן, הענק הלוחש. הדום בהתגלמותו הבריטית. כאילו שקט ובעצם רותח. שר ותוקע אצבעות אל פיו הפעור תוך כדי תפילה מטליסטית מעומק קיבתו. מכירים עוד מישהו שעושה ככה?

Aaron the Visitor

ולהזכיר גם את יעל כהן המכשייפה ותופיה, ויוסי סאסי וגיטרתו החורקניסטית , ו…. זהו להפעם.איזה יופי של הופעה.

בתודה

מיקרובי

הבלוג שמתנהג אחרת

C.)

Posted in Uncategorized | Tagged , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment

פושפושון

גידול ושמו בועז

קומדיה רומנטית פרועה מאת אורן דיקמן, בימוי : תמר קינן

שחקנים : מיכאל הנגבי,יוסי ירום,נילי צרויה,שלו גלבר,אורן דיקמן

צוותא : 29.6.201

הבלוג מצטט

נועה, רווקה חסרת ביטחון עצמי, מתבשרת שיש לה גידול על הלב – בועז, האקס שלה מלפני 3 שנים. היא חשבה שהיא כבר מזמן התגברה עליו, אבל מסתבר שהוא עדיין
שם – יושב לה על הלב. הדרך היחידה להסיר את הגידול ולמצוא אהבה היא להרוג אותו – את בועז – עם אקדח והכל. העלילה מסתבכת כאשר נכנסת לתמונה הפסיכולוגית המוטרפת שלה, שסוחבת גידול משל עצמה, בחור נוירוטי בשם עמי שהולך לכל מקום עם טנק המחמד שלו, וקטליזטור רפואי בשם רופוס שדומה לבועז כמו שתי טיפות אופטלגין. עכשיו נועה צריכה לבחור: האם להישאר עם הגידול ולסיים את חייה כזקנה ערירית עם 20 חתולים וגופה שימצאו רק בגלל הריח, או להרוג את בועז ולנסות למצוא אהבה.

Tainted Love

(צילום: מיקרובי)

הבלוג מבין שאת ההצגה הזו חייבים לראות.השמועות רצות מהר.”ההצגה הכי טוב בעיר”.אז הגענו. ענת גורל רורברגר, מבקרת התיאטרון שלנו מסכמת חוויה :

אז אתמול בערב, באולם צוותא המלא והגדוש אנשים ומסכות, טוב לא כולם, צפיתי בפצצת הקאלט החדשה הזו.

באתי סקפטית קמעא, אבל אהבתי את סידור הבמה במצב המתנה. הייתה אנרגיה של ציפייה. זה אולי הרגע האחרון לציין שגם את התפאורה ( בעיצובו של זוהר שואף ) אהבתי, פשוטה אבל ססגונית, עם נוכחות חזקה לצבע האדום ועם פריטי ממורביליה קטנים, כולל עציץ אחד שנפל באופן ספונטני על ראשו של יוסי ירום, והוסיף עוד אתנחתא קומית לקהל השבוז ממילא

ההצגה התחילה בתנופה ובאנרגייה גבוהה, הרבה בזכות אורן דיקמן, השחקנית הראשית, אדומת הבגד, שמשחקת במין עצבנות נוירוטית מצחיקה ובהיפר אקטיביות, שלא לומר היפר ונטילצייה, לאורך כל הערב.

אורן דיקמן גם כתבה את המחזה,כך שהיא באמת פצצת אנרגיה אדומה וכשרונית, שגם שרה יפה. וההיסטריה שלה מצחיקה ומדבקת.

בכלל זה היה ערב מסחרר, עם משחק משובח, דיאלוגים שטותיים עד מבריקים, אתנחתות נפלאות בצורת קריוקי תיאטרלי ללהיטי שנות ה-80 הרלוונטים יותר או פחות לעלילת הלב השבור, או הסובל מגידול ושמו בועז.

כל השחקנים היו מצויינים ולגמרי מולטי טסקינג. רובם גם שרו היטב, למעט מיכאל הנגבי, המוכר והמצויין ושלו גלבר שלא פצחו בשירה .

ועכשיו לשיר…

( צילום : ענת גורל רורברגר )

הפסיכולוגית המגרבצת (נילי צרויה) הייתה שוס, ודמותה התפתחה לאורך ההצגה ממטפלת סטראוטיפית לאשה מנוצלת הנוקמת במין הגברי ומפגינה יכולות שירה וסקס אפיל לא מבוטל.

יוסי ירום עם טנק המחמד שלו והאישיות הסופר חרדתית (אפשר ואבן?) היה מעולה. מצחיק ומופרע עם פרצופים קומיים מוטרפים ושפת גוף גמלונית במכוון. הוא גם שר להפליא. גם הטנק היה הברקה, כמובן. קטן אבל צמא.

האיש והטנק

( צילום : מיקרובי )

הקיצור, אין מה להרחיב יותר מדי. גם שלו גלבר, בועז בשבילכם, ומיכאל הנגבי, הקרדיולוג המופרע, היו מצחיקים אש. כל האנסמבל עבד יחד נהדר. זכורה לי היטב הסצנה של גלבר מציץ מאחורי שולחן הקרדיולוג בו מצא מחסה, ורק ראשו מגיח להצצות קצרות ונפחדות על המציאות המטורפת שמתחוללת בקליניקה.

עשו לעצמכם טובה ותלכו. פעם, פעמיים, כמה שבא לכם. מובן שגם אני זוממת ללכת שוב.

כי מה כבר נותר לנו לעשות בימי קורונה מלבלבת ברביעית, או החמישית, או…משהו.

ענת גורל רורברגר

C.) כל הזכויות שמורות

הבלוג שמתנהג אחרת

Posted in play, Review, הצגה, ענת גורל - רורברגר, תיאטרון | Tagged , , , , , , | 1 Comment

מחתרת הויניל 5 / אני חולם על נעמי

מחתרת הויניל,לא בדיוק פינה, לא בדיוק מחתרת, אפשר שמדובר במשהו חד פעמי, אפשר גם פינה קבועה. הרעיון לתת מקום לאלבומים, תקליטונים, או איפיים או השד יודע מה, מיוחדים,לפחות באוזני הכותב, מהסוג הזה שיכול לשנות תודעה או לפחות להניע כמה גלגלי שיניים במוחו העבש של כותב הבלוג. מה שחשוב שיהיה ויניל. כי הויניל החדש הוא הדיסק הישן.

לא מדובר בביקורת פרופר, לא יהיו כאן ניתוחי שירים , מכסימום גילויי התלהבות או רטט קל לאור עטיפה יפה, אריזה יחודית, מוסיקה שעושה משהו שמעבר למשהו המוכר.

___________

שבע אינץ,עם חור גדול באמצע (בשביל הדי ג’ייז שביננו).חמישים שנה חלפו מאז שחדווה ודויד כבשו את המקום הראשון ב “פסטיבל הזמר” היפני, ( מין אירוויזיון יפני שכזה ). חמישים שנה של רספקט ללהיט פופ שעשה היסטוריה והעלה את האלקי היפני ( הסרף היפני) לתודעת הגאווה המקומית שלנו . ועכשיו באים האר.פי.אס סרפרס ואוזו באזוקה בשיתוף רקדנית בטן/זמרת יפנית ושמה יוריקה ומוציאים את השיר האלמותי הזה מחדש כמחווה מזרח תיכונית למזרח הרחוק הקרוב. כל כך קרוב שרק יד המקרה גרמה לשני ההרכבים האלה לעבוד על אותו השיר. אז לא פלא ש”באטוב“,לייבל בריטי שמתמחה בהלכות גרוב ישראלי, נדלקו על הענין והנה לנו החיבור הסרפי,פסיכדלי,אוריינטלי על פיסת ויניל שחורה ועגולה,שעושה טוב לאוזן השומעת. באזוקה על הצד האחד,הסרפרס על הצד השני.( אפשר גם להיפך 🙂 ) .תודה לשי לנדא שהעביר לבלוג את התקליט.תודה לאורי בראונר כינורות על הקונצפט העוטף.

עוד שמות : אר.פי.אס.: גל חי,שי לנדא,טל אורן,רועי בר-יהודה. אוזו באזוקה: דני עבר-הדני,אורי קוטנר,אורי בראונר כינורות,יובל גארין.

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

Posted in album cover, pop, vinyl, ויניל, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , , , , , | Leave a comment

יונים על אסיד

דגון

סדרת תסכיתים סאטירית מדע- בדיונית

תיאטרון תמונע

16.6.2021

שחקנים : רון ריכטר,שרון טל,יפתח אופיר,קרן צור,נועם רובינשטיין.

כתיבה ובימוי : נעם רובינשטיין

סאונד : יוני טל

מופע חימום : דורי בן זאב


בן זאבית מדוברת

צילום : מיכאל רורברגר

קודם לתסכית, הבלוג ובני משפחתו חשופים לחיפושי השלום של דורי בזאבית מדוברת. ככה הגדירו בברושר של “און אייר“, פסטיבל תמונע הנוכחי בחסות פודקאסט ההסכתים של כאן. היו שם כל גיבורי השלום כולל סעדת,אייבי נתן,הביטלס,פרסומות של פעם,( והקרדיט לדורי על עשייתם או חלקם,לא בטוח) ועוד כמה , אה וגם דורי בן זאב. היה חביב, מעלה חיוך ונוסטלגיה לימי הרדיו העליזים.

ועכשיו ל”הצגה” בעצם לתסכית.

——————————————————————————————————–

הבלוג מצטט : “פלישת חייזרים מאיימת להשתלט על העולם דרך ממגורות דגון – מחסני הדגנים של ישראל בחיפה.

בזמן שראש ממשלת ישראל מאשים את איראן בהרעלת הדגנים ומתכונן למלחמה. בני פישלר אפסנאי ותיק “סוחף אחריו צעירים וצעירות במסע אחר האמת.

סוף ציטוט

ראשות הדיבור לענת גורל רורברגר כתבת התיאטרון של הבלוג שמתנהג אחרת :

קו קו קו , היא תבוא

צילום : מיכאל רורברגר

עידן הרדיו והמילה המוקלטת, הנלחשת באינטימיות יחסית מהמיקרופון לאוזניים ביתיות הם מצע הילדות שלי.

זה רדיו זה ?

צילום : מיכאל רורברגר

יפה עשו בתיאטרון תמונע, שהקדישו פסטיבל שלם לנושא המילה התיאטרלית המדוברת, כולל תצוגת מקלטי רדיו היסטוריים על קיר חלל המבוא

, ואחד דורי בן זאב כקדימון להצגות, עם רקורד רב שנים כאיש רדיו מענג מצליח ומקורי.

את נעם רובינשטיין היכרתי בהפקת “ימי הרדיו“, שכתבה נועה בקר. זה היה ערב תיאטרלי נהדר. מצחיק שונה ומסחרר, וכבר אז עמדתי על יכולותיו הבימתיות המצוינות של רובינשטיין.

אתמול חשתי כשותפה חשאית להפקה אנרכיסטית בהתהוות. לא תיאטרון אלא סדרת תסכיתים מדע בדיוני. לא בדיוק רדיו, אלא פודקאסט. בסדר חזרו למילה המדוברת מכיוון אחר. וטוב שכך.

.אנסמבל קטן ומוכשר. איש סאונד מעולה(יוני טל), שנהניתי לראות אותו ממש חי כל רגע וכל אוושה

עלילה הזויה ולא לגמרי חשובה על פלישת חייזרים לכדור הארץ דרך ממגורות בית דגון והשפעתה על הפוליטיקה המקומית הזעירה ועל חייו של זוג מוזר, בני ויסמין, הוא עובד בית דגון לשעבר, והיא הריונית עם דג בבטן.

כאמור, הזייתי. מצחיק. מקליטים קולות רקע עם הקהל. בודקים סאונד. הכל ראשוני ונרגש.

כולם מגלמים מספר תפקידים. זה נחמד וזה משעשע. מרחיב את היריעה.

נעם רובינשטיין בתפקיד ראש הממשלה, בין יתר התפקידים שהוא מגלם, מרפרר קשות לנתניהו שהלך, ויש גם התייחסות מצחיקה לדוד סם ההיסטרי ולהפגנות בבלפור.

העלילה והסאונד מכילים התייחסות מסיבית לעולם החי, בין היתר חזירי בר חיפאים, יונים על אסיד ודג ענק ומוטרף המאיים על אספקת החיטה בישראל ועל בריאות הנפש של ישראלים בפרט והעולם בכלל. .

עבודת הסאונד נהדרת. גם השחקנים התמקצעו היטב בקולות רקע של חיות, אתנחתות מוזיקליות ומיני קולות ומבטאים.

אהבתי במיוחד את קרן צור המעולה, שגילמה עיתונאית שטח חוקרת ולא מתפשרת, לצד קשיש סלבי ספקן עם דיעות משלו על המתרחש בעולם נטול לחם עקב חיטה מורעלת.

. גם יפתח אופיר היה מצחיק מאד. בפרט ביכולותיו הקוליות.

נעם רובינשטיין כבר הוכיח את עצמו כשחקן מגוון אנרגטי וספידי וכאן הוא גם ביים וכתב וראו את המחוייבות שלו לכל העטיפה

זה היה קצת ארוך מדי. בסוף התנתקתי. בהתחלה קצת לא התחברתי. לקח לזה זמן להמריא. אבל היה ערב שנון ומצחיק עם פוטנציאל לקאלט.

תנו להם עוד קצת זמן. אולי אבו נפחא החללי ינחת על כדור הארץ ויביא לנו סוף סוף את השינוי המיוחל.

ענת גורל רורברגר

“ממשלה של חזירים “

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in Festival, photography, Review, theatre, video, הצגה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, ענת גורל - רורברגר, תוכנית רדיו, תיאטרון | Tagged , , , , , , , , , , , , | Leave a comment

כמה מילים אפשר לכתוב על פורטיסחרוף , כמה ?

פורטיסחרוף

אמפי פארק רעננה

מוצ”ש 12.6.21

אז 1985 ( צילום מיכאל רורברגר )

והיום 2021 ( צילום : אורית פניני )

הבלוג מאושר. לא היו פקקים בדרך לרעננה. יצא מוקדם, אפילו הספיק לחוות את רד אקסס. חימום. נכון, קריר ברעננה. תשע וחצי.מתחילים.כמה מילים אפשר לכתוב על ההופעה.כולם כבר כתבו.

הבוקר שלמחרת.הבלוג מתעורר.הראש לא מפסיק לזמזם.קוקו קוקו .לה פאם לה פאם. כמה יופי.כמה יוסי.בשלל צבעים בפנים.אגם ענקית.עדיין מנגב דמעות של התרגשות.משחזר חוויות פסיכדליות.

פורטיס ,סחרוף, ביחד ולחוד. בפעם המי יודע כמה.נכון,היו גם כמה רגעי עייפות.נעליים. גילוי נאות. אפילו שהיה עד לרגעי היצירה,עכשיו הנעליים האלה יצאו לו כבר מן האופנה.אז מה.באנו חושך לגרש. תחת אש. ואני צורח מתענוג. מתמוגג . אש! אש! . ! . על המשמרת. ואו!,אין קץ לילדות

מכין כבר את הנעליים לאיחוד הבא

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

.

Posted in Live Concert, mickrobi, Review, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , , | 1 Comment

ג’אזטורשין

תמר אפק

בארבי, 2.3.2021

דוד גורנשטיין – תופים

אורי דרומי – בס

ריף כהן – רוצה פרחים

שי לנדא – קלידים

שני טיברג – אבוב

“אנחנו רוצים עוד אור על הבמה, אנחנו עדיין לא סטיבי וונדר

צילום : מיכאל רורברגר

אפשר שהכותרת למעלה מוטעית .ג’אזטורשין ?, אפשר שלא. אבל רגע. הבלוג בדרכו לבארבי מחפש חניה.פאק!, משהו קורה שם בבלומפילד הסמוך. דרבי. חה , פעם ראשונה בחיי שעושה רונדלים מסביב למועדון, חושב כבר לוותר,אבל לא, יודע שחייב לראות את תמר אפק בהופעה , זה זמן רב שעצם שמה רצוף במראי מקום של סופרלטיבים, ללא תקנה. “גיבורת גיטרה” ” מלכת האינדי“,כובשת ארצות עולם, ממציאת האינדי נגב , נערת הקרוסלה, יודע שאחרי כל השנים האלה חייב לעשות צ’ק על הופעת הסולו שלה*,נו כבר , מה קורה שם בבלומפילד? שתי דקות למופע ,יש! מצאתי חניה,דחוקה, רחוקה, אבל חניה. נע רגלית לבארבי, מגיע נושם ונושף, עשר בדיוק.לא התחיל עדיין. יופי. הנה זה בא. מתחילים.קטע ראשון,אני נשפך,קטע שני,גם. שולף את הסמסונג, נצמד לבמה.מתעד.כיף לי.יומיים קודם אצל נגה ארז, נלחצתי,מיליון ילדות ואחד אני,כמו לא שייך למקום. ועכשיו ?, מה זה שייך! , אנחת רווחה, יש אויר, אפשר לנשום, אפשר שאפק הייתה רוצה יותר קהל, לי זה הספיק, קהל איכותי, מגלה פנים מוכרות, של אוהבי מוסיקה שעושה את החיבור הזה, הקליק הזה, לראש, לגוף, לטילטולי דיסטורשן חודרי עצמות ולמשהו אחר שעדיין מנסה להגדיר. לא אתעקב כאן על שמות שירים,מה שכן, המופע מגוון, מגוון מאוד. חלק מן השירים תופסים בביצים , חלק אחר בראש.באותו רגע ברור לי שאי אפשר לאהוב את הכל. הבלוג מתלהב,מתקרר, מתלהב,מתקרר,מנסה לנתח תחושות,הה אומר לעצמו, יש כאן נגיעות של ג’אז, וידוע שכבוד בלוגו לא בדיוק דלוק על הג’ז הזה, אבל כאן זה שונה,ולמרות שתמר אפק לא נגועה בקולותיהן של ענקיות הג’אז,הבלוג זקוק לזמן על מנת לקלוט את המתרחש כאן.זה יגיע בהמשך, ביחוד לקראת סוף ההופעה כשכל מה שקורה שם במרחב הבימתי של השקת “אול בטס אר אוף” ( האלבום) שונה ממה שתפס אותי במחקר הקודם בנבכי הטיוב.אז נתתי כותרת : ג’אזטורשין.אולי,

או קיי. הלאה.מתופף ,מדהים! כן,רכבת הרים בתאוצה על סף הקריסה. בסיסט. ואו! חרד על אצבעות ידיו.ריף כהן? מצויינת ויפה כרגיל, והחיבור לתמר? קודנט בי בטר.,איזה יופי של פרחים הביאו לנו,הלוואי והיו ממשיכות את סוף הקטע,כשניכנסו לאכסטזה רוקנ’רולית ובום הפסיקו. ועוד משהו קטן, קטע אינסטרומנטלי על סף האוונגארד.בס, תופים קלידים ואבוב אפילפטי. יו, כמה שזה היה טוב.פתח למופע שכולו כזה ? העלתי רעיון.

רוצות פרחים,ריף ותמר,ואו!

צילום : מיכאל רורברגר

ועכשיו לוידאו :

בתודה

C.) כל הזכויות למיקרובי

הבלוג שמתנהג אחרת

אפילוג: חוזר הביתה. מנסה לחזור.תקוע בפקק הכדורגלנים.אחת אחרי חצות.מגיע.מחפש חניה.חחחח.אוף!

*פוסט אפילוג. נזכר בנעורי האבודים

.ED . תמר הייתה שם , גם אני.

וקרוסלה, בטח קרוסלה. נזכר, עכשיו באים הפלשבקים, הפטיפון ,אוזןבר, לבונטין,היו עוד.סטאר קוולטי. ואו איזה שיר ענק , איך פרח מזכרוני ואיך חזר בבום.

Posted in Live Concert, mickrobi, photography, Review, Rock Concert, Rock'n'roll, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, רוקנ'רול | Tagged , , , , , , , | Leave a comment

“המאפיין הבולט ביותר של נוגה הוא החום העצום השורר על פניו”

נגה ארז

בארבי, 31.5.2021

נגה ארז : שירה

אורי רוסו ורן יעקובוביץ : אלקטרוניקה

נגה ארז לטוס על הקהל

צילום : מיכאל רורברגר

זהו , נגמר ? כל כך מהר. מה זה , מה קורה פה. ואו! ככה נראות הופעות על פלנטות חוצניות ? מה זה הקהל הזה, מה ? הבלוג המום. הנה נגה , הנה היא והנה הקהל. מפוצץ שם בבארבי. המון בנות, המון בנים, ואחת נגה שעושה כרגע את הסוויץ של החיים, מישהו אמר מגיפה?,אכן מגיפה של קבלת האחר אל מרכז התודעה שאפשר גם ככה, ובוז למרחב השמי ותודה לבילי שעשתה לנו את האייליש ( נו,הייתי חייב ) שהביאה את נגה לפאזה הנוכחית הזו של הכרה עולמית ,בין לאומית,חוץ פלאנטרית, פרפורמרית על, פצצת אנרגיה גלקטית, בחיבור הלא יאמן ( כן יאמן ) של דאנס,למאמבל ראפ,לרוסו זה שלצידה,לשיק של ככר המדינה ( כמה שהיא מתלבשת יפה ! ) לערב רב של ילדי וילדות בארבי עמוסי/סות, הורמוניי גדילה, ניצבים/בות שם מולה , מקשה אחת של שירה בשותף תוך כדי נפנופי ידיים, ריקודי גוף בצפיפות מרהיבה, מעקב אחר כל הזזת ראש ,יד ושליפת לשון של האמנית האולטמטיבית על הבמה. וזו הנגה לא נחה לרגע , ואפילו אם כן, אז רק להרף עין,יושבת על קצה הבמה ואז,פוף, משתחלת אל תוך הקהל והוא, זה הקהל,באכסטזה אורגזמית של מוסיקה והופעה עוצמתית,שחודרת חזק לעצמות ולכל חלק אחר של הגוף. ואני מחמת גילי, כבוד בלוגי, טיפה מנותק מן הקידס האלה בקהל, צופה כחייזר פעור פה,על מה שקורה שם , נהנה בדרכי שלי מעצם התופעה, אוהב את נגה, בטח שאוהב, ואיך אפשר שלא ?

____________________________________________________________________________________________________

פצצת אנרגיה גלקטית

צילום : מיכאל רורברגר

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

🙂

קבלו וידאו של שני השירים הראשונים, מצולם מהצד בגלל חששות פוסט קורוניים של חדירה אל מרכז הקהל

Posted in clubbing, Dance, Electronic, Hip Hop, Israel, Live Concert, mickrobi, photography, Rap Music, rock, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה, דאנס, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, ראפ | Tagged , , , , , , | Leave a comment

לב פועם חזק

עמיר לב

לייב בלבונטין

27.5.2021

צילום : מיכאל רורברגר

קבלו בלוגון , בלוג קטן בעקבות מופע גדול, בעצם מופע קטן גדול, הייתי מרחיב ואומר אפילו ענק. מופע שכולו , חוויה מרגשת,הבלוג אוהב את ההופעות של עמיר. עובדה,משתדל להגיע לכמה שיותר מהם. והנה אנחנו כאן בלבונטין,הבלוג ובת זוגו הדלוקה ללא היכר על עמיר,יודע שהפעם לא מדובר בהופעת השקה או משהו כזה,פשוט הופעת חתך לאורך הרפרטואר המרשים,כל הלהיטים,והבלוג פתוח לכל מה שיקרה על הבמה וזה קורה, הו הו איך שזה קורה. מתחיל לאט ועולה ועולה ועולה.

פעמים לבד, לב והאקוסטית, פעמים עם היתאם בשארה הפרקשניסט ( ואו,כמה שהוא טוב ) ושוב לבד מחובר לחשמלית כשלקראת הסוף כשהעננים שחורים,הוא הפרקשן ועוד גיטרת בס ( גולן מוסקוביץ ) ,משתוללים ונכנסים לסשן של בס גיטרות תופים שירה ,שלא נותר אלא לקום ( ישבתי 🙂 ) ולהסתער על התופעה במחיאות כפיים היסטריות. וסוף. מה סוף? כן , נגמר להערב עד לפעם הבאה.

ואם לסכם דברים קבלו ציטוט של ענת ( גורל) לבית רורברגר, כי כך סיכמה את החוויה בפוסט של הבוקר שלמחרת בפייס :

“הופעה ראשונה מאז הקורונה. לבונטין 7. בדרך הפקוקה שמענו ברדיו את מאיר אריאל וחשבתי לעצמי איך מתוח קו של זהב בין שני הטרובדורים האלו. השני הוא עמיר לב שאני משתדלת לא לפספס הופעות שלו. מאז הקורונה פחות. אבל אולי גם לו זו הייתה הופעה ראשונה. לא בטוחה. מאיר אריאל הפליא במילותיו. שח שירה גאונית במלודיות.עמיר לב הוא זמר המקמץ במילים. משפטים זעומים של אנדרסטייטמנט. השיא היה כשהחלה תקופת “סנו ג’אוול” שאהבתי ממש. הופעה ראשונה בבארבי מול קהל מועט ואני ממש מתחתיו עם עוד בחור. מנתחים כל אקורד וכל יללת גיטרה.הנחתי שלא יעשה את “עננים שחורים”. בכלזאת, כדבריו, מדובר בשיר מנחוס שמנבא מלחמה והרי רק נרגענו לרגע מאחת כזו. אבל עשה ועוד איך. בהדרן מחשמל ומרטיט, עם בסיסט שהפציע לקטע אחד ועם הפרקשיוניסט הנהדר שלו כשמדי פעם ראיתי אותו מנער ידיים מהמאמץ, כמו בשיעורי הפילטיס שלי .הייתה הופעה חלום. צמרמורות ודמעות. קהל רעב ומתגעגע. בנות יפות שרוקדות בהתמכרות וכולם מכירים את המילים ושרים איתו ובמקומו. הופעה חשמל. חשמל מהשמש .

סוף ציטוט ווידאו אחד מתנה לשבת

לב פועם חזק

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in mickrobi, photography, rock, Rock Concert, Uncategorized, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מוסיקה, מיכאל רורברגר, מיקרובי, ענת גורל - רורברגר, צילום, רוקנ'רול | Tagged , , | Leave a comment

קונצנזוס? , וודאי,וודאי!

תזמורת המהפכה, קונצרטו לגשש ותזמורת

ניהול אמנותי: זהר שרון,רועי אופנהיים,אמיר לקנר

מנצח – רועי אופנהיים

מלחין ומעבד- אמיר לקנר

עיצוב וידאו – נמרוד צין

כתיבה ובימוי מערכונים – גור קורן

שחקנים -דביר בנדק ודקלה הדר

בית האופרה\ תל אביב. יום ה’ 6.5.2021

המון גשש. צילום : משה צ’יטיאט

הרהור ,תהיה ומראה מקום.הבלוג תחת מתקפה גששית.אפשר שיכלו לעשות את זה אחרת,אפשר שלא.ואולי נכון לצטט דברי פתיחה : ” המופע שתשמעו ותראו הערב הוא תוצר של דיאלוג יצירתי בין תזמורת המהפכה לבין המורשת התרבותית של שלישיית הגשש החיוור.מורשת זאת,הכוללת מערכונים,שירים וסרטים,הינה פרי פעילות של 37 שנות פעילות רצופה.השלישיה נוסדה בסוף 1963 עלידי המפיק והאמרגן אברהם דשא ( פשנל) אשר היה המנוע מאחוריה לאורך כל שנות פעילותה וכללה שלושה מיוצאי להקת התרנגולים ישעיהו לוי (שייקה),גבריאל בנאי ( גברי) וישראל פוליאקוב ( פולי) ” סוף ציטוט.הכרוז יורד מן הבמה.היה מנוע? ( זמזומים במוחו של הכותב) ,אקט פתיחה. מה הוא עושה לה? .מסך, הקרנה.תזמורת המהפכה לרגלי ההקרנה.הבלוג בתקווה לשינוי.לא,רק שלא תקרינו מערכונים,שירים וכדומה ותנגנו למטה.זה מוכר מידי,משופשף מידי.ראה סינמטקים וליויי מוסיקלי לסרטים אילמים.וזה משתנה, ומגיע הרגע הזה, ומהר,כשלחלוחית פוגשת את ארובות העין.נוסטלגיה,אמרנו,איך לא,וזו תופסת היסט עכשוי. עיבודי התזמורת בחיבור לקטעי הוידאו מעגנים עבר ידוע מראש בתזזיות סינמטית של פעלולי עריכה “מניפולטיביים” אם תרצו ו”אמנותיים” אם גם תרצו. חלק מן העיבודים מרהיב ( ר’ את מים לדוד המלך ) חלק אחר יושב על מכמני קונצנזוס של סאטירה עדינה, צהליות לאומית ושיתוף קהל נהנתני כש”אף אחד לא קם” מלווה במחיאות כף מתלהבות של קהל מבוגר יחסית, זה ששפת הגשש הפכה לחלק אינטגרלי מחייו היומיומיים במדינה שהולכת מדחי אל דחי מבחירות לבחירות, ומה שיפה שגם לחיבור הגששי של הזכרון הקולקטיבי הקונצנסיאלי, נוסף הנופך הקיומי של ההווה , מעבר לקטעים המוקרנים ולעיבודי התזמורת המגוונים. כאן בדמותם של דביר בנדק ודקלה הדר, פסיכולוגים ומטופלים לסרוגין עם תסמונת גששית מובהקת בלתי נתנת לשליטה,אובססיבית להדביק, כי קשה ולא ניתן לנער את הצ’ורבה מהשבע ואת הקפטריה מטבריה.לו היית צפת. ואם כבר אקטואליה, השאלה הנשאלת לגבי שירי הגשש וקיומם העכשווי, המוסיקליות הגששית מרהיבה , ללא ספק. נכונים להיום, כבר לא. מה הוא עושה לה , עוזי עוזי פסטיבל שירי דכאון ואחרים שייכים לעבר אחר, יפה יותר? , נאיבי יותר ?. העיבוד המהפכני הוסיף את הכאן ועכשיו , אפשר שהייתי מוסיף עוד טיפה כאן ועוד טיפה עכשיו,ואולי לא.כי מי אני,מה אני, מי אני…. חחחח. חוזר על עצמי.

תנו את הכבוד לצה”ל : צילום –משה צ’יטיאט

הבלוג מנסה לסכם חוויה. היה טוב.לעיתים יותר,לעיתים מעט פחות , בהשוואה להופעות אחרות במסגרת מופעי תזמורת המהפכה, זו שכאן מעוררת מחשבות קיומיות נוסח מקומם של הגששים בהסטורית היקום הארצישראלי העכשוי. עובדים עלינו קטע מרשים במופע כמוטו לצ’ופצ’יק של הקומקום.זרבוביתי,זרבוביתו,זרבו…אופס ניסחפתי. באמת עובדים עלינו ?

שתי הופעות נוספות השבוע במשכן התל אביבי ב 25.5 , אחת בחיפה ב 8.5 ואחת בירושלים ב 20.5

בתודה

מיקרובי

הבלוג שמתנהג אחרת

שאפו ! צילום : משה צ’יטיאט

C.) כל הזכויות שמורות

Posted in Live Concert, mickrobi, orchestra, ביקורת הופעה, מופע מחווה, מיכאל רורברגר, מיקרובי, תזמורת | Tagged , , , , , , , | 1 Comment

פסיכדליה חיפאית

Mazeppa

הופעה חיה בלבונטין/ תל אביב יפו

יום שישי , 30.4.2021

על סוסים ווורדים , מיכל פרז נוי , מאזפה,

פריידיי און מיי מיינד,והבלוג חוזר לפעילות,עדיין על אש קטנה,המסיכה בכיס,הופעה ראשונה שלאחר קורונה.מחפש את ההופעות שיעשו לי את זה.מגיע בעשר בדיוק.(פתיחת דלתות בשמונה וחצי , חחחח),יודע מתי לבוא.מוותר הפעם על החימום.רוצה ליפול היישר אל תוך החוויה הפסיכדלית המובטחת. הקטע הראשון ( ר’ וידאו) מלווה בתשפוכות של עונג ,צמרמורות של הופעה חיה,כרגע לא משנה לי כלום, אוזניים נקרעות, עיניים דומעות,שערות סומרות, המיינד מוצף במראי מקום קודמים של חוויות פסיכדליות אישיות. האם זה ישאר כך לאורך זמן? ,יחזיק מעמד עד לסוף ההופעה ?, ישכיח את הצרות מבית?. ובכן.רגע.למה שלא תשארו במתח.

טיפה רקע.את השם הלהקה הזו לוקחת בעקבות ההשפעות הבלתי נשלטות של ריינר מריה רילקה על מיכל הזמרת. מאזפה אכן שם קשה, אחד מגיבוריו של המשורר הגרמני, סיפור על זה שכבול לסוס דוהר וכל מה שקורה לו , אבל לא רק סוסים יש לנו כאן, גם וורדים. סוסים ווורדים, לא שהבנתי על מה שרו שם בהופעה, חיפושים מוקדמים בנט גילו את אוזני . גם זרם ההשפעות, החל בגרייס סליק של האירופליין, ועד לסוזי של הבנשיז. יש עוד.דורז,וולווט ואולי גם המג’יקל מיסטרי טור של הביטלס,למרות שלא הוכרז על זה.אז הנה הם עכשיו , עם אלבום חדש ( או טו טו על ויניל) , מחמאות מוקדמות בארץ ובחו”ל, והופעה אחת , ארבע שנים לאחר הלידה החיפאית,כאן בלבונטין של תל אביב יפו.עולים לבמה : מיכל פרז נוי, הזמרת שבפרונט, אסף קורן על גיטרה וירטואוזית, אלעד ברדס , בסיסט שלא מפסיק להרעיד על ריפים חודרי עצמות , ואמיר נוי, מתופף עם מגבעת, בחיבור שבין ז’אן ז’אק גולדברג לאהוד בנאי. ( אסוציאציות אישיות) . ברקע , כמו בכל מופע פסיכדלי טוב, הקרנה נון סטופ, של פלורה ופאונה, בזמנו קראו לזה לייט שאו.

ועכשיו להמשך.ההבטחה הפסיכדלית מתמסמסת איכשהו בהופעה. יש קטעים שעובדים חזק ,אחרים פחות. אז נכון שלא הכל כאן נסוב סביב גלולות הלוציגניות ונכון שבין לבין נמצא השפעות של מוזיקה מזרחית, אולי תורכית כדיבריהם ( הקטעים שאהבתי ), אבל גם קראוט גרמני ושוגייז בריטי ועוד התחלקויות על ג’אנרים ספורדיים מתולדות הרוקנ’רול. מענין מה שקורה כאן,כי האזנה מוקדמת לאלבום, עוררה אצלי את הרצון החזק הזה להגיע להופעה, וכאן בלייב היו מעט כאלה שעשו לי את החוויה בחזק והרבה אחרים שהביאו לי את הרצון לחזור אחורה בזמן לדבר האמיתי, או שמא להעזר בכדור אחד קטן וקהל גדול בהרבה מאלה שנכחו בלבונטין.

בתודה , מיקרובי,הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות שמורות

Posted in clubbing, Live Concert, mickrobi, photography, psychedelic, Review, rock, Rock Concert, Rock'n'roll, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, פסיכדליה, רוקנ'רול | Tagged , , , | Leave a comment