פסנתר הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת שהומצא בתחילת המאה ה־18

פסטיבל הפסנתר

מוזיאון תל -אביב

הבלוג בוחר מתוך השפע המוצע את

חמשה – שישי ה 15.11.19 מופע צהריים

פולי טרי – שישי. 15.11.19. מופע ערב

בלקן ביט בוקס – מוצ”ש. 16.11.19

להתחיל עם הבנות ? בטח. שישי , צהריים מוקדמים , על הבמה חמש מוזיקאיות מובילות מסצינת האינדי המקומי , ואחד פסנתר.כי בפסטיבל הפסנתר חייבים פסנתר , גם אם מדובר בקלידים חשמליים ( וראה בלקן ביט בוקס בהמשך ) . והנה הן המופלאות : נומקה,עומר מושקוביץ,ביז’ו,קיקי מלינקיאביגיל קובארי. מופע מיוחד לפסטיבל שמוגדר איכשהו כחד פעמי , אבל בטוח שעוד יהפוך לרב פעמי, כי כך צריך לקרות לו. ואם להקדים מוקדם למאוחר הרי שהמופע הזה של חמשה ( חם-סה ) עושה לבלוג צמרמורות ומקבל את הציון הגבוה מבין שלושת המופעים בהם צפה כבוד בלוגי זה.

צילום : מיכאל רורברגר

וזה לא רק היופי הנשי הכולל של המופיעות , כמו השילוב המרגש שבהן כולן לוקחות חלק ביצירות של כולן. מתחלפות בעמדות, מגביהות ומנמיכות מיקרופונים, ויוצרות בשותף שירים יפים ,כל כך יפים, בהרמוניות מושלמות שקשה לעמוד בפניהן ללא ניגוב קליל של קצה העין מאותן טיפות רגש נוטפות של מבקר המוסיקה הנכבד.

וזו נומקה : צילום מיכאל רורברגר
קליפים נוספים בטיוב

___________________________________________________________________________________

הלאה :

ערב שישי. על במת הרחבה שימי תבורי, לצידו דוכן יינות במחירים מופקעים וריחות שמן שרוף של דוכן הצ’יפס הסמוך בפנים רגוע בהרבה.שלטי הכוונה אל עבר אולמות המופעים.אוירה תרבותית.הבלוג ורעייתו שתחיה עושים צעדיהם אל עבר גלרית התמונות העליונה.

Folly Tree

אורות מנצנצים תחת עצי הפולי
צילום : מיכאל רורברגר

פולי טרי – ובעברית : עץ חוסר הדעת ( נכון , שם קשה ללהקה ) , הם אלכס משה , הזמרת בעלת הקול המלאכי, בתוספת נגני הליווי , מתן אגוזי הנותן בחשמלית, שלי לוי הקלידנית ומאור שוורצברג על הבס. אומרים שאמורים היו גם להיות תופים, אבל אלה זכו לסירוב ההנהלה , עקב ההופעה בתוך גלרית בלומנטל שחלילה וחס לא יגרמו, עקב ויברציות קיצוניות לנפילתן של התמונות. התוצאה : מופע אינטימי משהו.יותר מידי אינטימי לטעמו של הבלוג.

קליפ נוסף בטיוב

ההופעה שמתחילה באיחור רוקנ’רולי אופיני לא מצליחה לסחוף .הכל כאן יפה,קורקטי,במה קטנה מוקפת אורות מנצנצים,נגני ליווי טובים, נעים לאוזן וזהו. יתכן שזה קורה בגלל חלל ההופעה השגוי, סידורי הישיבה הצפופה ( לא רואים כלום ) , ובכלל , האוירה הרגועה מידי למרות תוספות אלקטרוניות של סינטיסייזרים ,מקלדות,ביטים וסימפולים. כן , גם בגלל איכות החומרים.הרצון הטוב היה שם. התוצאה : שירים יפים על סף השעמום, לא משהו שלא שמענו קודם. לבלוג היו ציפיות.נו טוב.

יפה ואינטימי – פולי טרי
צילום : מיכאל רורברגר

—————————————————————————————————————————————

והנה הם הבלקן ביט בוקס.

תומר יוסף ב.ב.ב.
צילום : מיכאל רורברגר

איך להתחיל. ואו ! . כן, הבלקן ביט בוקס הם תמיד הואו הזה בתגלמותו. טוב, לא משווה למינימל קומפקט, כי כל הופעה אחרי מינימל תופסת איכשהו שוונג בירידה ( אופס, השוותי ) ובכל זאת , אם לעבור לג’אנרים אחרים, מקפיצים בטירוף, הרי שתומר יוסף, הוא הוא הפורטיס המשוגע של הב.ב.ב. ואם מחצית ההופעה תופסת מרחב אקוסטי, כי אסור לשכוח שמדובר בפסטיבל הפסנתר,הרי שהחצי השני נעמד על רגליו ומחזיר את הב.ב.ב. למחוזות האנרגיה הבלתי נדלית שעליה גדלנו וצמחנו פרא.

אקוסטי :

והלא אקוסטי :

קליפים נוספים בטיוב

אז האקוסטי היה יפה , אפילו יפה מאוד, רק שהב.ב.ב. לא בנויים לאקוסטי הזה ולכן גם מגיע הקטע השני שבו האקוסטי הזה מושלך לעבר יציאות החירום של האולם, ואז תומר, תמיר ( מוסקט) , כלי הנשיפה, התופים, הקלידים ( תעבירו לי את שם הקלידנית ) הגיטרות וההקשה הופכים למבול של להט בלתי פוסק אל מול הקהל שעומד על רגליו, נע לעבר הבמה, ולא מפסיק לקפץ ולרקוד כשהלהקה מבצעת לבקשתו עוד שני שירים , הלהקה נענית לבקשות, ואז הכל נגמר. ורציתי עוד.

BBB ולא מדובר בהמבורגר
צילום : מיכאל רורברגר

הבלוג מסכם : שלושה מופעים. התרגשות עד לכדי דמעות עם חמשה החד פעמיות, בתקווה לעוד שלהן בהמשך. פולי טרי שיכלו לעשות טוב יותר רק שהלכו לאיבוד בין התמונות. והפינלה המקפיצה של מסיבת הסיום המלהיבה של ה בלקן ביט בוקס.

ועד לפסנתר של השנה הבאה , להתראות

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in Live Concert, mickrobi, photography, Reggae, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, פסטיבל, רגאיי, רוקנ'רול | Tagged , , , , , , , , , , , | Leave a comment

מינימל קומפקט

Minimal Compact

רידינג 3 תל אביב מוצ”ש 9.11.2019

 ברי סחרוףרמי פורטיסמלכה שפיגלסמי בירנבךמקס פרנקן + קולין ניומן +יונתן דסקל

להתחיל ? גילוי נאות ? כולם חברים. לכתוב ? להעלות בלוג ? ואולי ארצה להעיר איזו הערה פה ושם. ואולי להצביע על איזשהו ליקוי בהופעה ? פאק.לא. סה לא יכול להיוט ( ד”ש לשולץ ) . חחח שולץ , מה פתאום הוא. ככה , מה לעשות קפץ לראש. רק מה , ההופעה הזו מושללללמת , אדירה, פצצה של אנרגיה בלופ תקופתי. תבינו שמדובר באיחוד שישי וכל מה שקורה כאן רק הולך ומשתבח עם הזמן. מינימל הם החיים שלאחר המוות ( לא אני אמרתי, זה הם, בראיון אצל קובי מידן ) תבינו הלהקה הזו לא קיימת ועוד איך שקיימת. קוראים לזה אוקסימורון, בן זונה של אוקסימורון. והנה הם ,כולם נאספים, פליטי הדור וצאצאיו מיליון הופעות וכולם סולד אאוט ולא נותר לי אלא להעלות צילומים ואחד וידאו , כי אין הופעה מושלמת בלי ה “וון איי גו” הניצחי של מלכה שפיגל..

מלכה
פורטיס
קולין
מקס
ברי
סמי
ועוד סמי

תודה …עד לאיחוד הבא

C.) הבלוג שמתנהג אחרת

כל הצילומים : מיכאל רורברגר

Posted in Live Concert, mickrobi, photography, Rock Concert, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , , , , , , , | Leave a comment

קראמפ – טחורים וקינוחים

קראמפ

תיאטרון מחול אבשלום פולק

אולם סוזן דלל

8.11.19

השמיני לאחד עשרה אלפיים ותשע עשרה , הבלוג חוגג את יומהולדתם של תאומיו בני העשרים ואחד ומגיח לעוד מופע מחול של תיאטרון המחול של אבשלום פולק. מופע קודם שלהם נסקר כאן בבלוג ( https://mickrobi.wordpress.com/2019/09/20/%d7%a2%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d%d7%a2%d7%a0%d7%a0%d7%99%d7%9d/ ) מה שעורר את סקרנותו לבדוק עוד מופעים של אותו יוצר . והנה כשהגיעה ההזדמנות נרתמו בני הבלוג פאתי נווה צדק , הפסידו את ההתחלה עקב פקקי התנועה הבלתי נסבלת של ימי החמישי בואך אוהבים אמנות עושים אמנות , הושבו כלאחר כבוד ביציע המאחרים והנה המשוב פרי עטה שופע המכמנים של ענת גורל רורברגר כתבתנו לעניני תיאטרון ותיאטרון מחול.סילוופלה .

צילום : אבשלום פולק

קראמפ הוא תיאטרון מחול,יצירה של אבשלום פולק. עם אלמנטים היסטוריים המזוהים בנקל. חצרו של המלך לואי ה-14 למשל, שנחשב לשמש העמים ותיאבונו המיני והקולינרי לא ידע שובע. המחול, כולל הטקסט הצרפתי הבוטה המדוקלם בבוטות מעודנת ע”י המלך, הוא הרקדן/שחקן צבי פישזון הותיק, בא לתאר ממלכה מרקיבה, מפוחדת, שהנתינים בה הם פיונים מרקדים, דחלילים אומללים, וכולם ממשיכים את הסחרחרה הבלתי נלאית בה מענג המלך המשועמם את עצמו ואת קיבתו.קראמפ הוא סוג של ריקוד רחוב, אך גם עוית כאב, עוית מעיים בהקשר של הטקסט הנאמר כאן ומדבר על טחורים חומים, כבד שחור והמוני קינוחים המושלכים לפיו של המלך עם רדת ליל.ואכן גם הרקדנים מפזזים היטב, נאחזים זה בזה בשרשרת של ידיים ואיברים, וביחד הם גם ממחישים את מכאובי הגוף, מכאובי המלך, שפוקדים, מטפורית לפחות, גם אותם.האוירה היא דקדנטית במודע, אך יש גם הומור, כולל ההומור העצמי השחור של המלך האימתני והגרגרן.זהו מופע מחול קצר, שאינו מספק די תשובות לגבי מערכות יחסים אפשריות, יוזמה חופשית, או מצב רוחו של המלך, שמן הסתם הוא על הגל העכור.לקראת הסוף הפכו הרקדנים למעין דבוקה אנושית, והנה רגע חסד קסום: מן התקרה נשטף הכל בגשם של עלים אדומים, פרחים, תקווה, רגע של חסד בתוך הגרגרנות הגדולה והסביאה חסרת המנוח.המוסיקה נפלאה, מדבקת, הרקדנים טובים. כעיקרון משהו חסר ביצירה המעניינת הזו כדי להפוך את התיאטרון והמחול לחוויה עוצמתית ואמירה משמעותית יותר.ולמרות אלה…

בסך הכל נרשם עונג.

הבלוג שמתנהג אחרת C.)

Posted in art, Dance, mickrobi, בא בלילה, דאנס, מחול, מיקרובי, ענת גורל - רורברגר | Tagged , | Leave a comment

שיר לשלום

וודסטוק בצוותא

15.10.2019


בהשתתפות: מירי אלוני, יהודה קיסר ולהקת קדחת, חיימון אלגרנטי (להקת האריות), דני שושן (הצ’רצ’ילים), שלמה מזרחי, צ’לי סיגלסקי (שליחי הבלוז), ליבי, ברט וקנין, אלי שהרבני ואסתי סנדרי.
נגני ליווי: ברק גרוסברג – גיטרה, ערן סנדרי – בס, רונן פלד (אפרקו) – קלידים, ירין ניסים – תופים. ניהול אומנותי: יהונתן גרוסברג.

כששאול גרוסברג, סנדק הרוק הישראלי, עלה לבמה , אי שם לקראת סיום החגיגה והודיע בהתרגשות על עליתה של מירי אלוני עם שירת השלום, הסתיימו להן עוד חמישים שנה של החיים ולא רק בגלל החמישים האלה של הנוסטלגיה לימי וודסטוק העליזים , כמו גם בגלל ההתבוננות מלמעלה מגובה כיסאו של הבלוג ,על שערם הכסוף וקרחותיהם של הבאים למסיבה.והבלוג בכבודו ובעצמו פליט של אותן שנים קולט לרגע את הפתטיות העוטפת של וודסטוק בצוותא ,שהרי הצוותא הזה משמש כסמל מטאפורי לתקופה שחלפה מן העולם ואיננה עוד,מעוז שמאלני בלב היקום הימני הסובב, אי בודד באפלה. אבל הנה החשמל נדלק ומצעד המופיעים מתחיל.

וודסטוק בצוותא. מוזר לחשוב , ואולי היינו מעדיפים וודסטוק בבארבי או וודסטוק בלבונטין ובטח בפארק הירקון,כי אז היה מגיע יותר קהל ואולי גם צעיר יותר, כי על זה גדלנו ואיפה היינו עכשיו בלי כל הגיבורים של אז : סנטנה,קרוסבי נאש סטילס ויאנג,המי,טן יירס אפטר,ג’ניס ג’ופלין,ג’ו קוקר,הדורז , הו איפה ?

אוהבים אצלנו את איזכור הוודסטוק – וודסטוק. כל פסטיבל קטן למרגלות המצדה או הכנרת הופך לוודסטוק. כך שכאן הפעם באולמה הפצפון של הצוותא, הציפיה הייתה מהולה בחשש. חמישים שנה, ניים דרופינג מן הסרטים ואחד שלמה מזרחי שהביא לנו את ההנדריקס המיוחל. רק מה. אין קהל. או ליתר דיוק יש אבל רק ברמפה מרכזית וזה לא נראה טוב. בטח לא כשמדובר בוודסטוק. התוצאה ? סורפרייז. הצליח להם . איכשהו זה עבד. וכשמזרחי עושה לסיום את התיקווה, כמובן א לה הנדריקס, הקהל הזה עומד על הרגליים והבלוג מצטרף להעמדה ואפילו מתרגש טיפה כי זה ההמנון שלנו ואיזה כיף לדפוק לו את הצורה.

בסך הכל ניתן לומר שהיה ערב בסדר וברגעים מסויימים אפילו מצויין וכמה טוב שיש לנו גיטריסטים עילאיים כמו שלמה מזרחי, צלי סיגלסקי וברק גרוסברג. ואם כבר אז תודה ענקית לגרוסברגים שאול & סאנס בארגון האירוע. תודה ענקית לברט וקנין, הקוקר שלו עלה אפילו על המקור ( נו הגזמתי ) , תודה לליבי , פעם פלאש אחר כך פלאשבק, לראות אותה ולוותר על הכדור הורוד, כולה צבע והמולה ומילא הביצועים. תודה למירי אלוני שהרימה מחדש את השלום המיוחל וניסתה בכח לעשות ג’ופלין, ( ” כי בקשו ממני ” ) . תודה לחיימון אלגרנטי ודני שושן, האריות והצ’רצ’לים הם משלנו, ריספקט , הנוסטלגיה תורמת אנרגיות מחודשות . תודה ליהודה קיסר, הוא והמגבעת,כאן הסנטנה היא שלו, עשה סנטנה כשרק התחיל את הקריירה.התגעגע. מי היה מאמין. כאן בצוותא הביא את הנופך העכשווי הים תיכוני . תודה ללהקה המלווה ולקדחת . תודה מיוחדת לרונן פלד על הקלידים ג’ים מוריסון מוסר לך ד”ש חמה. אחי.

יכולתי להמשיך. אז מה אמרה ליבי שם בהתחלה ? וודסטוק , זוכרים ? בוץ! המון בוץ. בוץ מוסיקה וסמים. התיקווה שנגוזה. וכאן בצוותא ? מיני וודסטוק, כאילו, נסיון לשחזור,קטן,שבע גיל,לא מזיק. בסך הכל עוד אירוע תל אביבי שהיה ונגמר. והפעם בלי בוץ. למרות הגשם הטרופי שביקש לשטוף את הטינוף המצטבר ממדרכות העיר .

מיזרחי & גרוסברג
צילום : מיכאל רורברגר

תודה

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in clubbing, Festival, Live Concert, mickrobi, photography, rock, Rock Concert, Rock'n'roll, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מופע מחווה, מיכאל רורברגר, מיקרובי, פסטיבל, רוקנ'רול | Tagged , , , , , , , , , , , , , , , | 1 Comment

כאילו והתיכו את כל הלהקות

The Underground Youth + Jealous

לבונטין , 6.10.2019

האנדרגראונד יות’ מכים בשנית. אז במאי 2016 באוזן בר

https://mickrobi.wordpress.com/2016/05/19/%d7%94%d7%aa%d7%a4%d7%a8%d7%a7%d7%95-%d7%94%d7%a0%d7%a2%d7%9c%d7%99%d7%99%d7%9d/

הבלוג נטרף מרוב הנאה ושום דבר לא ימנע ממנו לקום עכשיו מספתו הרכה ולשרוך דרכו למאורת הרוקנ’רול של רחוב לבונטין. ואם להקדים סוף להתחלה, היה כדאי, בטח כדאי. או ליתר דיוק היה ואו,מדהים,רועש,קולוסאלי,מטריף,מאתגר, מדליק, פיצוץ חושים על קולי.

ולרגע נעצור. היה חימום. או שמע נאמר הייתה חימום. ג’לוס טריו נשי ברלינאי, עם טאץ’ מקומי. אליס הוייט,פז בונפיל ועדי קום. להזכיר את הוייט סטרייפס ? , למה לא. אבל לא רק. כי ג’לוס הם המכה שמתחת לחגורה הגברית , עם מתופפת אנדרוגינואידית ושתיים אחרות שהפוסט פאנק & גאראג’ מטפטף דמים מורידיהן . והן היו טובות ואללה טובות. החימום הנכון למה שעומד להגיע בהמשך.

הקנאה
צילום : מיכאל רורברגר

קבלו וידאו מחמם :

מלא בלבונטין וטוב שכך. הדחיסות מוסיפה. על הבמה האנדרגראונד יות’.

ברגע של ריחוף
צילום : מיכאל רורברגר

עכשיו תחזרו לכותרת שלמעלה : ” כאילו והתיכו את כל הלהקות ” .לא היה קל למצוא כותרת. ניסיתי. כל קשר לנעורים לא צלח שהרי חברי האנדרגראונד כבר לא בדיוק עונים לתואר הנעורים הזה, הגיל עושה את שלו.ובכל זאת ,אם מתעקשים על מהות שם הלהקה ( כי לשנות את השם כבר לא כדאי ) התוצאה הסופית לא רק צעירה אפילו צעירה מאוד, נכון, בלי קשר לטרנדים מוסיקאליים עכשויים, אבל בטח כתוצאה משעטנז המרקחת האנרגטית המהבילה שנשענת על היסטוריה עניפה של להקות עבר והווה. והנה רשימה אקראית : ג’וי דוויז’ן,סוייסייד,טלוויז’ן,דה אונלי וואנס,בירת’דיי פארטי ( ניק קייב ) ,בראיין ג’ונסטון מאסקר,סוונס,וולווט אנדרגראונד, סלודייב,ג’יזוס אנד מרי צ’יין,מיי בלאדי ואלנטיין , .סטופ. יש עוד. איך לא.

קרייג יוצא מפוקוס
צילום : מיכאל רורברגר

והנה לנו הכח המייסד , קרייג דייר , שר ומגטר כאילו ואין אלוהים ( אין ) , כאילו וכל כובד העולם טמון הרגע בהופעתו התזזתית, כשמאחוריו האשה לחיים, אוליה היא העומדת לאורך ההופעה כולה כשלרגליה סט תופים מצומצם , דופקת ומזנקת במקומה כאכולת נחש כשמשני צדדיהם הבסיסט מקס ג’יימס, ענק מקפץ רועש, מאיים בכל שניה לדפוק את הגיטרה באחד מראשי הקהל שמתחתיו והצעיר שבחבורה פרנצ’סקו ואני , עוד גיטרה פסיכדלית ולרגע גם תוף וקסטנייטה . והנה האנדרגראונד יות’. די , נגמרו לי המילים.

אוליה אנד דה דראמס
צילום : מאיר שניאור
ככה זה התחיל
ככה זה נגמר
וזה הדבר המדהים שהיה שם באמצע

תודה לווליום הפקות. תודה לתל אביב שוגייזרס.תודה לג’לוס.ותודה ענקית לאנדרגראונד יות’. תבואו שוב .

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in Live Concert, mickrobi, photography, Punk, Review, Rock Concert, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, פסיכדליה, רוקנ'רול, שוגייזינג | Tagged , , | 2 Comments

עננים,עננים

אנטו – Antu

מופע מחול

תיאטרון מחול אבשלום פולק

מרכז סוזן דלל,19.9.19

כוריאוגרפיה,עיצוב פסקול,חלל ותלבושות: אבשלום פולק,אנדריאה מרטיני.

טכסט : דורית רביניאן

מספר : יוסי פולק

צילום : יאן פינקלברג

הבלוג מצטט קומיניקט :רוחות שורקות ומסתחררות, ענני נוצה פוגשים בענני כיבשה ומתפזרים לתוך ממטרים של גשם וברד

הבלוג עושה דרכו נרגש אל סוזן דלל והפעם חורג ממנהגו והנה לנו מחול. נכון, זו לא הפעם הראשונה שלו שהופעת מחול תופסת חלק בפוסטים הנילווים, הבלוג דלוק על מחול עכשווי, אז מדוע שלא יתפוס את ההזדמנות להגיע למופע החדש של תיאטרון המחול של אבשלום פולק, כי הרי זה האבשלום לא נמצא בפסגת הקונצנזוס הביקורתי לגבי עבודותיו האמנותיות, או אם לנקוט במשנה אכזריות, הדעות לגביו חלוקות ,המבקרים קוטלים והמסכסכים מסכסכים, מכאן שהסקרנות עצומה, כל כך עצומה ולו רק בגלל הרצון לדעת להכיר ואולי גם להנות. וזה מה שקרה.לא סתם הנאה, אלא כזו שמהולה בטריפ של עליות ומורדות, רגעי התרגשות עד דמעות, מלווים ברגעי שעמום ובריחת מחשבות אל עבר ” מה אני הולך לאכול אחרי ההופעה בסוזנה”. כי החיבור הזה של שפע עצום של רעיונות בימתיים/כוריאוגרפיים דורש ריכוז מירבי. כך נכון שלקח לי זמן להבין שמדובר בעננים שעוברים חינוך מחדש. אבל מה זה משנה. ואולי כן משנה, רק מה כדאי מאוד לקרוא ,לפחות את התקציר,לסיפור הילדים של דורית רביניאן, ” העננה רננה “,לא חייבים. הדמיון יכול לפעול כאן גם ללא עלילת הסיפור, והנה הבלוג מרותק לבמה, מנתח לעצמו ענינים : “אה זה כבשים” למה? כי הם עושים מהההה….מהההה. ” נו טוב, ויש גם את יוסי פולק, האבא של, שמקריא קטעי סיפור וזה יכול לעזור אם אין לך הפרעות קשב, ( יש לי ) ומעל לכל יש את האנסמבל המופלא של הרקדניות והרקדנים ואני מופעם מן התיאום המושלם ביניהם ( בניגוד לטענות שכנגד),להומור,ליכולות הפיזיות, למימיקה התיאטרלית ואיך לא גם למוסיקה המלווה ולשימוש במסכים בנוסח נאום ג’ון פייק, כאן כקונטרה פונקט לתמימות השולטת של הילכות ענני השמיים בדרך להמטרת הגשם.

מיקרובי

ענת תורך :

בהצילום : יאן פינקלברט

מצטרפת לחוויה : ראשית דבר נמשכת למסכים. כבר משלב ההמתנה ניצבו בפינת הבמה שלושה מסכים מרצדים לא כלום

עם פתיחת המופע החלו להשמיע בחלל האולם את הטקסט המקסים והמנחם של דורית רביניאן על רננה העננה. הקול קולו הזכור לטוב של יוסי פולק והמילים הן קסם צרוף וממוגג. אחר כך תחילת המופע בריקוד וירטואוזי ומוזר של רקדן אחד (אפשר שמדובר באנדריאה מרטיני ) שמתערטל בהדרגה וכולו קשוב לדמות נלעגת המופיעה בשפם על המסכים ובעוד מסכים בעומק הבמה.

לאט מצטרפים אליו שאר הרקדנים לרצף של תנועה קטטונית, נלעגת, שבורה ומוזרה, ספק צעצועי ריקוד, ספק חיות מחמד. כנראה שכולם בקייטנת העננים. והם ממחישים את העננות לפי פרשנותם של שני הכוריאוגרפים :אבשלום פולק ואנדריאה מרטיני. חלק מהבנות לבושות כעננות קטנות. הן גועות ופועות, הן דבקות בתנועה שבורה וקסומה. פוערות פה ומשמיעות מיני הברות מוזרות המזכירות רוח וסופה. געיית כבשים וסיפורי ילדים. הכל אקסטטי. אחת מתחילה והשאר מצטרפים אליה, מחרים מחזיקים את תנועותיה. וישנו המבוגר האחראי שאין לא מבוגר ממנו. הוא בודק את הרקדנים, אוחז טלויזיה אדומה ושבורה בידו, נושא דליים עם מים שהוא יוצק מאחד לשני. מבשר על גשם. מוליך את הרקדנים לפינת שתייה או כך זה נראה ופה ושם מצטרף אליהם לרגע של מחול. וברקע המסכים, ועוד מקולו של יוסי פולק במילותיה של דורית רביניאן. מחול ילדותי למבוגרים. בהחלט. יש דבר כזה. הנה כאן. וזה מצמרר ומופלא ואחיד ומשוגע. כולל מסר בועט אך מעודן נגד שלטון המסכים הטוטאלי, המתקשר לכאן ועכשיו. המופע כולו נדמה לי כמו משחק בארגז החול של השמיים. נכבשתי בזה ואהבתי מאד.

ענת גורל רורברגר

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

Posted in Dance, Review, בא בלילה, ביקורת הופעה, דאנס, מחול, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , , , , , | Leave a comment

סקס ,סמים ופלסטין.

המסך הלבן

סקס סמים ופלסטין

השקת אלבום,בארבי,תל אביב,18.9.19

כהרגלו הבלוג מצטט איוונט, אחר כך נמשיך …

גבירותיי ורבותיי – איזה אושר, אולטרה מתרגשים להזמינכם לחגוג את השקת האלבום החדש של המסך הלבן – סקס סמים ופלסטין !!!

במהלך החודשים האחרונים ירדנו למחתרת ושקענו בהקלטות באולפנים שונים ומשונים ברחבי פלשתינה, התנתקנו מהרעש והטירוף כדי להתמקד בדבר הכי חשוב – המוזיקה והשירים.

בדרך פגשנו והקלטנו עם מלא חברים וחברות שהם אגדות אחד אחת, הרחבנו את משפחת המסך הלבן ואין שמחים מאיתנו לשחרר את האלבום החדש ישר אל תוך ליבו של עולמנו הסוער

רגע לפני סיבוב הופעות בארץ ובניכר, נחגוג את המאורע המרגש בהופעה חגיגית ומיוחדת במועדון הבארבי, עם להקה משופצת ומשודרגת ושלל שירים חדשים !!!

צפו להפתעות. צפו לקסמים. צפו לאהבה. בואו והצטרפו למסע מיוחד אל תוך עולמו המופרע של המסך הלבן.

סוף ציטוט

משש אותי
צילום : מיכאל רורברגר

מלא בבארבי. סולד אאוט. איך לא. התגעגענו.את החימום של זואי פולנסקי הפסדתי. לא נורא.יהיו עוד הזדמנויות. הבלוג הגיע במטרה מוגדרת .המסך הלבן. או ליתר דיוק : יחי המסך הלבן. פעם אחרונה במרכז עינב עשו את האנפלאגד שלהם.קבלו קישור.

https://mickrobi.wordpress.com/2017/04/27/%d7%90%d7%96-%d7%9e%d7%94-%d7%a0%d7%a2%d7%a9%d7%94-%d7%90%d7%a0%d7%a4%d7%9c%d7%90%d7%92%d7%93/

עכשיו הם כאן בבארבי עם ההשקה לאלבום חדש עם השם המדליק : “סקס סמים ופלסטין” ו… ואללה, כמה שהשם הזה מוצלח. והנה לנו הרזרקשן הבימתי, התחיה מחדש של להקה שלא מוכנה לשקוע על שמריה שרוצה לחדש ועושה את זה הפעם על ידי התרחבות אופקית של נגנים למיניהם ( צ’לו, קלידים,כלי נשיפה,…) ,זמרות רקע ותפאורה סמי פרימטיבית צבעונית כתגלית ארכיאולוגית של מערה קדמונית/עתידנית רצופה חיות מפלצתיות,גולגלות מתגלגלות,מבנים ארכיטקטוניים, מטוסים ויצורים ארוכי גפיים. חתומה בידי האחד אורן פישר הממונה על האומנות.

וכמה שהם טובים הלבנים האלה, גבריאל וגילברט הברויידאים מלווים באודי נאור מתופפם החדש וסוללת המלווים שלא אכנס כרגע לשמותיהם מפעת קוצר היריעה ואולי אזכיר את האחד הבולט , אייל תלמודי, אורח נושם ונושף, זה שהוסיף את החמאה לחלב. אז נכון שחלקם של השירים החדשים היה קטן יחסית ושרוב ההופעה עדיין התרכזה בישנים ובטובים , אלה שהקהל כבר מכיר בעל פה , המם אותי, שאיתו כבטכס קאלטי ידוע , הם מסיימים כל הופעה, ויודונאצים מלווה בתיקווה הגדולה להפיל סוף סוף את המלך השולט ורק בקבר ו אמא מה קרה לה לחלב ו מוות לטכנו ו…ו…ו…כולם היו שם , ועוד לא אמרתי כלום על התלבושות המפוארות באזכור גלאמי להופעות העבר של הרוקסי מיוזיק , דייוד בואי וחבריהם הדגולים לג’אנר המנצנץ. ואם לציין בכל אופן עוד שם נוכח, אזכיר את הגיטרה והמפוחית האורחת של עמרי בהר ובטח שגם את הצ’לו המלטף של נעה איילי שהוסיפה גם את קולה השמיימי לתצוגה.

אז אפשר שטעיתי בחלק מן השמות והשמטתי אחרים, סלחו לי, כי כאן מדובר בהופעה מצויינת, רחבת היקף ובקהל מצויין שרובו נוגע בסף ההתבגרות העתידית וחלקו כבר שם כל אלה מלווים באנרגיות רצחניות שרק המסך הלבן יודעים לתת, אז איך מסכמים סקירה של הופעה שלהם” איך ? נכון : יחי המסך הלבן.

רזרקשיין
צילום : מיכאל רורברגר

בתודה : הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in Live Concert, mickrobi, photography, Review, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, צילום, רוקנ'רול | Tagged , , , , , , | Leave a comment