שתיקת המועדונים

המופע חסר ?

תערוכת רשמי געגוע להופעות בבארבי

צילומים : מיכאל רורברגר

בארבי/תערוכה בזמן קורונה

10-16.6.2020

צילומי סטילס : אורית פניני / רשמי געגוע,טכסטים ואיורים : יהודה פוליקר,אביב גדג’,אריק ברמן,דודו טסה,יהלי סובול,יוני בלוך,מתן כהן,עמיר לב,ערן צור,פלד,קובי אוז,רונה קינן,שאנן סטריט,שחר אבן צור,שלומי שבן,תמיר מוסקט. / אוצרות – אריאלה מזרחי וטל בן סירה / עיצוב תאורה – אלון שילוח,אורי מורג

עשר על השעון.נכנסים לבארבי.ננעלים על שעת ההופעה היעודה.המופע חסר.אולם המופעים זועק את שתיקתו.

רשות הדיבור ליקירת הבלוג, האוצרת ענת גורל רורברגר

לילה.אין שומרים בפתח.התפזרו המעשנים בחוץ ושותי הבירות מהקיוסקים הסמוכים.ליד הכניסה יושבת אריאלה המקסימה,אשתו של שאול מזרחי,מודדת לנו חום ומבקשת שנרשם בטבלת המבקרים.על הספסל הסמוך יושב שאול עצמו,איש יקר עם נוכחות חזקה וקול כביר,שהודה בפנינו שהתערוכה הזו הייתה קשה לו נפשית.

צילום : מיכאל רורברגר

אדם שעבר שבר.שאחראי למועדון הגדול והמוכר,עם הנברשות א-לה לואי ה-14 שתמיד מהפנטות אותי.(מסתבר שנתרמו למועדון ע”י משפחת רוטשילד ) .

צילום : מיכאל רורברגר

התערוכה נאצרה כפרוייקט גמר בלימודי אוצרות בשנקר של אריאלה מזרחי וטל בן סירא, הצילומים הם של אורית פניני, .צלמת שהפכה חלק מנוף המועדונים, ויש גם טקסטים, ציורים ,שרבוטים והגיגים של מיטב אמני ישראל שהופעו בבארבי .עמיר לב האהוב, ערן צור,יוני בלוך,אביב גדג’, פוליקר הגדול עם פורטרט קטן ויפה, שאנן סטריט, נינט טייב ועוד.התאורה האפלולית והמרשימה, אדמוניות הקירות, כל אלו רק תורמים את חלקם לאווירה המיוחדת של התערוכה הזו שנעשתה מתוך משבר ואהבה גדולה.

חיכיתי שפורטיס יגיח מחדר האמנים ויצרח לתוך המיקרופון,או מינימל יעשו עוד איחוד,או דודו טסה, עמיר לב, או הלהקות מח”ול . זה לא קרה. החלל נשאר שקט ומהדהד את הצלילים.

בחוץ חיכה לנו שאול ואז יצאנו אל הרחוב השומם שלוחש את שתיקת המועדונים.

ענת גורל רורברגר

המופע חסר ? / קטלוג התערוכה

בתודה : הבלוג שמתנהג אחרת

געגועי להופעות

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in art, clubbing, Exhebition, mickrobi, music, photography, Review, Uncategorized, בא בלילה, מוסיקה, מיכאל רורברגר, מיקרובי, ענת גורל - רורברגר, צילום, תערוכה | Tagged , , , , , | Leave a comment

קוסטה/מחתרת הויניל 2

מחתרת הויניל,לא בדיוק פינה, לא בדיוק מחתרת, אפשר שמדובר במשהו חד פעמי, אפשר גם פינה קבועה. הרעיון לתת מקום לאלבומים, תקליטונים, או איפיים או השד יודע מה , מיוחדים,לפחות באוזני הכותב , מהסוג הזה שיכול לשנות תודעה או לפחות להניע כמה גלגלי שיניים במוחו העבש של כותב הבלוג.מה שחשוב שיהיה ויניל. כי הויניל החדש הוא הדיסק הישן.

לא מדובר בביקורת פרופר, לא יהיו כאן ניתוחי שירים , מכסימום גילויי התלהבות או רטט קליל לאור עטיפה יפה, אריזה יחודית, מוסיקה שעושה משהו שמעבר למשהו המוכר.

___________________________________________________________________________________________

הבלוג חוזר לעצמו .ריסארקשן. הקורונה הארורה שמה אותו בהולד.בלוג שמבוסס בעיקרו ,אבל לא רק,על הופעות ,עצר מלכת.עכשיו כששאול בארבי צווח פתיחה, מנסה להתאושש.מחתרת הויניל זועקת לאלבומים חדשים.הבלוג מבין שאסור לו לעצור יותר.חייב להגיע לאלבום החדש של קוסטה קפלן.השמועות זועקות שהנה האלבום שיתן את הנוק אאוט לתחושות הגועל של פוליטיקאים שבעי שלטון.טיפטופי שירים באינטרנט מעוררים חשד שמדובר במשהו שחייבים לשמוע את השלם שלו, את האלבום.,את הויניל.והנה הוא.וכאמור הבלוג לא עוסק בביקורת תקליטים.ובכל זאת כמה מילים.יותר ענין של תחושות אחרי כמה האזנות.שירים בולטים? זה שלי ” מכונית ריקה נעצרה ” למה? הפיצוץ.

הפיצוץ הזה שמחלץ אותי מתחושת כובד , תחושה שעוברת כמוטו אפל ממוטט חושים לאורך התקליט כולו.עוד אחד? בטח! “בתחנה המרכזית החדשה” , למה? בגלל ההיכרות עם המקום, העולם השלישי,המסדרונות ,הטינוף, הפאנק , הקליפ.

קוסטה קפלן..פאנק? אולי.לא בדיוק.פוסט פוסט פאנק.? הפאנק הזה טמון בין השורות.מאיים להתפרץ.מתפרץ כשצריך.הבלוג מתחבר עם ההאזנה הראשונה אל סוג של מראי מקום.רייסקינדר.הילה רוח ( איך לא) .חיה מילר.הבלוג פותח בווידוי.לא הכיר מספיק את מילר,איכשהו לא נדלק על הסיבוב הקודם של קפלן.מצד שני החדש מקפיץ לו את הפיוזים.

העטיפה מוחקת פנים. הביפנוכו חושף אותם.כדאי לעקוב .טכסט מצורף.כשמתגברים על הקושי בפענוח אותיות קיריליות ( הכל ענין של מוצא) ,נוצרת החשיפה.

“אני הולך בתוך מסדרון ארוך ותמיד צריך למצוא את הקומה שמעליו ” ( מתןך “שורת האבטלה ” )

אופס, ביקורת ? לא יכולתי להתאפק.אלבום חובה למכורים למוסיקה מאתגרת..

הנפשות הפועלות : קוסטה קפלן,אורי קוטנר,אייל סמסון,עדיאל גולדמן

יעוץ טכסט ועריכה : עמיר לב.

עיצוב עטיפה קידמי : דפנה בלוך והילה רוח

עיצוב : אלה גולן-גלמי

איור עטיפה אחורית : הילה גלוסקינוס

בתודה : הבלוג שמתנהג אחרת

Posted in album cover, Punk, rock, video, ביקורת אלבום, וידאו, ויניל, מיכאל רורברגר, מיקרובי, פאנק, רוקנ'רול | Tagged , , | 2 Comments

שאגת הזאב

הזאבות

בארבי, 24.2.2020

יפעת בלסיאנו – שירה,גיטרה/מורן סרנגה (מוריס) -גיטרה/טליה ישי – בס + שירה / רוני שפר – תופים

אורחים:

amélie la fauve

קובי אוז

חימום : Damsel is Depressed

דיכאון ? Damsel is Depressed
צילום : מיכאל רורברגר

נתחיל מהחימום .Damsel is Depressed

דיימזל בדיכאון ( או איך שבא לכם לאיית את שמה בעברית ). איזה יופי של שם. הבלוג סקרן. מפגש ראשון בחלל האמנות של הלנה רובינשטיין בתערוכת היקום של יונתן ויניצקי מריץ את כבוד הבלוג הרבה לפני הזמן היעודי אל מיכמני הבארבי שרק לא יפסיד חימום. כי בדרך כלל מפסיד. הפעם המזל מאיר והנה המדוכאת על הבמה. והיא מקסימה. ראפיסטית , היפ הופטרית ( אפשר ? ) מלווה שני נגנים גברים, כשאחד מהם פותח במתקפת ראפ צרפתי. הבלוג מרותק. הכיוון דאנסי מעודן עם סממנים אגרסיביים קלות על התפר בין נוגה ארז לבילי אייליש , משהו כזה. ואחזקת המיקרופון …הו הו, האצבע הסוררת הזו על האף ( ר’ צילום ) …אהבתי.

הפסקה: קצרצרה

הזאבות.ואו,איזו פתיחה

זאבות,זאבות, בואו הביתה
צילום : מיכאל רורברגר

הלהקה הזו צמחה וגדלה. ההופעה היום מתפקדת כהופעת השקה לאלבום חדש. הארץ השטוחה. זה השם. יש מי שמאמינים בתיאוריה הזו. אחד אמריקאי שניסה להוכיח את צידקת הדבר בנה במו ידיו טיל שישולח לחלל החיצון , יצלם ויוכיח. התפוצץ הטיל. הפסבדו מדען מת. עכשיו כאן על במת הבארבי המוסיקה מוכיחה שהחיים ממשיכים ושהעולם כדור. כדור שנבעט ומיטלטל עם שלושת השירים הראשונים ( ר’ וידאו מצורף ) כדור של פאנק רוקנ’רולי א לה פי ג’יי את פיקסיז ( השוואות חלקיות כי יש הרבה נוספים ) בהיסט מקומי , רוקנ’רול סוחף והיי- גם מי טו. רוק נשי עם ביצים ענקיות. מלא בבארבי. חתך גילאים מילדות ועד לבגרות מאוחרת. היום יום המשפחה. הרבה משפחה בקהל. והבנות עושות הכל על מנת להוכיח מאיפה הן משתינות.

הזאבות כועסות, נושכות, החיים חרה וכשמדובר באבות בוגדניים, מיניות סוחפת, מלכות כיתה ומערכות חיים , היריקה באה ברטוב, מאוד רטוב. והן מצוינות. נכון שיש גם קטעים רגועים יותר, אבל אלה באים רק על מנת שלא נשכח שאפשר גם אחרת. ואז גם באה מלכת הכיתה כי על השיר הזה נדלק הבלוג עוד קודם להופעה, וזה כאן מארח את מלכת הדראג אמלי לה פוב והיא/הוא , מוסיפים בענק את הטאץ’ הארוטי לחגיגה, ואז נזכר הבלוג בשרון בן עזר (= אליוט ) ובזיוה שלה , וגם בבנות הקרם בורלסק ואיזה יופי שבעולם הגברי העוטף קורה משהו נפלא כמו ההופעה של הזאבות כמו עוד כאלה ואחרות שמדליקות את האש הנשית הפורצת ושורפת את כל הרוע שעוללו בהן האחרים.

מלכה
ואו , איזו מלכה

בתודה : הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in clubbing, Hip Hop, Live Concert, music, photography, Punk, Rap Music, Review, rock, Rock Concert, Rock'n'roll, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, היפ הופ, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, פאנק, ראפ, רוקנ'רול | Tagged , , , , , , , , | Leave a comment

או מיי גאד

שיר של אמונה וכפירה

מחזה נונסנס מוזיקלי

מאת : עמית אולמן

צוותא ,תל אביב , 24.2.2020

שחקנים ושותפים ביצירה : אוריה ג’ורג’י,אילון פרבר,עידו גולן,עמרי הכהן,רני אלון,שרי עציץ

בימוי,עיצוב,כתיבה ולחנים : עמית אולמן

עוזר במאי : עמרי הכהן,לירון סייג

כהרגלו, הבלוג מצטט

שיר של אמונה וכפירה – הצגה חדשה של תיאטרון האינקובטור, תעלה בבכורה באולם צוותא בתל אביב ב-24.2 ובבית מזי”א בירושלים ב-7.3. את ההצגה כתב וביים עמית עולמן, יוצר ההצגות המצליחות “העיר הזאת“, “הטרגדיה של מקבת” ו”תיכון מגשימים“. שלא כמו בהצגות אחרות שכתב וביים, בהצגה זו הוא נשאר מאחורי הקלעים ומציג סגנון כתיבה שונה לגמרי.
שיר של אמונה וכפירה הוא מחזה נונסנס מוזיקלי הלוקח את הקהל למסע בעקבות האמונה

המסע מתחיל בבריאת העולם, תהיה אשר תהיה, ומגיע עד לאחרית הימים, תהיה אשר תהיה. המחזה יוצר שפה סיפורית לא שגרתית בה האירועים נובעים זה מזה באופן רופף בלבד. אין היגיון, שכן אמונה היא לא דבר הגיוני.
על הבמה מופיעים גיבור-על, בובה של דינוזאור, אלוהים הבת, מגלה עתידות, דוגמנית אינסטגרם, מורה למדעים, אברהם ויצחק אבותינו, מפקד בגיבוש גן עדן ועוד שלל דמויות, וכולן ביחד חוברות למסע אסוציאטיבי, מטורף, קומי ופואטי, בעקבות האמונה. במהלך ההצגה מבקר גם המשיח ואולי תתגלה משמעות החיים.
המסע, כמו כל מסע, יכול להיגמר בכמה דרכים. מכיוון שהכול כתוב והרשות נתונה, הקהל יכול לבחור את סוף ההצגה. בכניסה לאולם מוצגות לצופים שלוש סיומות חלופיות להצגה ואפשרות לבחור באחת מהן. סצנת הסיום שלה מרב הקולות היא זו שתוצג באותו ערב בפני הקהל. ההצגה מבוססת על המחזה “כמה מילים על אלוהים ובכלל” שכתב עמית אולמן ביחד עם
יפתח ליבוביץ’, דני שפירא, איליה גרוס ונילי קופלר

עמית אולמן הוא מהיוצרים המעניינים בעולם התרבות הישראלי והוא נודע בעיקר בשל שפה מקורית שהביא לבמה. שלוש ההצגות הקודמות אותן כתב וביים ושבהן גם שיחק, עלו אף הן בתיאטרון האינקובטור והציגו סגנון כתיבה חדש בעולם התיאטרון הישראלי. “העיר הזאת” הביאה לראשונה את שפת הראפ לתוך כתיבת מחזה ונחלה הצלחה חסרת תקדים עם מאות הופעות מאז עלייתה לראשונה לבמה לפני שמונה שנים. בהמשך יצר אולמן גרסת ספוקן וורד מודרנית ל”הטרגדיה של מקבת” של שייקספיר ואת מחזמר הראפ “תיכון מגשימים“. עמית אולמן הוא מהמייסדים של “פואטרי סלאם ישראל” הפועל בתוך תיאטרון האינקובטור ואחד מחלוצי ז’אנר הספוקן וורד בארץ. אלבום הבכורה של אולמן, “חצי סוגריים“, היה פורץ דרך בהיותו האלבום הישראלי הראשון עם שירי ספוקן וורד מולחנים. בימים אלה הוא עובד על אלבומו השני שיצא גם הוא תחת הלייבל “בדבור” הפועל בתוך תיאטרון האינקובטור

סוף ציטוט

עוד פעם ביבי ?
צילום : דן יהודה

רשות הדיבור למבקרת התיאטרון ענת גורל רורברגר :

מודה ומתוודה שיש לי חיבה גדולה לאנשי תיאטרון “האינקובטור“. כבר שלוש הצגות שלהן מאחורי ועוד יותר מזה לפני, כי הי הם חברה מוכשרים ומוזיקליים ומצחיקים לעילא, וההורמנליות הבימתית שלהם פשוט עושה לי את זה. בהצגה הנוכחית, היה בליל מטורף של רעיונות וחיפושים, שירים ואסוציאציות, הבלים ושאלות קיומיות. הכל בעיסה אחת גדולה וסוחפת למדי. זה כלל מסע על ספינה טרופה העשויה ארגז כלים, אלוהים אשה, במאי מתוסכל, פסיכיאטר שמאבד את המשקפיים ושיר סיום אחד מפתיע ומרגש שביצע רני אלון ששר כלכך יפה שדמעתי קצת מבלי שתכננתי. אין מסר ואין סוף. כאמור הקהל בוחר את הסוף לאותו ערב, עוד טרם כניסתו, ולפי אחת משלוש האופציות הנבחרות שקיבלה הכי הרבה הצבעות, מסתיים הערב. קצת כמו הכנה לבחירות, אבל במציאות בסופו של יום מקבלים עוד פעם ביבי

בסך הכל היה ערב עליז וקופצני. הרבה רעיונות ושנינויות שמתחילות ונקטעות, גם רגעים שבהם חוויתי ניתוק ופחות התעניינתי בנעשה על הבמה. זהו ניסוי תיאטרלי, ואני מעריכה ניסויים כאלו מאד, ומעריכה גם את עמית אולמן שכבר התוודעתי היטב ליכולותיו התיאטרליות והבימתיות בעבר. חלק מהשחקנים היו חדשים לי, חלק זיהיתי מ”בוזולה” ו”מתיכון מגשימים” וגם זה חלק מהרעיון של ה”אינקובטור“. שחקנים מתחלפים, באים והולכים. הקהל סביבי השתולל מצחוק ואין ספק שמדובר פה על עוד קאלט בהתהוות . הרי כולנו מחפשים משמעות, בחיים כמו בתיאטרון,ולכן נדרשו כאן הרבה לעיסוק באלוהים, מלאכים, גן עדן וגיהנום. כי בלי אמונה אנחנו מגיעים לתוהו, ומכאן לנונסנס קצרה הדרך. גם מרעננת ומצחיקה. ההצגה פחות הדוקה מהצגות קודמות שלהם ובכלזאת שווה צפייה ומאווררת את הראש הישראלי הדווי והקודח .

לגמור ולמות… ( נו טוב תגיעו להצגה
צילום : מיכאל רורברגר

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in mickrobi, theatre, בא בלילה, הצגה, מיכאל רורברגר, מיקרובי, ענת גורל - רורברגר, תיאטרון | Tagged , , | Leave a comment

סוג של צעקה

רעשים בלתי ידועים

פאנק ,פוסט פאנק וניו-וייב

עורך : ארי קטורזה

הוצאת : רסטלינג

מי הרג את במבי?

הבלוג קורא ספרים. רעשים בלתי ידועים הוא ספר על מוסיקה. ספרים על מוסיקה משולים איכשהו לריקודים על ארכיטקטורה. לא אני אמרתי. מודה, בתור אחד שכותב על מוסיקה, יענו מבקר רוק, הנסיון להעביר חוויה מוסיקלית בכתיבה משול לחוויה מסיונרית כלשהיא. עובדה שהצלחתי. בערב השקה לספר שנערך בחלל האירועים של ה “שדה” ( טברסקי 2 , תל אביב ) , הוזכרתי כאחד שהשפיע והפיץ את המסר. נו טוב. ברור שהגעתי לאירוע ההשקה. הייתי חייב להפגין נוכחות. אפטר אול הייתי שם בזמן אמת. לונדון 1977. כן כן, על הספינה עם הסקס פיסטולס. ולא על עצמי לספר רציתי, כי אם על פרוייקט מבורך שנוגע בנושא. הספר. רשות הדיבור ל ארי קטורזה. עכשיו תורכם להכנס לוידאו המצורף

קטורזה
צילום וידאו : מיכאל רורברגר

מדובר בקטע אחד, מתוך מבול דברי מלל בהקשר לספר, מעין סיכום פרוייקט מראי מקום של תקופה, שהפילה פצצה אל תוך היסטורית הרוקנ’רול. ה פאנק וכל מה שבא אחריו. וכאן אולי המקום לחזור לתהליך הקריאה. רעשים בלתי ידועים רחוק מהפאנק כמרחקי הקוסמוס מגבולות כדור הארץ. חווית הקריאה אינה קלה לעיכול. לא כולה, בחלקה . אישית עדיין מתמודד, תקוע באמצע. רעשים וכו’ הוא ספר אקדמי. לטוב ולרע. עמוס בפוטנוטס. הקריאה מלווה בדפדופים קדימה ואחורה. קהל היעד ? . מנסה לנחש. אינטלקטואלים עם פטפון ? פאנקיסטים על מוהאק ? מדוכאים לאחר אישפוז ? סטודנטים ברימון ? מעריצי דוראן דוראן ? ( מאמר של דותן בלייס , ניתוח קליפ שלהם מופיע בספר ) , או קיי , הלאה

קטורזה & גרייבס
צילום : מיכאל רורברגר

רשימת אינוונטר :

ארי קטורזה : עינוגים לא ידועים , סיטואציוניזם ורגישויות פוסטמודרניות בנוסח ג’וי דוויז’ן וניו אורדר במנצ’סטר של אחרי הפאנק

נפתלי וגנר : קונטרול אלט דליט ,על מוסיקת הפאנק בראי הסיפורת

דותן בלייס : גירלס און פילם, תבנית עונג וקיטש בווידאו המוזיקלי של דוראן דוראן

מרב קטורזה : ברוכים הבאים לסרט מי הרג את במבי, תיאטרון אכזריות וההלם של “הממשי” בסרטי פאנק ופוסט פאנק

ארנון פלטי וארי קטורזה : רועד כמו חלב, על הצד החבוי של הבלוז בפוסט פאנק וניו וייב

דייויד גרייבס : על שאלת הפאנק בסוף שנות השבעים

אדם יודפת : מי מסתתר מאחורי המסכה ? , על פוסטמודרניזם, אירוניה ואוטופיה ב-פלונטר ו -סיפורים מהקופסה

עמיחי שלו : הם היו העתיד, על החוויה הפוטוריסטית גרמנית של קראפטוורק בראשון לציון

ארנון פלטי : זכרונות מחווית הפוסט פאנק והניו וייב של 1979

יצחק בנימיני : אוטובייוגרפיות מוזיקליות

חן רותם ( סגול 59 ) : כשהגל החדש מדאונטאון התנפץ אל הראפ של אפטאון ניו יורק

_________________________________________________________

מרתק . ממשיך לקרוא ולהתמודד.

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת.

Posted in Book Report, mickrobi, Punk, video, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, ספר, פאנק | Tagged , , , , , , , , , , , , , | 2 Comments

ירח וחצי

לונה אי מדיה

להקת הפלמנקו הישראלית

בניהולה האמנותי של מיכל נתן

כוריאוגרפיה:מיכל נתן

רקדניות: מיכל נתן, נעה אייל, איבליסה גונזלס, אורנה גרץ, גאיה ליברמן, מאיה פלנבאום, עמנואל צדקה, טליה קליגר, מורן רון, אילת שחר

עיבודים והפקה מוסיקלית ומוסיקה מקורית:איתי שימרון

נגנים: אופיר עטר גיטרה פלמנקו, רלי מרגלית צלו, ערן הורוביץ גיטרה בס

אמן פלסטי: יהודה גולדין / עיצוב תאורה:יעקב ברסי / תלבושות: ברטה קוורטץ זל וגלינה גולצמן

ניהול הצגה: ליה שיינפלד/עמרי טל / ניהול, שיווק והפקה: קרן רגב-אביב

סוזן דלל : מוצ”ש 15.2.2020

יה ירח
צילום : יוסי צבקר

הבלוג מתנהג טיפה אחרת ומגיע למופע פלמנקו משלנו. הוא וזוגתו למחול דנים קודם להופעה באמביינטיות של האולם. קר מידי. מנוכר מידי. מואר מידי. חסרה מוסיקת רקע, הלוואי והייתה. האולם מלא בחלקו. הציפיות לא בשמיים. אחרי שהיינו בספרד, אחרי שחווינו פלמנקו אותנטי, ומה עכשיו? והנה זה מתחיל ואם להסגיר כבר עכשיו סיכום חוויה, נהנינו, לרגעים גם התמוגגנו, הפלמנקו הזה משתדך מצויין לקונספט הבלוג, הפלמנקו שמתנהג אחרת. אכן התנהג אחרת. רשות הדיבור לענת גורל רורברגר, מבקרת הבית

באופן אישי אני אוהבת פלמנקו. מאד. המקצב הרפטטיבי, הגוף המתפתל מבין הקרינולינות, רקיעות הרגליים המזוהות כלכך והשירה שלרוב משוייכת אוטומטית לריקוד, כל אלו יוצרים חוויה חזקה ויצרית. אז הלכנו לצפות בלונה אי מדיה של מיכל נתן ולהקתה. הציפיה ללהט הפלמנקו נותרה בעינה. מיכל נתן, המנהלת והכוריאוגרפית של להקת הפלמנקו הישראלית חידשה מופע שהעלתה כבר ב-2004 ואיכשהו נראה לה מתאים יותר לרוח הזמן של שנת אלפיים ועשרים .

המופע בנוי כסינתיזה בין ארבעה סיפורים שונים. בכולם נעשה שימוש מסיבי במוזיקה, שנעה מאלקטרוניקה מתכתית לנגינת פלמנקו חמה הנעזרת בצ’לו,גיטרת בס חשמלית וגיטרה פלמנקו ספרדית מסורתית. נעשה שימוש גם בטקסט מוקרא שמוסיף את אלמנט השירה הנשית.

על הבמה נכח כל הזמן האמן יהודה גולדין, שהוסיף את המימד הגברי החסר קצת. הוא החזיק את תמונת הירח בידיו, סיייע לרקדניות, מילא תפקיד של גבר קשה לב כשניהל את רקדנית הבלט העדינה שרקדה לבדה לצד רקדניות הפלמנקו הסוערות והמלוכדות ואף ביצע כמה צעדי ריקוד בעצמו. מבחינתי הוא תיפקד יותר מכל כסוג של אתנחתא קומית חיננית.

המופע נפתח ברקדנית ישובה הפושטת את גרביה ומעסה את רגליה הדאובות. מייד אחרכך ראינו שתי רקדניות הישובות כשגבן לקהל והן משחקות בשיערן. בכלל נעשה כאן שימוש מקסים בשיערן של הרקדניות, כשלקראת סוף המופע כולן פיזרו את הקוקו המחמיר והאסוף היטב המזוהה כלכך עם הפלמנקו המסורתי. היו גם מכשפות במסכות שהתגודדו סביב סיר מהביל והזכירו את כל סרטי האימה והפנטזיה המוכרים לנו. הן אף ירדו אל הקהל ושיתפו חלק ממנו במה שהיה רגע מלכד ומצחיק, משהו ששבר במעט את נוקשות האולם עצמו ואת הקיר הרביעי שבין הקהל לבמה. אהבתי במיוחד את הקטע השני בו הופיעו הרקדניות כמין לוחמות שחורות ואטומות מבט כמו ממשחק מחשב, כשעל ידיהן קונוסים שחורים מחודדים שבעזרתם יצרו מיני צורות שניתן היה לייחס להן קו מלחמתי קר ועוין. זה היה נהדר אולי לא בדיוק פלמנקו, אבל מחול עכשווי במיטבו.

היה גם זמר אחד ששר את שירת הפלמנקו המסורתית, אך לא ביצע שום מחווה גופנית והיתה להקה של שלושה נגנים, שהוסיפה המון לאיחוד הקולי והאסתטי של המופע הבנוי מקטעים שונים מאד זה מזה.

בסך הכל נהניתי, שכנתי לשורה הביעה זלזול וטענה שהיא אשה ביקורתית מדי. בעלה דווקא התמוגג.לכשעצמי אהבתי את השילוב העשיר שנוצר בין מוסיקה עכשווית ומסורתית, בין אלמנטים מעולם המחול והקולנוע לאלו של שפת הגוף והפלמנקו, עם איזכור לבלט קלסי. היה ערב עשיר ומעשיר. ועם סיומו התנועעו הרקדניות על הבמה עם שיערן הפרוע שהותר מכבלי המוסכמות הנוקשות של הפלמנקו, הן פטפטו עם הנגנים, רקדו מעט ובעיקר נתנו תחושה חזקה של העצמה נשית ויופי.

ענת גורל-רורברגר.

אולה !
לונה אי מדיה

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in Dance, mickrobi, בא בלילה, ביקורת הופעה, דאנס, מחול, מיקרובי, ענת גורל - רורברגר | Tagged , , , , , , , , , , | Leave a comment

זאב זאב

זה כמעט ולא קורה . אבל הנה זה קורה. הבלוג נדלק על שיר . הזאבות. מלכת הכיתה.ואו!!! איזה שיר.ואו!!! איזה קליפ. הרוקנ’רול חי ובועט. אחת כמה וכמה עם הזאבות האלה.

אה כן, ויש גם הופעת השקת אלבום חדש בבארבי התל אביבי ביום שלישי העשרים וחמש לחודש.המלצתי נתונה בזאת.

Posted in Rock'n'roll, video, וידאו, מיקרובי | Tagged , , | Leave a comment

אינגלישמן

רובין היצ’קוק

לבונטין 7 , 2.2.2020

Robyn Hitchcock

היצ’קוק בשמי האורז
צילום : מיכאל רורברגר

כידוע הבלוג אוהב לצטט והפעם את עצמו , 2013 בבארבי. רובין ולהקה :

לוקח את הזמן אחורה.נזכר בחבורה של אפורי שיער.זקנים בכאילו ,צמודים בכיף למאסטר שיכול היה ,אם רצה,להגיע לפסגות הכרה בינלאומית,אבל איכשהו הצטנף אל תוך יופי שיריו הכל כך מענגים. לו רק היה שולח חיישנים ליוטיוב,לו רק היה מצמיד לעצמו עדת יחצנים, היה זוכה אולי למיליוני מעריצים כדוגמת מושאי הערצתו,הביטלס והבירדס וכל מה שביניהם.אז הנה הוא ההיצ’קוק הזה,בלי שום קשר להיצ’קוק ההוא,ההיצ’קוק הזה שעושה את הפאן הפופי לאוזניים שאולי לא מכירות את החומרים,אבל צמאות לשמוע כל תו ותו שלהם,כי כאן בבארבי ,עושה רושם, נרשמו עוד דפים נצחיים לגדולתו,המון דפים

ועוד ציטוט. ענת גורל רוברגר רגעים ספורים לאחר ההופעה העכשווית :

רובין היצ’קוק – זמר שהוא גם יוצר, גיטריסט, פסנתרן, משורר, סטנדאפיסט, ליריקן ואדם פואטי מיסודו. שר נהדר, מדבר המון ובעיקר מביא ניחוח של תקופות הענקים המוזיקליים שהוא משתייך אליהם : בוב דילן ( אותו העריץ כנער וגם ביצע שיר שלו), דיויד בואי, ג’ון לנון, חברי אר.אי.אם. שחלקם עוד משתפים פעולה איתו ועוד כמה…ערב קסום. מינורי. אחר. בהדרן רץ לבמה בעודו רוכס כותונת פרחים חדשה ופרחונית ונתמך בי ובאחרים. אחרי ההדרן זה שוב קרה והוא הסביר : אני לא רואה כלום. מאור לחושך. אחרכך הבטיח שיבוא לחתום בעצמו על “השרידים הקדושים” שלו בחוץ. איזה יוצר ענק. איש יפה, צנוע וידידותי עם שואו בגובה העיניים בלי שום גינונים מיותרים. וזה כל הקונץ.

סוף ציטוט

אז מה היה לנו.? לבונטין מלא בקהל אוהד . הופעה שניה מתוך שתיים. ואחד היצ’קוק עם אסופה נכבדת של שירים , גיטרה אקוסטית ופסנתר. אמרו עליו שהוא סוריאליסט. כל כך נכון. לרגע הבלוג מנסה לשחזר הנאות. מה עבד כאן יותר, השירים , או דברי הביניים שביניהם, לפניהם ואחריהם. השיחות עם הסאונד מן ? – תעשה עכשיו שאני אשמע כמו ג’ורג’ האריסון , תביא לי פידבק רוקנ’רולי, …ועוד כאלה . אבל לא כאן טמון הסלבאדור דאלי,ואולי יותר המאגריט ההיצ’קוקי. דמיינו לעצמכם שמיים עשויים מגרגרי אורז, או אנשים קטנים בגובה מטר נכנסים לקפסולה חללית יחד עם חברי הרולינג סטונס גם הם קטנים, כי ככה היה פעם,כשכולם היו קטנים. והנה השירים , מודה לא כל כך קל היה לי איתם בהתחלה, בעיות קשב ,הבנה וריכוז. זה לא שצמחתי וגדלתי עליהם למרות דרכוני האנגלי שפג תוקפו ממזמן, ורק אז כשעלה וניגן בפסנתר, נפתחו חומות ההגנה, וכל השירים שבאו לאחריו עם פסנתר או בלעדיו תפסו חזק, ולהודות , נסחף הבלוג. ואולי כדאי לסיים עם דברי המאסטר, שמודה כי לראות אותו בהופעה מקביל איכשהו לצפיה בחדשות,רק מה בחלום.כי גם לא מדובר כאן בהנאה לשמה,רק שבניגוד לדילן שהולך ושוקע משיר לשיר, אני ( זאת אומרת הוא ) מנסה להשמע כמו מי שעושה לכם כיף,אבל מה הוא אנגלי, ואנגלים לא מתקלחים, הם משפשפים את הגוף בחצץ. . משהו כזה.

פעם הייתי קטן
צילום : מיכאל רורברגר
מכסים את עצמם בסבון
צילום : מיקרובי
גבעת חיים מאוחד
צילום : מיקרובי

בתודה : הבלוג שמתנהג אחרת

סופר אנגלית ברוורס
צילום : מיקרובי

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in mickrobi, photography, Review, Rock Concert, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, ענת גורל - רורברגר | Tagged , , , | Leave a comment

חבר , אתה חסר.

A Bowie Celebration

מייק גארסון , פסנתר קלידים ודברי קישור

ג’רי ליאונרד , גיטרה

כרמין רוח’אס , בס

אלן צ’יילדס, תופים

צ’ארלי סקסטון,גיטרה ושירה

יוסי פיין, בס לזמן קצרצר

סאס גורדון – שירה

סימון ווסטברוק – שירה

מיי פיינגולד , שירה

וגם : שלישית זמרי/רות רימוןאבירם דגן,נעה פרידמןלי דהן

היכל התרבות, 30.1.2020

המון להיטים
צילום : מיכאל רורברגר

הבלוג שמתנהג אחרת נותן את רשות הדיבור לאשת חיקו הלו היא ענת גורל רורברגר הידועה לטוב :

אז היו לנו את מייק גארסון הוירטואוזי ולהקת נגנים שעבדה עם האליל בנקודות שונות בחייו. בין היתר התארחו שם גם מיי פיינגולד, יוסי פיין ושלושה פרחי זמר מביה”ס רימון.
נרשמו רגעי ריגוש, והאנקדוטות של גארסון על בואי הוסיפו הרבה, כולל סולו פסנתר מצמרר שלו , ובכל זאת, מדובר באמן גדול ואהוב כלכך שקשה מאד להיכנס לנעליו. הכריזמה, יפי התואר, הקול המיוחד, האקסטרווגנצה הטווסית, הכישרון שנטף ממנו והקסם האישי העצום הם משהו שקשה לשחזר. נהדר שמבצעים אותו. בפרט עם כל שרשרת הלהיטים המוכרים. ובכלזאת…
כשהקהל קם סיכם גבר מאחורי לזוגתו: נחמד.
וזהו

וואלה צודק. היה ערב נחמד. וזהו

להזכיר ענת מתפקדת כאן כגרופית. אפילו לבשה חולצת בואי למען המטרה. כך שברגע יושבי שם בשורה 31 ביציע התברר שגם לשמאלי יושבת גרופית נלהבת נוספת , אוחזת בידה טלפונה, מצלמת נון סטופ , מזמרת מילה במילה את השירים וגם לה חולצת בואי. אממה מעצבנת. אי לכך ניסה הבלוג להתרכז בשירים. כך שאם תציצו בפליי ליסט שלמעלה תראו שמדובר פחות או יותר בטופ אוף דה פופס. לא שציפיתי לביצוע כיסוי של בלקסטאר או לאו ידעתי שאלה לא יהיו שם , אולי קיוויתי , אבל מי אני החריג שמחפש את הקשה לעיכול לעומת הקהל שדורש להיטים והנה הם בקצף שצף עם מילות ההקשר של גארסון ופסנתרו המופלא.

מייק ופסנתרו המופלא
צילום : מאיר שניאור

אממה ? ( עוד אממה ?) הזמרים. ,לצערי לא. איפה הם ואיפה בואי? נו טוב , הלהקה תיפקדה, אפטר אול, מדובר בנגנים שעשו את זה שם לצידו של המסטר, כל אחד מהם צמוד לעברו. ועכשיו ? הופעת כיסוי בסדר. לא יותר. או כמו שאמר ההוא מאחורינו ” נחמד” . וענת ? היו לה בקושי כמה רגעי ריגוש. לא הרבה.

קבלו כמה קטעי וידאו ממרחקי היציע :

שינויים
צילום : ענת גורל רורברגר
בואו נרקוד
צילום : מיכאל רורברגר
זמן
צילום : מיכאל רורברגר

בתודה, הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

Posted in Live Concert, mickrobi, music, rock, Rock Concert, Rock'n'roll, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מופע מחווה, מיכאל רורברגר, מיקרובי, ענת גורל - רורברגר, רוקנ'רול | Tagged , , | Leave a comment

מאיפה משתין הפאנק , ? !

The Business

תיאטרון תמונע , 16.1.2020

חימומים :

Eternal Struggle + טברנק

להגיע בתשע ולגלות שהמופע מתחיל בעשר. המדור מתמקם בפתח המועדון , תוך כדי המתנה לפתיחת הדלתות, פותח בשיחה עם זה שעומד לידו. מנסה לברר מי הם בדיוק הביזנס האלה.לא שההוא יודע בדיוק. ” אצלנו ברוסיה לא היה פאנק, נולדתי שנתיים אחרי ” בודקים ויקיפדיה. מתברר שהיו כבר בארץ. מתברר גם שזה שעמד בראשם , מיקי פיץ’ הפך ז”ל. מת מסרטן. מתברר עוד שיש כאן שלושה מן ההרכב המקורי ואולי לא . מתברר גם שיש עוד. פליטי ומקורבי להקות פאנק ואוי כשאחר כך על הבמה עולים שרים, נחים, מתחלפים, חוזרים, שרים, צורחים , קופצים, יורדים, מזיעים, משתוללים, זורחים מנחת , איך לא.

אבל רגע. בואו נדבר על החימומים. היו שניים כאלה. “אטרנל סטראגל ” , הארדקור כפרסבאי. וטברנק אלה שהבלוג מת לראותם כבר מאז שפרצה שמועתם ברבים. והנה בהפתעה הם כאן ( כי הבלוג לא ידע שיהיו ) ואושר על פניו. ההתלהבות מאטרנל היתה זמנית , אחר כך דעכה משהו, עודפי רעש ללא תכלית. שני שירים ראשונים אנטיים שכאלה הקפיצו לבלוג את בלוטות ההתלהבות . אחר כך נסוג אחורה לכיוון הבר. הגיע זמן לגימה. הבלוג צילם וידאו וגילה לתדהמתו שיצא הפוך. לא נורא.

ועכשיו – טברנק.

קלונקס , מישהו ?
טברנק
צילום : מיכאל רורברגר

מנסה לקלוט את מה שקורה כאן. מעלה באוב את יוסלס איי.די. , את בוא לבר, את האחים צברי, עכשיו יש לי גם את טברנק. הטירוף הזה כובש. לא בטוח שקולט את התמליל. פאק תמליל. האנרגיות שורפות.תקראו לזה פאנק ישראלי. תקראו לזה מה שבא לכם. הופעות כאלה עושות סיבוב על האשכים ( סליחה בנות ) . טברנק , מה זה טברנק ?

הלאה. The Business

ביזנס + קהל
צילום : מיכאל רורברגר
ועוד ביזנס + קהל
צילום : מיכאל רורברגר

עכשיו, אם טברנק הטריפו את השכל , הגיעו הביזנס ,והראו לכולם מאיפה משתין הפאנק או האוי, לא משנה. חבורת מטורללים שכזו מזמן לא נראתה על במות ארצנו. וזה עוד קורה בתמונע. מעוז תרבותי מהוגן שהופך בין רגע ( נו, עלו ברבע אחרי חצות ) למאורה לונדונית אפלולית עמוסה בסקינהדס ואלמנטים פאשיסטיים אחרים. חחח. לא. לא אצלנו. למרות שרשראות , ניטים , פירסינגס וטונות של קעקועים שנראו בקרב הקהל. הפאנק של הביזנס הוא פאנק עם הומור. פאנק בכיף , שום דבר לא מפחיד כאן, שום דבר גם לא התיימר להפחיד.והנה הפוגו על רצפת התמונע. פוגו נלהב, לא פוגע, ,וכנ”ל גם הסטייג’ דייווינג, וזה קורה כאן אפילו בקרב חבורת ילדים עם חולצות טברנק ( הבנים של ? ) והבמה סוערת , והזמרים עולים ויורדים , עולים ויורדים ,ואי שם באחת אחרי חצות , שעת הזאבים, עולות הבנות לבמה, שפע של בנות , ( ר’ וידאו מצורף ) וזה כבר מרגש.יותר ממרגש. יופי של סיום לערב פאנק מוצלח. מישהו אמר – מת הפאנק ? אז אמר.

סקינהדס ? חחח. לא בדיוק
צילום : מיכאל רורברגר
טברנק : החימום
ביזנס – ככה זה התחיל
ביזנס – ככה זה המשיך
ביזנס – ככה זה נגמר

Posted in Live Concert, mickrobi, Punk, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, פאנק | Tagged , , , , , , , , | Leave a comment