יאללה מלחמה

הבלוג מפרגן לאשתו.

הבלוג גאה בתערוכת הפנזינים במוזיאון הרצליה.

הבלוג עיצב הזמנה.

הזמנה למלחמות הזירוקס

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

בואו בהמוניכם !

Posted in art, exhibition, תערוכה | Tagged , , , | Leave a comment

LAIBACH (Yah!)

2.5 (7)

Laibach

לקראת מופע

תאריך יעד : 12.05.2017

מיקום : רידינג 3 ,נמל תל – אביב.

שעת התחלה : 22

יום : שישי

2.5 (1)

הבלוג שכמנהגו לא כותב על הופעות טרם עליתם לבמה ,חורג הפעם ממנהגו,ולמרות שאינו רואה עצמו כלאייבאכיסט מושלם, וישנם שרופים ממנו, מרגיש חובה לעצמו להצטרף לעדת המכורים ,לאחוז במגאפון ,תוך כדי הנפת ידו אל על ולהכריז על בואה לחופי ארצנו של אחת מן הלהקות היותר מענינות ופרובוקטיביות,שהופיעו אי פעם על במות הרוק העולמי. מאיפה להתחיל.?.צפון קוריאה?,אולי.כי העובדה שהיו הלהקה המערבית הראשונה שהופיעה שם, כי העובדה שעשו זאת ויצאו בשלום, כי העובדה שעשו על זה גם סרט, יום השחרור, כי העובדה שהסרט יוקרן כאן בארץ ,במסגרת פסטיבל דוק אביב, לפני ואחרי הופעתם החיה על במת הרידינג. וזה גם משהו שחייבים לראות. אמר הבלוג ולא יסף . ( הקרנות: יום ה’ , 11.5, בבית רומנו , ושבת ה 20.5 בסינמטק )

אמרו עליהם שהם נאצים. אז אמרו. כל איזכור של לאייבאך אומר את זה. אז בואו ונקצר כי הם לא. אפילו ששרים בגרמנית, אפילו שדבוקים חזק לאסטטיקות לני ראייפנשטאליות, אפילו שלובשים מדים, אפילו ש….נו טוב, אז הנה מה שאמרו על כל זה :

” אנחנו פאשיסטים,בדיוק כמו שהיטלר היה צייר “

2.5 (4)

צלבים, צלבי קרס , גרזנים, שימוש בפצצות עשן, הקרנות של סרטי פורנו, גדרות תייל, נרות זכרון , דגל ישראל, דגל פלסטין,  הפיכתם של שירי פופ למארשים צבאיים, שירת התיקווה, נביחות כלבים, ציטוטי נאומים, טיטו, טוטו ,טאטי ,סימפטיה לשטן, רולינג סטונס, ביטלס, קווין, לייף איז לייף, לרגעים תעשייתיים,לעיתים רומנטיים, לעיתים כבדים, בעצם מאוד כבדים, לעיתים קלאסיים, לעיתים ניאו קלאסיים, ואגנר, אכספרינטליים, קזמיר מאלביץ, פוטוריזם איטלקי, ג’ון הארטפילד ( האמן האנטי נאצי, זה שאחראי לסווסטיקת הגרזנים ) ,ובנוסף לזמרם הקבוע ,יש להם גם זמרת.

YAH!

2.5 (3)

קיצור תולדות ולאו דווקא על פי סדר מסויים : יסוד, 1980,יגוסלביה.חלק מקולקטיב אמנותי, “אמנות סלובנית חדשה” ,שינויי הרכב ( ולא אכנס לשמות ) , מקור השם גרמנית לבירה הסלובאנית,לובליאנה, אי.פי. לציון שבעים שנה למרד גטו וארשה,איסור הופעות, משטרה,לונדון,אלבום ראשון ללא ציון שם הלהקה,מוסיקה למקבת,גרסאות כיסוי אין ספור,צלילי המוסיקה,אלבום הימנונים, צפון קוריאה,ישראל

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

אני אהיה שם, גם אתם.

Posted in rock, Festival, album cover, Rock Concert, Live Concert, מיכאל רורברגר | Tagged , , , , | Leave a comment

פסייכדליק בומברס

Scan0002

The  Great Machine

עומר חביב,אבירן חביב,מיכאל יצחקי + אורחים

הופעת השקה

בארבי , 29.4.2017

גרייט מאשין, בארבי, 29.4.17 קולאג'

הבלוג חוזר על עצמו. הבלוג משוחד. אלבום חדש למאשין.

Love is the answer , love never dies

היפים, בטח היפים.

הבלוג מאוהב בלהקה , כתב הכל קודם. ( תעשו חיפוש) עוד רגע יום הזכרון, צריך לכתוב מהר. לשפוך סופרלטיבים על הופעה. מרתקת. הופעה שמתחילה בצמד מחממים מטורפים ( דקס וקומן ) ,ונגמרת אי שם אל תוך הלילה .

אז הנה הסיפתח, עמי שלו ( מונוטוניקס ) ויותם קומן. הבלוג עדיין תחת מפלי הטטסטורון והרוק האיכסי פיכסי.מדהימים,מצחיקים,מגעילים,החימום הנכון לללהקה הנכונה.

ועכשיו למכונת הזמן.לגרייט מאשין. לחוויה שאני בתור אקס היפי,אקס פאנקיסט,אקס אקס, מתחבר דרך עננים מסוממים אל עבר ההווה הרצחני של הלהקה הכי טובה בארץ ( נו טוב, עכשיו ניתן גם להוסיף את המסך הלבן למשוואה ) , מתחבר בגוף ונפש, זועק שוב ושוב את הסתייגותי מדחפני הפוגו שלמרגלות הבמה ( די!!!! ) , נפעם אל מול הררי המגברים, נעלם מעצם קיומי הגישמי, נושק איתם לגבהים שמעל ומעבר לחללי זמן ויקום, וכן…גם מתעייף לקראת הסוף, כי אצל הגרייט מאשין אין סוף,וכל קטע התחלה חדשה, נשפכים אל תוך הלילה, מתחילים בלאט לאט, עם סיטאר ( איתי זיכרי , ד”ש לראווי שנקר ) ועוד אורח , דן עזרא ( ד”ש לקן ראסל ) ,שיער גולש לשטיחי הריצפה , כובע עף לגובה ואפקטים מובילים בשבילי ריקושטים של ימים עברו ,אז לצד ילדי הפרחים של הסיקסטיז העליזים,כאן ועכשיו אל מול ילדי הבארבי ששוב היו יכולים להגיע בהמוניהם ,אבל עדיין ממלאים יפה ( ולו בצמצום מה ) את הרמפה שלמרגלות הבמה.

ושלא תחשבו לרגע שזהו זה, שהיפים עכשוויים לא יודעים לקסח, הקיסוחים האלה מגיעים בענק ודופקים קצבים שאי אפשר לעמוד בפניהם. החיבור הזה שבין היינג ליאנג.בין הסוטול הפסילוסייבי למזרקי ההרואין ( זו רק מטאפורה,קאפיש?) ,והרי התוצאה :

טוב , אקצר. הבנתם. הבלוג משוחד.מאוהב באובססיה . אומר את זה שוב ושוב

גרייט מאשין,עוד קולאג', בארבי, 29.4.17

יום העצמאות בפתח. היו גם אורחים נוספים. עידן קופרברג , ששפך את קולו ההבי מטאלי אל תוך הגולאש הרותח, ועוד אחד לקראת הסוף, עומר ניסיג, שכבוד הבלוג פיספס, בגלל עייפותו , מה לעשות, הרסו אותי הגרייט מאשין האלה.

ועד לפעם הבאה , כי הבלוג בטוח שיגיע לכל הופעה שלהם,אינשאללה

תודה , להתראות ויום עצמאות שמח

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות שמורות למיקרובי

Posted in art, Live Concert, Review, rock, Rock Concert, Rock'n'roll, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, צילום, רוקנ'רול | Tagged , , , , | Leave a comment

אז מה , נעשה אנפלאגד?

בדצמבר 2016 , הופיעו בבארבי, אתמול ( 26.4.2017 ) הופיעו במרכז עינב

יחי ההבדל הגדול

יחי המסך הלבן


הבלוג נתפס בכניסה לאולם. ” הה,הה, נכון שאתה מעריץ אותם? ” , ואני מרכין ראשי בבישנות מה, מהנהן ואומר, כן, בטח, איך אפשר שלא.

והנה הציטוט מאז :  ” אנסה לסדר את הענינים. המסך הלבן הם היום הלהקה האולטימטיבית לילדי ישראל, אלה התיכוניסטים, אלה הילדים שאולי  יגיעו עוד רגע לצבא, אלה הילדים הדחויים שעדיין יכולים להתפרע בכאילו,כאן אל מול גבריאל וגילברט ובן שחר המתופף, כי הלהקה הזו נועדה עבורם, להקה שהייתי אולי רוצה להגדיר את סגנונם כפאנק אלגנט (בגלל הלבוש הסמי אלגנטי) ומצד שני כמשהו שלא יכנס לשום ג’אנר מוגדר, מטורף,מצחיק,רלוונטי לחיים,להקה שיורדת אל תוך הקרביים “האינטימיים של כל אחד ואחת שעדיין לא גילו את זהותם המינית  ואולי כן, להקה עם פין ופות, ואנרגיות של גיהנום

סוף ציטוט , זה היה אז.

ועכשיו? אנפלאגד,אקוסטי, מרכז עינב. נשמע מסקרן,נכון.אז נכון בריבוע בוע בוע בוע .


המסך הלבן, לא ילכו ככה סתם על האקוסטי. המסך הלבן הם האמנות בהתגלמותה. אמנות מושקעת,  בלי שמץ של ציניות. להקה שיודעת להתאים עצמה לסביבה, למקום,להתרחשות.

מרכז עינב. לפני זמן מה הופיעה שם נוגה ארז , לא בדיוק בהתאמה למקום. לזכותם של גילברט & גבריאל, ושות’ יש לאמר שהעינב הזה התלבש עליהם ככפפה לבנה על יד אלגנטית של להקה מורחבת, מורחבת עם שלוש מלאכיות בלבן ( יובל שפרירי,ליאת רז וחן ברג ) , צ’לנית, לבן על לבן, ( נעה איילי ) , מיכאל שק , בטח בלבן , עם גיטרת קצב, והגרעין הקבוע ( כולם בלבן,איך לא ) סתו בן שחר , תופים ומכנסיים קצרים ( לא בלבן , או שהזיתי ) גילברט ברויד עם גיטרה , שירה , ונביחות, וגבריאל ברויד בפרונט עם קלידים ,תוף מרים, ומקל שורק. וקהל. איזה יופי. קהל יושב. יושב ומוחא כפיים בהיסטריה.מן השיר הראשון ועד להדרן האחרון.

המסך הלבן,קולאג',מרכז עינב, 26.4.17

וזה היה , ואו. ואו בענק. שונה מהופעות חשמליות. דומה איכשהו, בגלל השירים ( נו, הפין ופות, והאם תירצי לה לה לה לה לה ,,,,) , ואחרת בגלל האנפלאגד . אחת מן ההופעות המצוינות שהבלוג יכול להמליץ עליהם. אבל מה זה היה חד פעמי. ספישל שאו . ומי שלא הגיע הפסיד. נה נה נה נה נה .

אבל מה , יש וידאו.

מחר שישי. איזה כיף.

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.)

כל הזכויות שמורות למיקרובי

Posted in Live Concert, photography, pop, rock, Rock Concert, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, רוקנ'רול | Tagged , , , | Leave a comment

Shanti Baba / שאנטי באבא

אבא שאנטי,שחור לבן,האזור, 20.4.17

Aba Shanti – I

האזור , 21.4.2017

אי שם לאחר חצות

אבא שאנטי,סאונד סיסטאם,האזור, 20.4.17

חימומיישן :

Twelve Tribes Sounds

טירוף חושים,מה שהלך שם. הסאונד סיסטאם המפלצתי. מגדל הרמקולים. החימום לאבא שאמור היה להתחיל באחד עשרה, ועלה לבמה אי שם לקראת חצות וחצי, ו- יה מאן, ראסטאפארי, הבלוג שענני הסנסימילה הוירטואלית זורמים בדמו , מגיע ונסחף, חושף תעלות אוזניו לקצב הרפטיטבי המהפנט ,שוטף עיניו בקהל הרוקדים הצבעוני שלפניו ואחוריו , נע וזע ונע כמטוטלת של אורלגין ג’אמייקני, כשמולו  שתים עשרה השבטים והסאונד סיסטאם המדליק שלהם,

אבא שאנטי,Twelv Tribe Sound ' האזור,המחממים,10.4.17

מגלגלים את תקליטי הויניל השורשיים, מוסיפים את הדאבים וציפצופי האפקטים המטמטמים, ונכון שהגיע לכאן בעבור האבא השאנטי הידוע לכל במרחבי היקום הראסטאפארי, וכרגע לא משנה לו מתי יעלה, ולמרות האיחור, נהנה מכל רגע של פיצוץ ווליומים שלא נראה כאן בחופי ארצנו מאז כיבוש הארץ , לא לא  הכיבוש הנוכחי, הכיבוש ההוא של ימי יהושוע, רוטס מן, רוטס.

ולמי שלא יודע ( ועושה רושם שכולם כאן באזור התל אביבי ידעו ) מניח הבלוג לפניכם ציטוט ויקפדי, רק שלא תגידו מיהו האבא שאנטי הזה :

Aba Shanti-I (real name Joseph Smith) is a sound system operator and dub producer from the UK. Aba and his sound system have been playing through UK and Europe for over 30 years. He has been a resident sound system at Notting Hill Carnival since 1993 and was voted the No. 1 DJ in the World by DJ Magazine in the same year.

והנה הוא עולה,הדי ג’יי המיתולוגי, האיש והאגדה, לאט לאט, עטוף במעיל, מקבל הנחיות אחרונות משתים עשרה השבטים על תפעול סוללת כפתורי הסיסטאם, מתודלק לתפארת, מסיר מעיל,וראסטה מן וייבריישן פוזיטיב, נכנס לפעולה.וכאן הבלוג נשפך.

אבא שאנטי, האזור,20.4.17

הוידאו שיגיע כאן למטה מהווה נחמה קטנה למי שלא היו שם, החימום והשאנטי , אלו לצד אלו, חמש עשרה דקות של התחלה, של לילה מדהים, שנמשך עד לארבע וחצי בבוקר ( הבלוג לצערו נאלץ לעזוב קודם ) , עטוף ריחות מתקתקים, קהל מדהים וסאונד סיסטאם עטוף באסים ,דאבים,ואחד אבא שאנטי . אבא שאנטי איי.

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

כל הזכויות למיקרובי C.)

( עוד הופעה הערב, שבת ה 22.4. בבית רומנו בתל אביב ,הזדמנות אחרונה)

https://www.facebook.com/events/511602689229711/?active_tab=discussion

Posted in clubbing, Live Concert, party, photography, Reggae, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, רגאיי | Tagged , , , , , , | Leave a comment

“אם אתה כאן,סימן שהגענו למקום הנכון”

B Movie

15.4 (39)

מועדון הגגארין , תל – אביב , יפו.

15/4/17

מחממים : פנטגון.


להתחיל עם החימום? . רגע. אולי כמה מילים על חוויות שלפני הכניסה. הבלוג מחפש חניה. נתקע בסמטאות אפלות שמסביב לאומן ( מועדון ידוע ) , דד אנד סטריט. מוקף בני תישחורת , שפוכי וודקה ושות’, נועל דלתות וחלונות. רגעי חרדה סובבני. יו טרן הססני. הימלטות לרחוב סמוך. חונה באדום לבן, בתקווה ששבת ואין דוחות. הנה הכניסה לגגארין.שקט.חשוך.נירוונה קיומית.יו,יכולתי להחנות כאן בפנים. מותר? אסור? לא יודע.אברר למען העתיד.לפני בשביל השניים שמן הכותרת למעלה. אובדי עצות. תרים אחר הכניסה. “אם אתה כאן,סימן שהגענו למקום הנכון ” . אכן, הבלוג ידוע בציבור.בהמשך הערב לוחץ ידיים לעוד כמה וכמה שכאלה.מודה, בדרך כלל לא מזהה, ועדיין, “היי, מה נשמע, סבבה, אחלה,הכל בסדר אצלך, בטח,כן, , תודה, תהנה, גם אתם ” .

טוב.הלאה. החימום.קוראים להם פנטגון.הם משלנו.החימום הנכון ללהקה הנכונה.קוראים לזה גל חדש או דארק אייטיז, או משהו בדומה.השפעות על השפעות.הנה הזמר.מתי גארג’י.

15.4 (12)

הבלוג מתעד.שיר פתיחה.


הנה הם באים . הבי מובי. הופיעו בפינגוין באלף תשע מאות שמונים ושלוש. ואו,שלושים ומשהו שנים מאז, והנה הם שוב. הבלוג כולו התפעלות על מובני שרידות,חזרה לתלם,קאמבקים,המשך הופעות, מיחזור,שיחזור,מעגליות,נוסטלגיה.כן,כן , נוסטלגיה. כי כל מי שהגיעו היום לגאגרין , או שהיו שם אז בפינגוין, או שלא היו ,אבל רצו להיות ולא הצליח להם להגיע.והנה ההזדמנות להתלות בשיר האחד והיחיד שעשה לבי מובי את השם, הנובר גירל, הזו, שעדיין מהדהדת בזכרון, ומבוצעת כאן הערב, שיר אחד לפני הסוף, שני שירים לפני ההדרנים. אז נכון שהיו גם עוד כמה מיני להיטים ( וראה רממברנס דיי ) ,רק שכאן , החברה הגיעו בעיקרם כתומכי ילדת השומקום הנפלאה הזו. ואכן, כשבצעו אותו, רמות האדרנלין בדם עלתה פלאים,הביאו לי את הצמרמורות .

אבל הנה אני מקדים, והיו המון שירים שקדמו לילדה הזו ,וחלקם ,למרות שהבלוג לא היה מודע לקיומם,עשו לו את זה חזק,וחלקם האחר השאירו אותו אדיש קמעה, מהרהר על הסתלקותם של שנות נעוריו האבודים

15.4 (19)

ועוד משהו. שימו לב להרכב. לסטיב הובינגטון הזמר ( “אתה עדיין סקסי” נשמעת זעקה מן הקהל ) , אכן,שרמנטי, שומר על מראה וכושר.

בי מובי, גאגרין,15.4.17

ופול סטאת’ם הגיטריסט

15.4 (28)

שפוך מהנאה, ( כשלצידו אור שמעון, מי שפעל ועשה והביא את הלהקה לארץ )  זרוק על הקהל הנלהב

וגרהאם בופיי, המתופף

בי מובי,המתופף,גאגרין,15.4.17

הפרופסור של הלהקה, הקרחת,המשקפיים,החולצה המכופתרת, הבטן התפוחה. המרצה ליחסים בינלאומיים, ( הבלוג מתחרפן ) ואיזה יופי של תיפוף, שאפו.

ריק הולידיי, כן, גם הוא ( אין צילום ) על הקלידים. סימן ההיכר של המובי. הסאונד הזה שעשה את זה אז וממשיך ועושה גם היום. הדארק אייטיז? , הרצון לקאלט-גוטיק.


יכולתי להמשיך. בסך הכל היה יופי. נכון, נוסטלגיה לשמה עם שלושה שירים חדשים יחסית ( מתוך ה”קליימט אוף פיר ” אלבומם החדש מלפני שנה ) , מה שאומר שלפחות לא נס ליחם, והנה לאחר אין ספור,חילופי הרכב,פירוקים והקמת להקות חדשות, הבי מובי ,כאן על מנת לתת את שלהם. וכמה טוב שהגיעו גם אלינו. עוד מעגל נסגר בדרך החוצה.

נהנתם? קבלו את הקטע שאיתו פתחו את ההופעה. עוד וידאו מתנה לחג


בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות שמורות למיקרובי

אפילוג : האוטו במקומו עומד. אין דוח.

Posted in clubbing, Live Concert, photography, Review, rock, Rock Concert, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיקרובי, רוקנ'רול | Tagged , , , , , | 2 Comments

אישה תמיד אישה

האישה הכי יפה בעיר

הוסטל אברהם

שבת, 8.4.17

כרגיל, נפתח בציטוט. זה מקל על ההבנה.

למשך יום שבת אחד, במשך 12 שעות, היצירה הנשית תיחגג בפסטיבל אורבני רב תחומי, שיכלול הופעות מוסיקה, מיצגים, מחול, הקראת שירה, קרקס, סטנד אפ, קעקועים, תספורות, פנזינים ותערוכות. האישה הכי יפה בעיר מציגה אמנות נשית עכשווית על כל גווניה ומכוונת זרקור על מיטב היוצרות העצמאיות הפועלות כעת. …. הפסטיבל נערך בפעם השנייה, וגם השנה, כמו בשנה שעברה הוא אירוע הנעילה של אירועי חודש האישה. הפסטיבל יתקיים באברהם הוסטל, חלל גדול ומפנק עם במת הופעות, גג רחב ידיים והשראה, פינות ישיבה, מטבח, בר, פינת עישון וחניה עם גישה נוחה.

סוף ציטוט

הבלוג אוהב נשים, אחת כמה וכמה כשריכוזן המסיבי מתרכז אל תוך פעילות תרבותית/אמנותית של רצף הופעות ביום אחד. שבת , פעילות היום המשפחתית מנחיתה את הבלוג ורעייתו שתחיה לאולם רחב הידיים של הוסטל אברהם ( או אם תרצו אברהם הוסטל ) אי שם סביב שמונה בערב. הבלוג מתמוגג מנוכחותו לראשונה בחייו בווניו המדליק הזה.עוד פינת חמד תל אביבית ראויה לציון.איזה יופי של מקום. מטבח מלונאי, בר משקאות ,גרפיטי על הקירות,  שולחן ביליארד,פיצות מפוארות,דוכני אכססוריס, ספה

אישה 2

שינה מתוקה,…. אזור קעקועים

אישה 1

וכמובן במה. והנה הקהל

אשה 3

ילדים טובים תל אביב. רצפת פרקט . על הבמה סטנדאפיסטיות מקסימות.חן זאוסמר ושיר ראובן. הומור לסבי עושה לי טוב. לרגעים מדמיין עצמי כאחת מאותן נשים. מזדהה , צוחק, נבוך, . בהפסקה שבין מופע למופע תופס שיחה עם הוריה של ריף כהן. גילוי נאות. הבלוג מכיר אותם מגלגולו הקודם,טרם היותו בלוג.

אישה 4.jpg

ריף , מצויינת כרגיל. הצרפתית שלה מתוקה, מתוקה כחנות ממתקים עמוסה כל טוב. חלק מן השירים הפכו מכבר ללהיטים ( “רוצה פרחים”, “א פריז” ) שיר אחד חדש תופס במיזרחיותו השופעת מהרגע הראשון. הבלוג נדלק על השיר השני. ההורים מסבירים. “אני שוברת אבנים ” , איזה יופי של שיר. כמה טוב שיש הורים תומכים.

Betty Bears אני פוגש כאן לראשונה את ה

אלה דניאל  ( אקס כוכב נולד או כוכב הבא ) הזמרת , מרתקת. מסביבה חבורת חתיכים על כלי נשיפה,קונטרבס,קלידים,תופים. המון אנשים על הבמה.

בטי ברס, הוסטל אברהם,8.4.17

הבלוג מתלהב, איך לא. מיד מסכים להחתים אותם לכל פסטיבלי המוסיקה בעולם. הלהקה הזו, שמבוססת על סווינגים עתיקי יומין, מחברת את ההיום לאתמול, כאילו ולא היה היום כאילו והאתמול היה עכשיו.ועל הבמה גם שתי רקדניות מקסימות, חייכניות, מפזזות בחדווה. (רוית זליג ורויטל אנגלנדר )  והקהל, רוקד.שופופו.

מתקרבים לסוף. הבלוג מצר על שלא הגיע מוקדם יותר. בכיף היה רוצה לחוות גם את דף צ’ונקי, וטוטמו,וקארמה שי,וריו, ועוד רבות אחרות, מכל מקום נותרה עוד אחת, אקו ( זו מאקו וטיטו ) , מוקפת עכשיו בלהקה משלה, רצה ומשתלהבת על סגנון חדש, מחברת את האלקטרוני הדאנסאי לראפ ורגאיי ועוד כמה ג’אנרים שבדרך, וכמו כל אלה שקדמו לה, החגיגה בעיצומה..

8.4 (44)

אז נכון, הקהל הלך והתמעט וחבל שכך, וגם הבלוג,שעדיין לא סיים את מטלות ההכנה לחג הממשמש ובא , נאלץ לעזוב עוד לפני שסיימה. ולמרות עזיבתו, הרושם שנותר מחגיגות האשה הכי יפה בעיר, נשאר חקוק בתודעותו כחיובי, סופר חיובי.

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות שמורות למיקרובי

חג שמח

Posted in art, clubbing, Festival, Live Concert, music, photography, Rock Concert, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיקרובי, פסטיבל | Tagged , , , , , , , , | Leave a comment