הכל חשוב ולא חשוב באותה מידה

 Devin Townsend Project

בארבי, 26.9.2017

קווין טאונסנד פרוג'ט,2,בארבי,26.9.17.jpg

שימו לב לכותרת שלמעלה. אולי כדאי שאחזור עליה ” הכל חשוב ולא חשוב באותה מידה” . לא, זה לא ציטוט של דווין טאונסנד, אבל בהחלט היה יכול להיות שלו, ואולי באיזושהיא הזדמנות אפילו אמר זאת. הבלוג נטוע משהו בעברו. מצטט את הגורו שבזי, או איך שקראנו לו לאורי כוגן, צלמו לשעבר של “העולם הזה”, חבר ה “עין השלישית”, צייר מנדלות מפואר. היום בגילו המופלג שוכן אי שם ביערות קנדה המושלגת , רחוק משכונת שבזי, רחוק מהמלות הכרך הסואן. ותשאלו ובצדק, מה הביא אותך לפלאש בק הזה, ובכן, טאונסנד גם הוא קנדי…הה, לא, לא זה. הפלאש מתקשר לגישה לחיים ,והנה אחד מריבוא משפטי החוכמה אותם הפיץ אמש בהופעה : ” די,נמאס לי לעשות את השיט הזה, אני עושה את זה בשבילכם, כי אני כאן בפעם הראשונה, ומגיע לכם לשמוע את מה שגדלתם עליו, אבל בפעם הבאה כשאגיע לכאן, אעשה משהו אחר לגמרי ” קאפיטו?, אז הוא לא בדיוק אמר את זה , אבל זה מה ששמעתי, או מה שרציתי לשמוע,

ואיך היה ה”שיט” הזה. ואו!, רצחני. מישהו אמר רוק כבד ולא קיבל?, קיבל באבוהה בוההה בוהה, מישהו אמר פרוגרסיב מטאל ?, בטח פרוגרסיב, מישהו אמר אופרה?, ואללה, אופרה מחרישת אוזניים ( טיפה מינימלית בהשוואה למה שעשה ברוייאל אלברט הול, אבל מה זה חשוב ) , מישהו אמר שירה צרופה, יופי מלודי, פרצי אמוציות, אפיות תיאטרלית, רוק גיטרות, קסאח, קיטש טורדני, דרמטיות יתר, צחוקים , בידורים ואחד דווין שואו-מן מן הסרטים, פילוסוף ליצני, שחקן קומי וזמר בומבסטי בכל רמ”ח אבריו, ? אכן,כן!!!,כל אלה היו שם ועוד הרבה יותר, מעל ומעבר ליכולתו של הבלוג לספוג את כל מה שקרה שם. במכה אחת.

והנה אני שם למעלה ביציע, כי למה לי להפגע ממעגלי הפוגו שלמרגלות הבמה. ניצב שם מעל מתבונן על מסת הקהל המצויין , זה שזורק זרועות לאוויר, ונוהם וזועק את שמו של הזמר ברפטציה טכסית של, “דה-ווין,דה-ווין,דה-ווין,דה-ווין,!!! ”  ושם על הבמה דווין ונגניו. וקרחות מתערבלות בזקנים הרצליניים מכסיפים, או היפסטרייליים, או השד יודע למה בכלל להגדיר את הזקנים האלה, והמראה מלבב, ומדבק, ואתה ( יענו אני ) מתחיל להעיף את שערותי הוירטואליים במעגלים וירטואליים ומלטף את זקני שלי הוירטואלי שאיננו , חוזר על ניענועי הראש של הקרחות והזקנים שמתחתי, נסחף אל המוסיקה הטוטאלית, אוהב כל כך את הדחיסות המלודית, את העליות האקרובטיות באוקטבות הפצצטיות  של דווין, נהנה בכל רגע נתון מן הנון שלנטיות של זמר נטול אגו, שיודע לעבור מהפצצה קרבית לשיחה על חומוס, פלוצים, ומציצות ועוד כמה דברים מחיי העולם הזה וזה שמעבר אליו, עד לסוף ההופעה….., כשנשאר על הבמה, נוטש את עמדת סטנד המיקרופון ( זה שבקבוק מיים מחובר אליו במתקן אחיזה, איזה יופי של פטנט 🙂 ) , ומתחיל ללחוץ ידיים לכל האנשים שלרגליו ( וביציאתי החוצה, עדיין בשוק ממה שחוויתי כאן הערב, אני נתקל באיש בטחון, שלוחש אל תוך מכשיר הקשר שלו :” הוא עדיין על הבמה, עדיין לוחץ ידיים, לא ללכת , תשארו במקום ” משהו כזה.(

קווין טאונסנד 1 , בארבי,27.9.17

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

 C.) כל הזכויות למיכאל רורברגר , מיקרובי.

   . בונוס : וידאו גולשים. צילום : ליאור חיים.

אי-אה”.קטע אקוסטי לסיומו של ערב לא אקוסטי “.

 

 

 

Advertisements
Posted in Live Concert, metal, Review, Rock Concert, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, רוקנ'רול | Tagged , , , , , , | Leave a comment

טופ אוף דה טאון

The Pretenders

היכל נוקיה,אופס,מנורה, יד אליהו,תל-אביב

23.9.2017

כהרגלו לאחרונה של הבלוג שמתנהג אחרת אפתח בציטוט :

פארק הירקון,אוגוסט,1987,עיתון העיר,כריסי שלושים שנה לפני :

 

פרטנדרס,ביקורת הופעה, 21

נמשיך עם קטע פיקנטי מתוך ראיון ארוך

פרטנדרס,צרעות,ציטוט,8

ועוד אחד קטן לסיומו של ציטוט. התלהבותו של מבקר הרוק מעצם בואה של האלילה אל חופי ארצנו.

פרטנדרס,21.8.87

עכשיו כשקראתם ( או לא ) את ארכיאולגיית התחקיר, ניתן לחזור להיכל מנורה. אכן,שלושים שנה אחרי.נכון,לא כולם יודעים שלהיינד יש אלבום חדש ( יצא לפני כשנה ) ,אז מה, רק שעם זה היא פותחת את ההופעה, ואנחנו איך שהוא אדישים, מצפים לבום הלוהט של הלהיטים. ואל דאגה אלו יגיעו, ועוד איך יגיעו בהמשך. ובנתיים ,תוך כדי השירים הראשונים,הבלוג ורעייתו שתחיה מדדים על פני שורות המושבים בחיפוש אחר כסאותיהם. והנה איך שפספסנו את כניסתה של היינד ( התחילו כמעט בזמן,ומה לעשות שהתעכבנו רגע במקדונלדס על מנת למלא ביטננו בנאגטס שחוממו לעייפה, מצטערים, אבל בניגוד להיינד הרחומה, עדיין לא עברנו לצמחונות ), כניסה א-לה מירי רגב, מנפנפת בדגל הלאום, ומזל שחברו הטוב של הבלוג,יובל אראל, צילם, והנה לנו ההוכחה שאכן זה קרה. ( טוב הפעם בניגוד להופעה הקודמת לא עשתה את הבה נגילה) וטוב שכך.

DSC_1862.JPG

צילום : יובל אראל

ועכשיו מתחילה ההתרגשות. לא ענקית. כי קצת קשה להתרגש בענק בהיכל המנורה הדפוק הזה, ,אבל עדיין התרגשות נפשית וגופנית אל מול זמרת בת שישים פלוס, שמשחקת אותה שלושים פלוס ,

DSC_1995.JPG

צילום : יובל אראל

והקול שלה,הו הו,הקול הזה, לא דהה עם השנים, ואולי אפילו להיפך,גדל,צמח,והתבגר, זועק ועולה,מיטלטל בסולם האוקטבות, לא מאבד טיפה ממיכלי האנרגיה הנהדרת הזו הספונים בתוך גופה. אז למרות הסאונד הדפוק של הנוקיה ( אופס,מנורה) , ההופעה נתפסת באוזניו ועיניו של מבקר הבלוג,כהופעה טובה, לא, לא אדירה, אבל מספקת צרכים נוסטלגיים, ואילו כל זה היה קורה במקום אחר, מופע עמידה למשל , היינו מרוצים יותר. אבל למה להתלונן. התבגרנו, עובדה,וראה ממוצע גילאי הקהל, נוח לנו לשבת, למרות שברגעים מסויימים גם עמדנו, כי היו רגעים כאלה, ושיאים רדפו שיאים, כמו קטע הקאנטרי הנלהב של “ת’אמבלינה” , בו נגני הלהקה מתפרקים על עצמם עם גיטרות מתהפכות כרכבות הרים בדיסנילנד, או אז כשהיינד לבדה עם הגיטרה על הבמה, עם הבלדה המתקתקה של  ” הים פור הר ” , ואז,למרות האיסור, נשלפים הטלפונים, ואיך לא, כי את זה אנחנו חייבים לתעד. אז הנה תיעוד אחד כזה מתוך הטיוב.

הלאה, לא אלאה אתכם עם כל מה שבוצע כאן הערב. אבל כן, עוד שאפו אחד למרטין צ’ייברס, המתופף שעזב וחזר, ארבעים שנות דור עם הלהקה, וכמה שהבלוג לא אוהב סולואי תופים,זה שלו היה חביב , סופר חביב. ושאר חברי הלהקה? מצוינים,צעירים רועשים, חורשי גיטרות ואחד קלידים.

אז איך היה תשאלו. היה טוב. יכול היה להיות יותר טוב באולם אחר. החשש שלי , ניק קייב. גם הוא יופיע במנורה. חבל. כי אם כאן הייתי מרוחק אלפי מילין מהבמה, הרי שאצל קייב ,המרחק יגדל עד למרומי היציע. וכדאי מאוד שעד אז מישהו יעשה משהו עם הסאונד הזה.

ומשהו קטן לסיום מתוך הדרקנט האישי :

כבר לא בטוח שנתראה בעוד שלושים שנה.

טפו,טפו,טפו

 

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת.

Posted in Live Concert, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, מיקרובי, רורברגר | Tagged , , , | Leave a comment

הג’אז שמתנהג אחרת

Hailu Mergia

בארבי, 21.9.2017

הבלוג פותח בציטוט מדף האיוונט

היילו מרגיה – מגדולי המוזיקאים האתיופיים של שנות ה-60-70-80 ואחד מאבות המזון של הג׳אז/פאנק האתיופי – יגיע להופעה יחידה במועדון הבארבי בתל-אביב.
חלוץ הסינטסייזרים והאקורדיוניסט האתיופי היילו מרגייה צבר במשך שלושה עשורים של פעילות מוניטין רב באתיופיה ומחוצה לה. ההשפעה שלו על התפתחות האתיו-ג’אז/פאנק הייתה אדירה, ונבעה בין השאר מהיכולת להעניק פרשנות מוסיקלית חדשנית לשירים ולחנים אתיופיים עממיים.
במרבית שנות פעילותו חומריו של מרגייה הופצו בעיקר באופן מקומי ולא יצאו מחוץ לאפריקה, אך לפני כמה שנים צליליו חדרו סוף סוף גם לקהל המערבי – כאשר חלק מיצירותיו יצאו במהדורות מחודשות דרך הלייבל המדהים של בריאן שימקוביץ – Awesome Tapes From Africa.`
היילו היה מופתע/המום מהעניין הרב שהמוזיקה שלו יצרה אצל שימקוביץ ובכלל בעולם והסכים להוציא את ההקלטות במהדורות מחודשות וכך גם התחילה להתגבש החזרה שלו לבמות ברחבי העולם, כמו – Xjazz, Field Day, Clandestino,Boiler room ועוד.
מרגיה נולד בכפר בצפון אתיופיה, החל לנגן אקורדיון ופסנתר בתזמורת הצבאית בגיל 14 ומעט אחר כך כבר החל להסתובב ברחבי המדינה ולהופיע. היילו ניגן בין היתר בהרכב Walias (לצד מולטו אסטטקה ומחמוד אחמד) ועבד כמלחין ומעבד למוזיקאים אתיופים מצליחים. במקביל, עבד על אלבומי הסולו שלו – Techew Belew,Shemonmuanaye Wede Harer, ועוד.  

סוף ציטוט

 

22.9 (1).JPG

ג’אז אתיופי. הבלוג אוהב ג’אז אתיופי.הבלוג לא אוהב ג’אז.הבלוג אמביוואלנטי,קרוע בתוך עצמו. מגיע לבארבי עם זכרונות נלהבים של הופעות קודמות ממדבר הסהרה.בומבינו,אטרי נ’אסוף,סהרה דזרט גרוב.לא בדיוק אתיופי,אבל אפריקה. והנה כאן היישר מאפריקה הראסטאפארית, אנו מתבשרים על בואו של היילו מרגיה,אגדה אתיופית בהתגלמותה ,והבלוג מתמקם אל מול הבמה, כולו צפיה לאותם מקצבים שבורים,אלו שיושבים על יסודות המוסיקה האתיופית המסורתית, בחיבור לג’אז סטנדרטי,בהסבה לאפרו-פאנקי מניע קרביים, בהיסט למקצבים לטיניים עמוסי סול מערבי,בחיבור לאורגן ולמקלדי הסינטי של היילו ירום הודו.והנה זה מתחיל.

22.9 (4).JPG לרגעים ראשונים הפוקוס מונח על היילו, גיבור הערב שמתישב אל סוללת הקלידים בצידו השמאלי של הבמה, כאילו צנוע אל הכלים, רק שמיד נסבה תשומת ליבו של הבלוג אל הבסיסט, וזה גונב לו להיילו את ההצגה,לפחות בהתחלה, מוביל את הקצב בביטים מפמפמים,רפטטיביים מגניבי אוזן, כשמאחוריו באמצע, מוגבה מעם, המתופף.

22.9 (3).JPG

והנה החיבורים מתחברים, וכל קטע עושה את שלו, והקהל, קהל ג’אז אופיני, הרבה ראשי שיבה, אבל גם המון צעירים,שומרים משום מה על דיסטאנס מהבמה, עומדים יפה יפה ומוחאים כפיים עם סיומו של כל קטע. מנומסים אוהבי הג’אז. ואני, כבוד בלוגי,תמהה מעט להתנהגות זו של הקהל, מורגל למופעים אחרים כאן בבארבי, מנסה, יותר נכון משתדל להתמזג. ונתקע. משהו כאן לא תופס אותי. כי בניגוד לציפיותי ( יש לך ציפיות, אה? ) מה שקורה כאן רק מזכיר מרחוק את מה שקרה בהופעות של בומבינו והסהרה גרוב, ולמרות שאסור להשוות , המיינד הטורדני שלי נודד למחוזות רחוקים, ופי הבוגדני מגניב פיהוקים,שנעלמים רק כשהיילו אוחז בידיו אקורדיון  כי גם בזה הוא מפורסם

היילו.jpg

והו אז,אני מתמוגג

ויופי לי, רק שאלה קצרים מידי לטעמי ומשום מה אקורדיונים עדיפים עלי כרגע מקלידים,לפחות במקרה הנ”ל, אבל אל תשפטו אותי החריג, כי הקהל באופוריה, חיוכים נהנתניים ,נענועי גוף ומחיאות כפיים כהוקרה לאגדה האתיופית שניצבת מולו. ואני בבושת פנים עוזב אל האוויר שבחוץ שם פעמי אל בית רומנו וטובע בים של בלייני לילה תל אביביים מסוג אחר,לגמרי אחר.

אז לפני שנסגור ענין.הנה לפניכם וידאו של ההתחלה. היילו מרגיה עולה לבמה,מנפנף לקהל וכל הג’אז הזה.

 בתודה וחג שמח ,מיקרובי

C.) כל הזכויות שמורות

הבלוג שמתנהג אחרת

 

Posted in jazz, Live Concert, photography, Review, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, ג'אז, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , , , , , | Leave a comment

Kassel/Berlin 9.2017 , יומן מסע

 

גרמניה,2017 (340)גרמניה,2017 (338)גרמניה,2017 (336)גרמניה,2017 (335)גרמניה,2017 (334)גרמניה,2017 (331)גרמניה,2017 (330)גרמניה,2017 (328)גרמניה,2017 (324)גרמניה,2017 (323)גרמניה,2017 (318)גרמניה,2017 (314)גרמניה,2017 (312)גרמניה,2017 (311)גרמניה,2017 (309)גרמניה,2017 (308)גרמניה,2017 (302)גרמניה,2017 (300)גרמניה,2017 (293)גרמניה,2017 (291)גרמניה,2017 (286)גרמניה,2017 (285)גרמניה,2017 (274)גרמניה,2017 (273)גרמניה,2017 (270)גרמניה,2017 (269)גרמניה,2017 (267)גרמניה,2017 (257)גרמניה,2017 (256)גרמניה,2017 (250)גרמניה,2017 (248)גרמניה,2017 (246)גרמניה,2017 (236)גרמניה,2017 (235)גרמניה,2017 (233)גרמניה,2017 (228)גרמניה,2017 (223)גרמניה,2017 (222)גרמניה,2017 (218)גרמניה,2017 (217)גרמניה,2017 (208)גרמניה,2017 (201)גרמניה,2017 (193)גרמניה,2017 (191)גרמניה,2017 (184)גרמניה,2017 (183)גרמניה,2017 (180)גרמניה,2017 (175)גרמניה,2017 (172)גרמניה,2017 (169)גרמניה,2017 (167)גרמניה,2017 (164)גרמניה,2017 (161)גרמניה,2017 (159)גרמניה,2017 (157)גרמניה,2017 (153)גרמניה,2017 (152)גרמניה,2017 (151)גרמניה,2017 (146)גרמניה,2017 (144)גרמניה,2017 (139)גרמניה,2017 (137)גרמניה,2017 (133)גרמניה,2017 (134)גרמניה,2017 (131)גרמניה,2017 (130)גרמניה,2017 (125)גרמניה,2017 (121)גרמניה,2017 (119)גרמניה,2017 (118)גרמניה,2017 (117)גרמניה,2017 (116)גרמניה,2017 (110)גרמניה,2017 (107)גרמניה,2017 (102)גרמניה,2017 (100)גרמניה,2017 (85)גרמניה,2017 (81)גרמניה,2017 (79)גרמניה,2017 (72)גרמניה,2017 (68)גרמניה,2017 (59)גרמניה,2017 (58)גרמניה,2017 (56)גרמניה,2017 (57)גרמניה,2017 (53)גרמניה,2017 (51)גרמניה,2017 (50)גרמניה,2017 (48)גרמניה,2017 (42)גרמניה,2017 (31)גרמניה,2017 (27)גרמניה,2017 (18)גרמניה,2017 (15)גרמניה,2017 (14)גרמניה,2017 (10)גרמניה,2017 (9)DSC_0161DSC_0133DSC_0128DSC_0125DSC_0113DSC_0059DSC_0046DSC_0040DSC_0027DSC_0025DSC_0019

DSC_0069

DSC_0013DSC_0006DSC_0005DSC_0009DSC_0004גרמניה,2017 (156)

קאסל / ברלין, זיכרונות טריים,ריקושטים,מסע אל עבר מחוזות אמנותיים,פלאשים של שבועיים,קאסל והדוקומנטה, ברלין הענקית וכל השאר.אין סדר בתמונות. לעצום עיניים ולפקוח.להאמין שכל אלה עברו עלינו.לסיים טיול עם הופעה של הספארקס.לנסות ולהבין את גודל הכרך הברלינאי.לחוות את השקט השוטף של קאסל הירוקה.לטבוע באמנות עכשווית.לחוות מאסטרים של ציור קלאסי.להשוות.או לא להשוות.להתמוגג על נקניקיות,שווארמות טורקיות, נודלס.גם נודלס.קניות,גם קניות.להיסחף עם טונות של מזוודות.לחזור לארץ,ואו,כמה שחם כאן בגיהנום.

גרמניה,2017 (155)

גרמניה,2017 (182)גרמניה,2017 (203)גרמניה,2017 (260)גרמניה,2017 (284)גרמניה,2017 (88)

_20170913_013248.JPG_20170912_015522.JPG_20170910_232406.JPG_20170910_003137.JPG_20170908_020709.JPG_20170907_014305.JPG_20170906_005916.JPG_20170904_233951.JPG

כמה מילים על הספארקס,ארבעים ומשהו שנים בשטח, האחים הניצחיים לבית מאאל ( אם ככה מבטאים את שמם ) .ראסל זה שקופץ ושר ורון זה הקפוא עם הקלידים. הטור ההיפופותמי,אלבום חדש,הופעה באולם הקולומביה היפה והצנוע ( קטן יותר מהבארבי ) , צפיפות קהל שלא תאומן, היסטריה של התלהבות שלא נראתה מזמן בהופעות . זה היה ואו בענק . כן,הם עשו גם את זיס טאון איינט ביג אנאף פור דה בוס אוף אס, אבל זה רק אחד מינורי ממה שהלך שם בשעה וחצי של הופעה מטריפה.קבלו וידאו.

דאנקשיין

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

 

Posted in art, City Life, clubbing, Exhebition, Live Concert, photography, Rock Concert, video, אמנות, ביקורת הופעה, יומן מסע, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , , , , , , , , , , , , , | Leave a comment

פאנק טואלט

THE BLACK LIPS

חימום : המפשעות

 בארבי, 22.8.2017

עשר שנים אחרי שהופיעו אצלנו טריים כביום היוולדם , חוזרים הליפס המוטרפים האלו לשדמות ארצנו, ( מה זה ? ) מופרעים כתמיד, אבל רגע…. כמנהגו של הבלוג הנה מה שכתבתי עליהם אז כשהופיעו בלבונטין , אם בא לכם לקרוא אז בבקשה, אם לא דלגו הלאה…

לבונטין/8.6.2007

“קיימות עדויות למכביר שהחשת המקצב אכן מעוררת מתח.בתרבויות שונות נוהגים להאיץ בהדרגה את המקצב של שירים,הלמות תופים,לחשי-כישוף או תנועות,כדי לעורר את המשתתפים בביצוע מטלה קבוצתית…עד כדי שלהוב קיצוני ופורקן אלים של המרץ.שלהוב כזה מסתיים לא-אחת בהשתוללות פרועה (אורגיות),במצבי חרגון (טראנס),או בסיגוף עצמי… ( Wallis,W.D. Religion in Primitive Society.New York:Crofts,1939.P.83)

כמעט שזה קרה,אבל ברגע שזה הלך לקרות,אי שם שלושה,ארבעה שירים לקראת הסוף,הכל נגמר.מאד’רפאקרס,הבלאק ליפס האלה,אפילו לא נתנו הדרן.ולחשוב שקודם להופעה לא ידעתי מי הם,ועכשיו אני,ועוד כמה מאות בודדים (מאתיים?-לא היה מלא) עמדנו ודרשנו את ההדרן ולא קיבלנו.ככה,תקעו לנו את השליכטה בפרצוף וירדו מן הבמה.

שיעורי הבית דיברו על להקה מופרעת.חברים טובים טענו שמדובר בלהקה הכי טובה בעולם.כרגע.אחת כזו שאו טו טו ,תגיע לצמרת.אז הנה הדרך הנכונה להרים את האף ולהימנע מהדרן,שנישאר צמאים שנחזור בשבת (עוד הופעה בלבונטין ב 16 לחודש).

אז אולי בשבת יהיה משהו אחר.אבל עכשיו אני עדיין תקוע עם הרושם של ארבעה ילדים טובים מג’ורג’יה אטלנטה ,שעושים יופי של רוקנ’רול,עם כל ההשפעות הנכונות של להקות שכמעט ואף אחד לא מכיר מאזורי הגאראג’ של הסיקסטיז,ועוד כמה השפעות של להקות פאנק שקצת יותר מכירים מהסבנטיז (המודרן לאברס למשל) ובאמצע מלודיות של הביטלס והוולווט והסרף הקליפורני והסטונס המוקדמים. והם קוראים לעצמם להקת “פלאור פאנק” וההגדרה הזו יושבת עליהם בול,כי זה בדיוק מה שהם.פאנק רצחני עם פרחים.אבל מה.אם מישהו ציפה ללהקה מסטולית ומופרעת (ר’ תקשורת מקדימה),כאלה שמוציאים החוצה את הבולבולים,משתינים לתוך הפה,חותכים עצמם בבקבוקי בירה מנופצים,מנגנים גיטרות עם הזין ,מקיאים על הבמה,ומה לא,הרי שהפעם הם כאן,בדרך לפיסגה,אחרי ארבעה אלבומים,ושפע של הופעות (הם מופיעים בכל יום,בכל מקום),הגונים במרכאות,נקיים מכל פרובוקציה.אז מקסימום ,מכסימום,אחד מהזמרים (היו שניים) יורק לגובה ותופס את הרוק בחזרה בפה ,ואפילו מלקק את הגיטרה,אבל גם זה בצד של האין מיתרים,שחס וחלילה לא יתחשמל.(ורואים את זה רק אלה שבשורה הראשונה מול הבמה,כי בלבונטין לא רואים.)ועוד פרובוקציה,אם אפשר לקרוא לה כזו,לגיטריסט (אחד משניים) יש פה מלא בשיני זהב.וזהו.נגמרו הפרובוקציות.

ועכשיו למוסיקה.יופי של שירים.טונות של קצב רצחני.מלודיות שיכולות בקלות להיתקע עמוק במוח ואפילו לזחול לתוך מצעדי הפזמונים,אם יורידו קצת את הלכלוכים והדיסטורשנים,ומעבר לזה שום דבר חדש.ואני רוצה שיחדשו לי ושאצא סחוט ונרגש.ואז אני נזכר בכריזמות הבלתי נדלות  של ג’והני לידון (הסקס פיסטולס) ושל ג’ו סטראמר ואפילו של איגי פופ קשישא,  ואין לי ברירה אלא לעשות את ההשוואות,ואז גם להבין את הצעירים ממני שכל כך מתלהבים ממה שקורה כאן הערב,כי זהו בדיוק הרוקנ’רול האמיתי,שבא מהביצים ורוצה להדמות לכל גיבורי הרוק של העבר המפואר,וכזה דבר אמיתי,עדיין לא ראו כאן אצלנו,ולהם זה חדש,והנה גם אני מתחבר,ובשיר האחרון אני כבר מתמוגג ומוחק השוואות לפאנקיסטים “שלי” ,אבל אז ,שלושת רבעי שעה אחרי ההתחלה,זה נגמר.והם לא חזרו להדרן.מאד’רפאקרס!.

 

 


בלאק ליפס 1.jpg

ומה בבארבי? מה? טואלטיקה. רואים את התמונה למעלה. הנה האיש. זה שעומד מאחורי הקלעים ומשליך,הלוך והשלך,לאורך ההופעה כולה גלילי נייר טואלט לעבר הקהל הנלהב. הלוואי עלי הג’וב הנפלא הזה.

והקהל ? די !!!, שמישהו יוציא צו הרחקה מקופצני הפוגו למיניהם. צווי מאסר מגיע להם. סכנת מוות שם למרגלות הבמה. מישהו אמר שהפוגו מת? לא כאן.לא אצל הליפס. ולא משנה מה ינגנו על הבמה. חוששים מפיגוע נוסח זה שקרה אצל האיגלס אוף דת’ מטאל ( ותודו שיש דמיון בין הלהקות ) אז כאן הפיגוע הוא פיגוע אמנותי שכאילו כזה, אמנות הדחוף ותן מכה ,ההשתוללות חסרת הרסן ,הקראוד סרפינג,הבלגאן הכאוטי…. ומה לעשות,סורפרייז,סורפרייז, למרות הטרוניות פרי גילי המתקדם, אני אוהב את זה, רק מה מרחוק, שלא יפלו עלי, שלא ידחפו אותי. טוב עולה ליציע.

בלאק ליפס 2.jpg

כיף לי. רחוק מן ההמון הסוער. פותח אוזניים למוסיקה. ואיזה יופי של שירים שיש להם לבלאק ליפס. פופיים,פאנקיים,רוקביליים וכאן למעלה, מינוס הטואלטיקה המוסיקה הזו נכנסת כאינפוזיה רצחנית לדם,  המיינד נזכר במודרן לאברס של ג’ונתן ריצ’מן , נוגע מרחוק בראמונס,בטרוגס,בסידס, בכל הג’אנר הגארג’י  הזה שקדם לפאנק , והנה הם כרגע שוב כאן,הרחק מג’ורג’יה מכורתם, אצלנו בבארבי בתל אביב, היפים משופמים עם דם פאנקיסטי. שיכורים מוויסקי ( ” תביאו לי וויסקי, אמרתי, מאדרפאקרס,יבש לנו,וויסקי!!! ) , ,עם סקספוניסטית מדליקה בגרבי משי קרועים לרווחה, מתופף עם תסרוקת של כרוב ניצנים, ושיר אחד נפלא ועצוב לסיום, יחד עם המפשעות, “איך אומרים לילד שמישהו מת ” , ואת זה הם עושים בעברית, אוחזים דפי טכסט …. ותאמינו לי שרק הבוקר הבנתי שהשיר הזה של המפשעות הוא בעצם שיר שלהם.וכאן ,עם השיר הזה כבר לא עשו שם למטה את הפוגו, נרגעו החברה.

תודה לליפס על ערב מופרע ונפלא, תודה למפשעות,תודה לבארבי,תודה לקהל,תודה לווליום הפקות.

C.) כל הזכויות על הצילומים והוידאו לבלוג שמתנהג אחרת.

 

Posted in Live Concert, photography, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , , | Leave a comment

המומיה

נייל, תמונע, 8.8.17

Nile

( “שנקרא להם “נילוס? )

תיאטרון תמונע

8.8.2017

על הבמה :

קארל סאנדרס, המייסד והנוהם נהמות, ג’ורג’ קוליאס, המתופף היווני שאומרים עליו שיודע להגיע ל 280, בי פי אמים , מה שאומר הוריקן רצחני של מכות תוף ומצילות אין ספור, בראד פריס, בס ונהמות וגם בראין קינגסלנד, גיטרות ונהמות.

נייל מתופף

זה האיש. ג’ורג’ המתופף מן הגיהנום , הפרעון המופרע , המומיה שקמה לתחיה……………..רגע. מה קורה כאן ? . הבלוג הופך אג’יפטולוג. הבלוג מפגין נוכחות במופע דת’ מטאל ברוטאלי, הבלוג סוקר קהל לבוש שחורים, הבלוג עובר תהליך היפנוטי של חזרה ללימודיו האקדמיים כסטודנט לארכיאולוגיה קלאסית. הבלוג בטראומה, נזכר בלימודיו לתואר שני, בכשלונו הטוטאלי לשנן את שמות מלכי ומלכות השושלות המיצריות, ולא משנה מאיזו דינאסטיה. מעבר לכך, הסיבה שבגללה הגיע להופעה של נייל טמונה בעצם העובדה, שעל אף היותם אמריקאים מלידה ( נו טוב, המתופף מיוון ) הלהקה הזו כולה עסוקה במיסטיקת האימה של תרבות מצריים העתיקה, או יותר נכון להודות, בסיפורי האימה שאופפים את מה שטמון שם מתחת לאדמה. ברררררררררררררר. מטאל,אמרנו, דת’ מטאל שכולו גראוווולללללים , וביטים קורעי עור תוף. ואומרים עליהם שהם מהטובים בעולם.נייל, תמונע,

הידעתם ? :

מדענים עמוסי טכנולוגיה עתידנית טוענים שגילו חדר נסתר בפירמידת גיזה. עכשיו ינסו לחדור לשם. מדענים אחרים עמוסי לייזרים טוענים שמאחורי אחת הקירות של קברו של תות ענך אמון מסתתר לו עוד חדר נסתר, ואולי מדובר בקיברה של המלכה נפרטיטי.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4867790,00.html

http://www.mako.co.il/news-world/international-q4_2015/Article-64c7b44f09e4151004.htm

וכאן על הבמה בתמונע, נייל מפציצים טכסטים מלומדים, ומודה על האשמה, לא מבין אף מילה, אבל מה זה משנה, כשהקצב המטומטם והמטמטם הזה חודר לכל עצם ועצב בגוף ואז אני תוהה, למה בתמונע? , הרי היו יכולים למלא איצטדיונים. ולראות אותם כאן במועדון הקטן הזה, משול אולי להופעה של הסטונס בלבונטין. משהו כזה. הצרה ,שאין לנו מספיק קהל. ומכאן, בסדר גם תמונע. קצת בסדר.

נייל,תמונע, 8.8 (7).JPG

ולמרות שאיני שרוף על הג’אנר, ההנאה עצומה, לפחות במחצית השעה הראשונה של ההופעה, אז נכון שדי מהר אני נכנע לכוחות העייפות והחזרה על הנוסחה הקבועה ואיכשהו גופי נטמן בקטאקומבת הבריחה מוקף הירוגליפים , קרטושים ודמויות בנוסח “ווק לייק אן אג’יפשן” של הבאנגלס , רק שעד מהרה, הראש מתחיל לנוע, והמבט אל עבר הבמה ממוסמר ברעמות השיער המתנפנפים, יוצר בי חרטה על כי הסתפרתי קצר כל כך.

נייל,תמונע, 8.jpg

והנה הבלוג חוזר אל עצמו, שולף סמרטפונו,ומעביר לייב בפייס. ושולץ ( האיום ) ידידנו היקר, מוסיף תגובתו ומצהיר “דאס “איסט כבד!”  ואני משיב תוך כדי היסחפות טוטאלית :”סה מאוט מאוט כבדה

YAH!

נייל,תמונע, 8.8 (1).JPG

כמה קטעי וידאו לרענון :

להתחיל מהקצרצר

והנה איך שהתחילו

וזה כבר ג’ורג’ המתופף

כי מגיע לו וידאו משל עצמו.

זהו להפעם

נייל,תמונע, 8.8 (2).JPG

הרגעים שלפני מחוץ לתמונע

נייל,תמונע, 8.8 (3)

מה , התחיל ?

 

תודה לרייבן מיוזיק על היבוא

 

Posted in clubbing, Live Concert, metal, photography, Review, rock, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, מיקרובי | Tagged , , , , , , , , , , , | Leave a comment

תגלית

Imperfections

מופע ההשקה של ה –

Moses Project

בארבי, 25.7.17

מוזס פרוג'קט , בארבי, 25.7.17

 

ולהלן הקרדטים :

גיא מוזס,היוצר והיוזם, וגם המנהל האמנותי , המפיק המוסיקלי, נגן המחשב , הגיטרה והסינטים. רפי לבינסון, ניהול. אילון נופר, מייסדת “מיומנה”,היועצת האמנותית, איל כהן,צלם,יואב פרי,מעצב גרפי,אורן גבאי, וידאו ארט,לירן יצחק, תאורה. .  ולהלן המשתתפים הפעילים ( כאילו ואלה קודם לא היו פעילים ) איתן חיניץ,יונתן שילנסקי,אלכס משה, סיוון טלמור ,דניאל קראף, כל אלה על השירה. נדב לוזיה וטל כהן,על התופים. ניצן אייזנברג ושערותיו השופעות ,גיטרה בס , יונתן דסקל,קלידים, פרוייקט אמרנו, פרוג’קט הם אומרים , והנה הרקדנים : עומרי דראמלביץ’,יערה מוזס ויסמין מחמוד. על החבל ,אמנית החבל, רותם ספיר. על העמוד, אמנית העמוד,דניאל בלכמן. ועוד אנשים יקרים שהשתתפו ביצירת האלבום,זה שחוגג הערב את השקתו : מיה יוהנה,שירן פדידה , דניאלה תורג’מן ובנו הנדלר.

מוזס פרוג'קט,בארבי,25.7.17

ואני כבוד בלוגי ,לבושתי כי רבה, לא הכרתי אף אחד מהם.

ועכשיו כן.

מוזס פרוג'קט , בארבי , 25.7.17

טוב, המון אנשים. כל כך הרבה, שזה לא מובן איך זה שמיקרובי, הוא הוא האני המבקר, לא פגש בהם בהופעות קודמות, למשל בבסקולה , למשל בתדר. ואולי זה השם שהרתיע אותו. “מוזס פרוג’קט”, מין שם כזה תנכי, שכאילו יצא משפתיה של מירי רגב על מנת לעודד את תרבות המיינסטרים הישראלי הפטריוטי, משהו למען ילדי תגלית ומתנחלי חברון.

נסחפתי. ברור שנסחפתי. רק שעכשיו אחרי לחץ מתון של יחצנית הלהקה, הבנתי שאם לא אגיע להופעה,אפספס משהו שמאוד כדאי היה לי לראות. ושלא,שלא אדאג, אין כאן פרוייקט מגאלומני בעבור שוכני מליאת כנסת ישראל, כי המוזס פרוג’קט הזה, סורפריז, סורפריז, הוא פרוייקט של מוסיקה זורמת ומהנה, על בסיס אלקטרוני, מלווה ברקדנים,אקרובטים,רקדניות ומחוללי עמוד וחבל. ולא רק.גם בלוני סבון, אורות מנצנצים, הקרנות וידאו,חישוקי קרקס, ומה לא. ואין הפסקה, וקטע רוקד קטע וכל קטע שכזה, מפתיע עם משהו חדש,מתגלה לו אי שם בפינה אחרת של האולם,גורם לקהל ליסוב סביב, לסובב ראשים, להרים מבטים אל עבר הוורנדה שלמעלה, כי שם שרה לה יוליה לאהובה רומיאו שבקרב הקהל שלמטה ( מטאפורה שכזו 🙂

ואיזה יופי של קהל היה שם,

מוזס פרוג'קט,בארבי,קהל,25.7.17 תערובת של יפים ,יפות, היפסטרים ונספחיהם, קהל אמון ושוקק על הסטייל האלקטרוני לייט של הפרוייקט, להקה עם מוסיקה שלא חורגת יותר מידי לשוליים, ( ” החזון ליצור מוזיקה איכותית שתפנה למנעד רחב של טעמים “,ציטוט מפיו של גיא מוזס. ),להקה שמרפרפת מעל לזרמי מיינסטרים נעימים לאוזן, מידי פעם מלווים עצמם בסריטות קלות של העלאת ווליומים והגברת מתח, ותמיד תמיד, יושבים על הנישה של בואו, זמזמו איתנו, עיצמו עיניים, תנו לרומנטי ולשרמנטי לנוע על פני קולות נועם של זמרים וזמרות מתחלפים ( ובכל הופעה שלהם ההרכב משתנה, כך אומרים ) ואם להציב מגירות למען אלה שלא יודעים או שלא יתחשק להם להציץ בקטעי הוידאו המצורפים. כמה שמות עגינה מקומיים להבנת הג’אנר המדובר : גרדן סיטי מובמנט, צליל דנין,רד אקסס, נוגה ארז , וכל מה שביניהם/ן .

מוזס פרוג'קט רגליים, בארבי,25.7.17

שעה וחצי של הופעה. והנה הם, הפרוייקט כולו, על הבמה. משתחווים , שוב ושוב .והקהל באכסטזה. מריע. שואג. מוחא כף. ותודה למוזס פרוג’ט. עשיתם לי כיף. ולא הרגשתי ששעה וחצי עברה. חלפה לה ביעף.

וידאו :

בתודה

מיקרובי, הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות שמורות

 

 

Posted in clubbing, Electronic, Live Concert, photography, Review, Rock Concert, video, אלקטרוני, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, צילום | Tagged , , , , , | Leave a comment