אימפרסיה אנדלוסית

הלוואי שהיית אישה

יצירה לחמש שחקניות בעקבות המחזה חתונת הדמים והקינה בכי על איגנסיו סנצ’ס מחיאס מאת פדריקו גרסיה לורקה

עיבוד ובימוי : עירא אבנרי

תרגום : טל ניצן

עיצוב במה ותלבושות : דינה קונסון

בהשתתפות : אפרת ארנון,שירי גולן, מיכל ויינברג,ענת פדרשניידר,נעמי פרומוביץ’ / תיאטרון תמונע, 16.12.19

הבלוג שמח לקחת חלק בעוד בכורה חגיגית בתיאטרון תמונע

רשות הדיבור למבקרת התיאטרון : ענת גורל רורברגר

החתן יוצא…החתן נכנס
צילום : אפרת מזור

ההצגה הטעונה ( הלוואי שהיית אישה עם קמץ מתחת לת‘ ) הזו היא ניסוי תיאטרלי מרתק ושאפתני. ממש כמו שכותב הבמאי והמעבד עירא אבנרי בטקסט המעניין שמתלווה להצגה. אבנרי עבד עם חמש שחקניות בשלות ומנוסות על פרשנות מקורית לרוח היצירה של פדריקו גרסיה לורקה, משורר כביר, מחזאי ובמאי וגם צייר מחונן, שמת צעיר מדי בשל נטיותיו הפוליטיות וההומו אירוטיות. אבנרי מתחיל את ההפקה בקטעים מהקינה שכתב לורקה לזכרו של לוחם השוורים האגדי איגנסיו סנצ’ז מחיאס, שנהרג בקרב האחרון והנמהר שלו מנגיחת פר. חמש השחקניות יושבות בחצי גורן, על במה חשופה ולוחשות את מילות הקינה, הקצב רפטטיבי ומהפנט. הן מכניסות את הקהל לאוירה הספרדית הבוערת. החשוכה. החונקת. מכאן קצרה הדרך לשיח על מקומן של נשים בעולם האנדלוסי שאותו היטיב כלכך לורקה לתאר. נשים הנאלצות לגדול אל תפקידיהן המסורתיים, לזנוח את החלומות והכמיהות האישיות שלהן, ולציית לצו החברתי המוטל אל חיקן ללא שאלות וללא המתקת דין. סיפורה של חתונה אומללה ועקובה מדם נמסר כאן מפיהן של הנשים. הן ממלאות תפקידים של גברים ונשים כאחת. נעזרות בקוליסות בימתיות בצבעים שונים, ובהתאמה פושטות ולובשות חלקי לבוש המזהות אותן עם בתי הדמויות וייחוסן המשפחתי. התפאורה מינימליסטית, נעשה שימוש בתאורת ניאון צבעונית ובשימוש מושכל בשחקניות גם כעובדות במה. הן מזיזות את הקוליסות, פורקות ומטעינות חפצים ואביזרים, מפעילות קטעי מוזיקה נפלאה בטלפון סלולרי, ומחיות מול עינינו את האימפרסיה האנדלוסית הכבדה והעמוקה זו שבה נשים נידונות ללדת ולשבת בבתים חשוכים, לרקום ולבשל, כשהגברים נאבקים בחוצות העיירה או בחיק הטבע על על כבודם ועל מקומם הפטריארכלי. אהבתי את הפרשנות הנועזת הזו ללורקה. את המסר המובלע ליחסי הכוחות הלא שוויוניים בין גברים לנשים בחברה הספרדית המסורתית. הטקסט העמוס והקסום הצליח גם להחיות את אוירת הקמפניה האנדלוסית על במת תיאטרון תמונע המינימליסטית והחשופה. עם זאת ההחלטה להשתמש בשחקניות גם לגילום דמויות הגברים מצליחה באופן חלקי בלבד. יש משהו שרירותי מעט בכניסתן וביציאתם של הגברים וגם הנשים מהבמה, יציאות וכניסות הנאמרות במפורש ע”י השחקניות ופה ושם גם מאפשרות אתנחתא קומית. יש פה סימון של זירה תיאטרלית באמצעים מינימליים ובעזרת טקסט, חפצים ומוזיקה, שאינה נושאת איתה את רוח התקופה, אלא מביאה את הדהוד העכשווי. דמויות הגברים הן פלקטיות, סתמיות וקשה לנו לחוש כלפיהם אהדה. הן גם נוכחים על הבמה לפרקי זמן קצרים יחסית, לעומת הנשים. אולי כך רצה הבמאי. אולי זהו חלק מהמסר. שהרי זו הצגה על נשים, חולשתן הנוראה וכוחן הפנימי העצום, החסום בסורגי המסורת והדיכוי החברתי.

ייתכן שהעובדה שלורקה עצמו היה יוצר הומוסקסואל, איפשרה לו הבנה עמוקה ופמיניסטית כלכך של מקום האשה בחברה הספרדית השמרנית. אהבתי את משחקן של חמש הנשים. החל מהתאספותן בביגוד אפור נייטרלי בחלק המרוחק של הבמה ועד לסוף ההצגה, בה הן חוזרות לשבת ולמלמל חרש את הקינה על מחיאס, שנכתבה למעשה ע”י גבר אחד הסופד לגבר אחר, וכאן מבוצעת ע”י נשים . יש כאן היפוך תפקידים אחד בתוך השני, מה שתורם למתח הדרמטי. יש כאן יכולת לא מבוטלת של השחקניות להשתלט על טקסטים ארוכים וסבוכים, פואטיים ודרמטיים ומשהו מאוירת אנדלוסיה של פעם אכן מחלחל ושובה את הצופה בקסם הזה. אהבתי במיוחד את שירי גולן הכריזמטית, אם כי כל האנסמבל היה מצויין ובסך הכל חשתי שצפיתי בניסיון תיאטרלי מופלא ולא שכיח במחוזותינו, כזה המעלה על נס את מקום האשה בחברה, שבימינו הוא כמעט מובן מאליו, אך בימיו הקצרים של לורקה הרבה פחות. ניתן לומר שלורקה נתפס כאן כאחד מאבות הפמיניזם המודרני, יוצר שאינו נרתע מעיסוק בשאלות מהותיות של מין ומגדר, וכך גם מציג אותו הבמאי בעזרת המקבץ הנשי החזק שלו.

ענבים וסכינים
צילום : אפרת מזור

בתודה

ענת גורל רורברגר

C.) כל הזכויות לבלוג שמתנהג אחרת

This entry was posted in play, Review, theater, בא בלילה, הצגה, מיקרובי, ענת גורל - רורברגר, תיאטרון and tagged , , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

1 Response to אימפרסיה אנדלוסית

  1. Ziva says:

    תודה לכם! ענת יקרה! נאה דרשת!

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s