שיר לשלום

וודסטוק בצוותא

15.10.2019


בהשתתפות: מירי אלוני, יהודה קיסר ולהקת קדחת, חיימון אלגרנטי (להקת האריות), דני שושן (הצ’רצ’ילים), שלמה מזרחי, צ’לי סיגלסקי (שליחי הבלוז), ליבי, ברט וקנין, אלי שהרבני ואסתי סנדרי.
נגני ליווי: ברק גרוסברג – גיטרה, ערן סנדרי – בס, רונן פלד (אפרקו) – קלידים, ירין ניסים – תופים. ניהול אומנותי: יהונתן גרוסברג.

כששאול גרוסברג, סנדק הרוק הישראלי, עלה לבמה , אי שם לקראת סיום החגיגה והודיע בהתרגשות על עליתה של מירי אלוני עם שירת השלום, הסתיימו להן עוד חמישים שנה של החיים ולא רק בגלל החמישים האלה של הנוסטלגיה לימי וודסטוק העליזים , כמו גם בגלל ההתבוננות מלמעלה מגובה כיסאו של הבלוג ,על שערם הכסוף וקרחותיהם של הבאים למסיבה.והבלוג בכבודו ובעצמו פליט של אותן שנים קולט לרגע את הפתטיות העוטפת של וודסטוק בצוותא ,שהרי הצוותא הזה משמש כסמל מטאפורי לתקופה שחלפה מן העולם ואיננה עוד,מעוז שמאלני בלב היקום הימני הסובב, אי בודד באפלה. אבל הנה החשמל נדלק ומצעד המופיעים מתחיל.

וודסטוק בצוותא. מוזר לחשוב , ואולי היינו מעדיפים וודסטוק בבארבי או וודסטוק בלבונטין ובטח בפארק הירקון,כי אז היה מגיע יותר קהל ואולי גם צעיר יותר, כי על זה גדלנו ואיפה היינו עכשיו בלי כל הגיבורים של אז : סנטנה,קרוסבי נאש סטילס ויאנג,המי,טן יירס אפטר,ג’ניס ג’ופלין,ג’ו קוקר,הדורז , הו איפה ?

אוהבים אצלנו את איזכור הוודסטוק – וודסטוק. כל פסטיבל קטן למרגלות המצדה או הכנרת הופך לוודסטוק. כך שכאן הפעם באולמה הפצפון של הצוותא, הציפיה הייתה מהולה בחשש. חמישים שנה, ניים דרופינג מן הסרטים ואחד שלמה מזרחי שהביא לנו את ההנדריקס המיוחל. רק מה. אין קהל. או ליתר דיוק יש אבל רק ברמפה מרכזית וזה לא נראה טוב. בטח לא כשמדובר בוודסטוק. התוצאה ? סורפרייז. הצליח להם . איכשהו זה עבד. וכשמזרחי עושה לסיום את התיקווה, כמובן א לה הנדריקס, הקהל הזה עומד על הרגליים והבלוג מצטרף להעמדה ואפילו מתרגש טיפה כי זה ההמנון שלנו ואיזה כיף לדפוק לו את הצורה.

בסך הכל ניתן לומר שהיה ערב בסדר וברגעים מסויימים אפילו מצויין וכמה טוב שיש לנו גיטריסטים עילאיים כמו שלמה מזרחי, צלי סיגלסקי וברק גרוסברג. ואם כבר אז תודה ענקית לגרוסברגים שאול & סאנס בארגון האירוע. תודה ענקית לברט וקנין, הקוקר שלו עלה אפילו על המקור ( נו הגזמתי ) , תודה לליבי , פעם פלאש אחר כך פלאשבק, לראות אותה ולוותר על הכדור הורוד, כולה צבע והמולה ומילא הביצועים. תודה למירי אלוני שהרימה מחדש את השלום המיוחל וניסתה בכח לעשות ג’ופלין, ( ” כי בקשו ממני ” ) . תודה לחיימון אלגרנטי ודני שושן, האריות והצ’רצ’לים הם משלנו, ריספקט , הנוסטלגיה תורמת אנרגיות מחודשות . תודה ליהודה קיסר, הוא והמגבעת,כאן הסנטנה היא שלו, עשה סנטנה כשרק התחיל את הקריירה.התגעגע. מי היה מאמין. כאן בצוותא הביא את הנופך העכשווי הים תיכוני . תודה ללהקה המלווה ולקדחת . תודה מיוחדת לרונן פלד על הקלידים ג’ים מוריסון מוסר לך ד”ש חמה. אחי.

יכולתי להמשיך. אז מה אמרה ליבי שם בהתחלה ? וודסטוק , זוכרים ? בוץ! המון בוץ. בוץ מוסיקה וסמים. התיקווה שנגוזה. וכאן בצוותא ? מיני וודסטוק, כאילו, נסיון לשחזור,קטן,שבע גיל,לא מזיק. בסך הכל עוד אירוע תל אביבי שהיה ונגמר. והפעם בלי בוץ. למרות הגשם הטרופי שביקש לשטוף את הטינוף המצטבר ממדרכות העיר .

מיזרחי & גרוסברג
צילום : מיכאל רורברגר

תודה

C.) כל הזכויות למיקרובי

This entry was posted in clubbing, Festival, Live Concert, mickrobi, photography, rock, Rock Concert, Rock'n'roll, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מופע מחווה, מיכאל רורברגר, מיקרובי, פסטיבל, רוקנ'רול and tagged , , , , , , , , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

1 Response to שיר לשלום

  1. Ziva says:

    מקסים! ביצועים מצוינים!

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s