סינמה תיאטרון

משפט חוזר

תיאטרון גשר, 27.8.2019

” חידה בלשית מענגת על פי ספרו של ליעד שהם

מאת: עוזי וייל וליעד שוהם

בימוי : אמיר י.וולף

דמויות ומשתתפים : דורון תבורי,גלעד קלטר,מיקי לאון,פירה קנטר,הלל קפון,קארין סרויה,רוני עינב.

דמויות מצולמות : שרית וינו-אלעד,לנה פרייפלר,איתמר וולף,מעין אור,עידן קלאוזנר.

רצח בגשר

רשות הדיבור למבקרת הבית : ענת גורל רורברגר

משפט חוזר עוסק בפרשייה בלשית סבוכה. כזו שסופה טורף את הקלפים ועושה כאב ראש לצופה שכבר בנה לו תיאוריה בראש שמתנתצת ומאתגרת את החשיבה. זה עובד היטב בקולנוע, וגם בסדרות המתח בטלויזיה ובספרות המתח הרווחת. יותר קשה להעביר את זה לתיאטרון. כי הכל קליל. לא מדובר פה על רסקולינקוב של דוסטוייבסקי וחיבוטי נפשו. מדובר על אנשים קטנים, עם תאוות קטנות וחטאים לא מי יודע מה.

אי אפשר לדבר על ההצגה הזו של גשר בלי להתייחס ממושכות לפתרון הבימתי המרענן. קולנוע בימתי. או קולנוע מומחז. כל מה שצולע בימתית מושלם לך בוידאו שהוא חלק אינטגרלי מהמחזה. כולל עיצוב קיר רקע העשוי ככוורת מתוחכמת שנפתחת ונסגרת, מקטעים מקטעים, ובה נשקפים החלומות, האפשרויות שלא נידונו, רוחות הרפאים שבנפש. הכל מכל.

זה היה טוב, הדוק, מחוכם ונכון. לא פעם ראשונה שנדרשים בארץ לסינמה תיאטרון, אבל זה היה מוצדק ועכשווי. קצת פחות בשיחות של דורון תבורי, הבלש המרוט וההרוס מהחיים עם אשתו לשעבר, שרית וינו, אבל בכל השאר דווקא כן.

היו לנו כאן שני אחים. האחד מצליח באופן פנומנלי והשני לוזר נכלולי. ולהם אמא נכה, גלותית ומצחיקה ובן של האח המצליח. ואשה שנרצחה. כשסצנת דקירתה בסכין חוזר שוב ושוב על המסך ומצליח להימאס עלי כהוגן כי עשויה תיאטרלי מדי.

חייבת לציין שלא השתעממתי כלל. הצלחתי להסחף בעלילה. המשחק של כולם היה לעילא. הצטיינו מבחינתי דורון תבורי כבלש המרוט על סף הפנסייה, שני האחים מיקי לאון וגלעד קלטר ופירה קנטור כאמא הנכה היתה שוס בפני עצמה. אתנחתא קומית לכל דבר ועניין. פעם ראשונה שראיתי אותה משתתפת בהפקה של גשר. מהתפקידים היותר טובים שלה.

צילום : ישעיה פיינברג

העלילה נפתרת. כביכול. נסגרת ונפתחת שוב. זה לא היה עובד בלי ההמחזה הקולנועית. כשכבר חשבנו שהבנו הכל זה מתהפך. נותן בוקס בפרצוף ושולח אותך החוצה עם חיוך זחוח.

בסך הכל עוד סיפור בלשי במשקל נוצה, אבל הפעם על במת גשר. כזה שאמיר י. וולף, הבמאי, השכיל לצקת סביבו את התפאורה התאורה והעניין הנחוצים. על ידו עשו במלאכה המשובחת גם מיכאל קרמנקו, תפאורה, קרן גרנק, עיצוב תאורה, אלדד בוגנים, על הצילום ועריכת הוידאו, אורי וולף על צילומי הסטילס ואלכסנדרה בזברדי על תכנון והפעלת הוידאו. ולא הזכרתי את כולם, אבל הצליח להם בגשר. נהניתי ויצאתי מרוצה. זה קרה לי לא מזמן כשצפיתי ב”במנהרה”. ושוב עכשיו. יפה ל”גשר” ללכת בצעדים קלים , כי כובד הראש המחזאי והבימתי מאחורי כל צד קליל שכזה נותנת לו תוקף מחזק .

צילום : ישעיה פיינברג

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

Advertisements
This entry was posted in mickrobi, play, Review, theatre, בא בלילה, הצגה, מיקרובי, תיאטרון and tagged , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s