ג’ט לג

צילום : מיכאל רורברגר

Yeasayer

בארבי, 5.8.2019

הבלוג עושה לעצמו חיים קלים ומצטט איוונט :

התרגשות גדולה! רגע אחרי שהוציאו את אלבומם החדש ובעיצומו של סיבוב הופעות עולמי, הרכב האינדי-פופ-פסיכדליה ייסאייר נוחת לראשונה בישראל.

בועות סבון, צלילים מהחלל החיצון, סוכריות קופצות, צמר גפן מתוק – כמה מילים שמנסות לתאר את המוזיקה הכל כך מיוחדת שייסאייר יוצרים. ההרכב שנולד בברוקלין באמצע-סוף העשור הקודם שחרר עד היום חמישה אלבומים, שיתף פעולה עם אמנים כמו באט פור לאשס וסימיאן מובייל דיסקו וחרש אינספור במות ופסטיבלים. כמו לא מעט סיפורים, גם כאן שני היוצרים המרכזיים בלהקה כריס קיטינג ואנאנד ווילדר החלו לנגן יחד בתיכון תחת השפעות מגוונות כמו פסקולים לסרטי בוליווד משנות ה-70 ועד למוזיקה קלטית.

לכל אלבום של ייסאייר סט של צלילים ונושאים המאפיינים אותו – מטכנולוגיים ועד רוחניים. בעטיפות הם נוהגים לשלב אמנות גבוהה עם פופ ארט ואלמנטים אבסטרקטיים. האלבום החדש “ארוטיק ריראנס” מעט יוצא דופן בדרך בה נוצר ובטקסטים שמופיעים בו. הוא נכתב והופק ע”י שלושת חברי ההרכב כקולקטיב יצירתי, הוקלט באולפן הביתי שכל אחד מהם בנה לעצמו ויוצא בלייבל עצמאי לחלוטין הנושא את שמם. זה האלבום הכי מזוקק שלהם עד כה – קטעי האינטרו מקוצרים, ההוקים מאוד מיידיים וקליטים; שירים מאוד רקידים עם מידה של סליזיות אבל גם כאלה המעודדים את המאזינים לחשוב, עם אמירה פוליטית וחברתית וחום אנושי. “היקום של ייסאייר נשלט על ידי רגעים של מוזרות מבריקה” הגארדיאן

“אפשר להיות בטוחים שההופעה שלהם מכוונת להרים ורוב הזמן הם עושים את זה.. זאת להקה שהופיעה כל כך הרבה שהגיעה למקום מאוד תכליתי ו-ווירטואוזי, מתפתלת בין הוקים ממסמרים לשירה עדינה ומכאיבה” פיצ’פורק
הסט-אפ הבימתי של ייסאייר כולל אלקטרוניקה משולבת בנגינה לייב, ההרמוניות הקוליות של כריס ואנאנד וים של גרוב.

להמתקת הערב יפתח את המופע ההרכב המקומי ארמון, סופרגרופ של מוזיקאים שעושים סינת’ פופ חלומי בעברית עם אסתטיקה המיוחדת רק לה

סוף ציטוט

למרות הג’ט לג
צילום : מיכאל רורברגר

הבלוג לא ידע מיהם. תעודת עניות? אולי. ,לא בטוח. הסקרנות אוכלת. מברר אצל חברים קרובים.לא,סורי,לא מכירים. נכנס לטיוב. לא נדלק. עושה גוגל.נו טוב, כנראה שלא מדובר בלהקה אלמונית. הוויקי מפוצץ באינפורמציה. עושה רושם שהגלים היכו חזק בחופי אמריקה.ייסאייר מגיעים לארץ. טוב,חייב לבדוק.מגיע לבארבי.יש קהל, זה כבר טוב.נכון לא מלא, אבל כמעט מלא.ארמון מחממים.השמועה אומרת שמדובר בלהקה איכותית.הגעתי מוקדם.עשיתי צ’ק על להקה שלא ראיתי קודם.יצאתי החוצה לרענון מעושן אחרי שני שירים.לשיפוטכם.

הלאה, ייסאייר עולים. במה מעוצבת. יוצרת ציפיות. מיכשור אלקטרוני ניצב על סטנדים עטופים בדים מוכספים. פורפליי לעומד לבוא.הפתיחה טובה.רועשת. גיטרות,קלידים,שירה מתחלפת בין חברי ההרכב, תופים. כל מה שצריך.אנרגיות מתפרצות.הבלוג מרוצה.אבל…

מתחילים…

זהו נגמר, משהו נעצר. ההמשך מנותק מן ההתחלה. יותר מידי מדברים שם על ג’ט לג. השירים הופכים לעוסים. הכיוון דאנסי, מוסיקת מועדונים בחיבור לפסיכדליה ,אי שם בין הבי ג’יז לביטלס והלאה לטיים אימפלה , מוסיקה לריקודים עכשויים. להודות, גרעין מוצק של קהל מתלהב, לא בדיוק רוקד, אבל ההנאה שפוכה , מפתיע לדעת שיש אצלנו גרעין כזה. אפילו פותחים לפעמים בשירה ציבורית. עושה טוב על הלב לדעת. רק מה, הבלוג נתקף בגלי עייפות, השירים לא מענינים לו מספיק. נכון פה ושם מבליח קטע מרומם יותר. למשל זה האחרון, השלישי ברשימת ההדרן.

זהו, סיימנו…

אז הנה הם ייסאייר, כאן בבארבי, תקועים בג’ט לג, מתלהבים מיופיו של הקהל, מופיעים שעה, יורדים מן הבמה …והבלוג ? חוזר הביתה לשינת ליל עריבה.

בסדר,עוד שיר
צילום : מיכאל רורברגר

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

בונוס למי שהגיע עד לכאן

Advertisements
This entry was posted in Dance, Electronic, Live Concert, mickrobi, photography, Review, rock, Rock Concert, video, אלקטרוני, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מיכאל רורברגר, מיקרובי, פסיכדליה and tagged , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s