‘Pour en finir avec le jugement de Dieu ‘ r

כדי לשים סוף למשפטו של אלוהים

מאירה אשר

תיאטרון תמונע

9.2.2019

הבלוג מצטט איוונט :

היצירה הוקלטה בפריס בנובמבר 1947 עבור התכנית ‘קולו של המשורר’. מנהל הרדיו החרים את השידור מיידית, בערב המתוכנן לשידור 1948, למרות שארטו ואמנים רבים אחרים ניסו להפוך את ההחלטה אך ללא הצלחה. ארטו הלך לעולמו כחודש לאחר מכן. היצירה יצאה לאור לאחר 30 שנה.

ֿהבחירה לתרגם את היצירה לעברית נובעת מהצורך שלנו להדגיש ולהדהד את הרלוונטיות שלה למציאות המקומית. תיאטרון האכזריות של אנטונין ארטו קיים ופועל כאן – ‘כדי להשריש בתוכנו את רעיונות הקונפליקט התמידי, עווית שתוקפת חיים ללא הרף, שבה כל דבר ביצירה עולה וטוען עצמו נגד המעמד שנקבע עבורנו.
׳רק כאשר גופנו כולו יהפוך לפה נוכל באמת לדבר׳ (אלן ס. וייס) .

זוהי עבודה מובהקת של תהליך חושפני וסוחף, פרהסיה, פתיחות לסיכונים ושינויים, או שאינה יכולה להתקיים.

מאירה אשר – קול, אלקטרוניקה והפקה
אביבה ברק – תרגום לעברית
חגי פרשטמן – תופים, אובייקטים, קול
אמיר בולצמן – אלקטרוניקה, בס, פטיפונים
ערן זקס – נו-אינפוט מיקסר, קול
בוריס מרצינובסקי – אקורדיון
עיבוד – מאירה אשר, חגי פרשטמן
סאונד – מרקו מילבסקי ואייל ביטון
תאורה – אייל ביטון

השקת אלבום ויניל כפול

Smoke gets in her Eyes
צילום : מיכאל רורברגר

אנטואן מארי ז’וזף “אנטונן” ארטו : Antoine Marie Joseph (“Antonin”) Artaud

‏; 4 בספטמבר 1896מרסיי – 4 במרץ 1948פריז, היה מחזאישחקןבמאי תיאטרוןמשורראמן ותאורטיקן תיאטרון צרפתי, שעבודתו השפיעה רבות על התיאטרון הנסיוני האוונגרדי במחצית הראשונה של המאה ה-20, הוגה “תיאטרון האכזריות

( ויקיפדיה ).

עלוקות שתו דמי
צילום : מיכאל רורברגר

הבלוג שמתנהג אחרת מתישב, תופס מקום,קרוב, שורה ראשונה, אין לו מושג למה לצפות. עשר, שעת ההתחלה היעודה. ברקע פכפוכי נחל , חריקות למיניהן , אמביינס של רוגע מתוח, ממולו טונות של ציוד אלקטרוני, עמדת תופים, מקרופונים, פטיפונים, כבלים, טונות של קבלים .הנה זה מתחיל. מאירה אשר , אמנית טוטאלית ,אינדיאנית של התקפי זעם ומחאה קיומית. ההישענות על ארטו מהווה גורם חדש בהתבוססות הבוץ הקיומי. אם בעבר דובר ברצח ילדים, בעוולות העולם השלישי, בהשפלת נשים, סחר, זנות ומה לא, הרי שהפעם ההשענות והתרגום לעברית של מחזה שכבר אז בהיווסדו יצר פרובוקציות, עושה לאשר את הנאחס הכיפי הזה שלה, להגיע למצבי קיצון של פורקן הנפש, יציאת חוצץ על חיול הילדים באשר הם, מילטריזם ובדיקות זרע, מיקרובים והקזות דם. והנה על הבמה שעה וחצי של מסע מטורף , מלווה בארבעה מוסיקאים מטובי סצינת האוואנגארד המקומי, חגי פרשטמן, אמיר בולצמן, ערן זקס ובוריס מרצינובסקי , והתוצאה ? בין מרתקת לדוחה, בין מעוררת למרדימה, בין א טונאלית מעצבנת חושים, לטאנגו קברטי מרגיע ומעצבן כאחת , כי הוא נמשך ונמשך לנצח , ובעצם לא בא לך שיגמר ומצד שני שיגמר כבר ודי… והנה מהפך לקטע אחר, בין ספוקן וורד, לפסבדו של מחול סטאטי, בין ארט פרפורמנס לחירחורי חיים, בין זעקות מוות ואפס תיקווה. והכל כאן זועק, וקשה לצפיה ולא תמיד קומניקטיבי, כי איך תחברו דיקלומים ארוכי האזנה סלקטיבית לעלוקות מוצצות דם צוואר וזרועות, כי איך תחברו אפיית נקניקיות על מחבת רותחת, לאקורדיאון שרמנטי , נוסח בארים אפופי סם בספירות של קיום וירטואלי , כי איך תחברו ריקושטים תעשיתיים נוסח איינשטורצנדה-נוייבאוטן וטסט דפארטמנט , למה שקורה היום כאן בתמונע עם מאירה אשר ושלוחותיה להופעה, תחברו ועוד איך תחברו ואם תרצו תקיפו עצמכם במחיקת ההווה, בצמרמורות עונג, בחילה וטירוף. ואם תרצו תקומו תנועו בחוסר נוחות אל עבר הבר , ואולי תתגנבו לאט החוצה שם לא ישתנה דבר.

אוהבים נקניקיות ?
צילום : מיכאל רורברגר

כל הזכויות שמורות למיקרובי C.)

הבלוג שמתנהג אחרת

Advertisements
This entry was posted in Electronic, Live Concert, photography, אוונאנגרד, אלקטרוני, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, מיקרובי and tagged , , , , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s