ואז הגיע קלפטר

ברי סחרוף

תל אביב, היכל התרבות

24.11.2018

אורחים : נצ’י נצ’+ יצחק קפטר

וגם: יונתן דסקל – קלידים/ גידי רז – גיטרה  וקלידים /אורן לוטנברג – גיטרה / בנו הנדלר – בס / ניר מנצור – תופים / שי צברי – שירה.

______________________________________________________________________________

 

ברי ולהקה – סיפור אהבה


הבלוג מצוטט מופע של פעם ממזמן בבארבי

ברי סחרוף

בארבי,יום ג’,13.9.11

תחת אש”, “כמה יוסי”, “ג’ינג’יות”, אני בוחר את שלושת הגדולים שלי בהופעה , משחזר עכשיו את ההתרגשות, החנק בגרון, ניגוב הדמעה. ולא רק אלה, היו עוד. גם השירים החדשים תופסים מקום נכבד. “אתה נמצא כאן” (האלבום החדש) עדיין מתקשה להתלבש עלי בבית, אבל הקהל בבארבי כבר מכיר את כל המילים בעל פה. ידיו שלוחות קדימה בהערצה, מנסה לגעת, צפוף ודחוס אל מול האמן הנערץ,”ברי,ברי” צועקים במקהלה אחרי ולפני כל שיר,קופצים בהתלהבות אל מול השירים הרקידים (ר’ “בומפאם,בומפאם”) וזה האמן, מוקף הילת אור מהפנט, שולח את חיוכיו אל עבר הקהל, כאילו והכיר כל אחד ואחד מהם הכרות פרטית, ואצלי רצות מטאפורות של בתי מלוכה, נסיכים,מלכים, אפיפיורים, גורואים,וכוכבי רוק כריזמטיים של העולם הגדול (בראיין פרי?). כי ההופעה הזו של סחרוף עובדת בענק כשברי ונגניו הופכים את חלל הבארבי למעין מקדש רוקנ’רול של חילופי תרבויות, לרגע אנחנו במזרח, לרגע במערב, לרגע נוסקים אל עבר שורשי קיומנו היהודי, נוגעים בקודש, מתפלשים בחול, עפים לחלל , נוחתים ביוון ומוסרים ד”ש לאום כולתום. גם לה. ואם ההופעה נפתחת בשניים מן השירים החדשים (“הלוחש במכוניות” ו “זמן של מספרים” ), הרי שבהמשך באים כבר גם כל הלהיטים המוכרים, “חלליות”, “רעש לבן” או”הזיות”. אז נכון שדווקא אבני הדרך האלה עושים לי כרגע פחות מהשירים החדשים, או בואו ונגיד, הפחות מוכרים של ברי (למרות שאני חייב להדגיש שוב את הקהל האיכותי שיודע את כולם בעל פה), ולמרות אלה, וגם בזכותם, ההופעה מרתקת, כיפית, מחדשת ומגלה פינות נסתרות שלא היו שם קודם בהופעות ה”ישנות”. והנה הנגנים. המון נגנים. במה לוהטת מרוב גיטרות, קלידים, תופים, כלי הקשה, כלי נשיפה, פריטה, ומה לא והיו שם  אורן לוטנברג (גיטרה), וגידי רז (סמפלרים וגיטרות) ובן הנדלר (בס) וניר מנצור (תופים) ואייל תלמודי (נשיפה) ואיתמר דוארי(הקשה) וגרשון וויסרפירר (עוד וטרומבון) ושי צברי (שירה,שריקות והקשה על פח שמן,אושמע זיתים?), ומה שקורה בחיבור שביניהם לבין סחרוף משול לשיטפון של מוזיקה אדירה שפשוט לא ניתן לעמוד בפניו. והנה אנחנו מגיעים כבר לאחת אחר חצות, אחרי שעתיים שלאנרגיות בלתי פוסקות, ואחרי הביצוע המרגש ל “עוד חוזר הניגון”, ונראה שזהו, שעכשיו זה נגמר, אבל אז באים ההדרנים, ו”ככה זה” ו “כמה יוסי” והקאבר המופלא ל “ג’ינג’יות” והרגליים ממענות לעזוב את המקום, וסחרוף חוזר להדרן נוסף , ועוד אחד,ועוד אחד,וכבר אחת וחצי אחר חצות, ו”צמאה לך נפשי” מובילה לבית הכנסת השכונתי, ( ואל חשש , הוא לא חזר בתשובה), ולסיום , ואו איזה סיום, מגיע הביצוע ל”ארץ זרה” (מתוך”נגיעות”), ואני חייב לצטט: “ביום קיץ גשום בארץ זרה/סכנה לאורךהגבולות שלי/סכנה/לא נשאר ממך כלום/ביום קיץ גשום/והזמן מתכווץ/הגיע הזמן לנשוםעמוק/הגיע הזמן להתגעגע/לחזור הביתה” ואני שבוי במשמעויות מביןשהגיע הסוף, איזה יופי של סיום!. כבר מתגעגע.

מיכאל רורברגר

‏15 ספטמבר 2011

  סוף ציטוט

ברי – פרינס צ’ארמינג

ועכשיו להיכל. לא יכול לנתק את המובן מאליו. תרבות בלי נאמנות ,היכל מלא עד אפס מקום עטוף אהבה.עוד פאזה באלה תולדות ברי. אהבה רועפת , מופע שהופך עם הזמן למופע קאלט, מופע שכל שיר מתוכו מגיע לאכסטזה של שירה בציבור, עמידה על הרגליים ( כן בהיכל התרבות , מעטים יושבים , ניצבים נלהבים אל מול הבמה שטופת האור, הנגנים ורקעי הוידאו הנהדרים ) , ושימו לב , ברי קבוע שנים על נגנים קבועים מצרף מידי פעם כמה חדשים, מתחבר לעברו , מצרף אורחים, נודד על ז’אנרים מתחלפים, מתנסה בלא מוכר ( ר’ בעיקר אלבומים,ובקרוב אחד חדש, ומסקרן לאן יגיע הפעם ) , ונח על זרי דפנה עם כל הלהיטים, כאן בהיכל התרבות עם שני אורחים האחד נצ’י נצ’ , הראפיסט הפתח תיקוואי, ומצד שני ותיק הדור, עוף החול הנערץ ( ואיזו הערצה שרצה כאן ) יצחק קלפטר , שמעיף להיכל את התקרה כי מגיע לו, וכמה שקולו כבר נסדק , ולמרות שזה מה שקורה , ההתלהבות עצומה, והגיטרה נהדרת והדמיון חופשי והצליל מכוון וסחרוף ולהקה תומכים ומצטרפים וזה מרגש. מאוד מרגש.

ואז הגיע קלפטר – אריק קלפטר

ולא , לא שכחתי את נצ’י כי גם הוא היה מצויין ,וכמה טוב וכמה יופי שברי מתחבר הפעם לראפ ולהיפ ולהופ וכמה טוב שבחר בנצ’י נצ’ כי הוא בכותרות , ונכון שהסביבה מוצפת כאן בראפיסטים מצויינים וראפיסטיות נפלאות , ואולי נראה בהופעה אחרת שיתופי פעולה של ברי עם ג’אז ( כי כרגע הבלוג דלוק עליה ) ואולי גם עם לוקאץ’ ודודו פארוק ( ולמה לא ) וזה לא שהם היו חסרים לי , רק שהרעיון של הופעה כזו משותפת עם סחרוף יכולה להיות המשהו אחר החדש , אז הנה אמרתי 🙂

ברי ונצ’י 

כן, עכשיו תשאלו : היה יוסי? בטח שהיה , אין הופעה של ברי בלי יוסי. והיה משהו ממינימל ? . בטח שהיה. נו טוב , פוריין אפייר,  והיה בום  פאם? איך לא. והיה יומהולדת , ולב שלם, וניצוצות ( ? ) , ואין קץ לילדות, היו, בטח היו. ותחת אש ומטילדה? לא היו. אז מה?  שעתיים הופיע. שעתיים של הופעה נהדרת, מרגשת, סוחפת.חווייתית, מפעימה.

זה ברי. .

  והנה המונסון 

קאלט אמרנו קאלט

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי

This entry was posted in Live Concert, photography, Review, Rock Concert, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, היפ הופ, מיכאל רורברגר, מיקרובי, ראפ, רוקנ'רול and tagged , , , , , , , . Bookmark the permalink.

4 Responses to ואז הגיע קלפטר

  1. Gabi Ben Avraham says:

    הופעה מעולה – קלפטר היה מרגש עד דמעות

  2. דקסטר בוכניק says:

    כתבת יפה,
    אבל לא היה ניצוצות, וגם לא מינימל. (היה פורין אפייר, זה כן)

    • mickrobi23 says:

      ניצוצות היו באוויר. ומינימל ? נו טוב, גוסט קאאנט ראן אווייי, זה פוריין, נכון , אבל גם מינימל מבצעים.

  3. Didi Becher says:

    התרשמתי. כנסו לבלוג שלי ואשמח לצרף אתכם לליין המסיבות. אנחנו תמיד אוהבים שיש אינטיליגנציה בקהל
    https://wordpress.com/post/didisparty907267613.wordpress.com/34

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s