Pet Shop : “Tel-Aviv!!!”

פט שופ, 10.6.17

Pet Shop Boys

פט שופ בוייז

פארק הירקון, 10.6.17

 פעם רביעית בישראל. זה טוב. אוהבים אותנו. מחמיא לאגו. כהרגלו של הבלוג אפתח בציטוט עצמי.נשאב אל פתח מכונת הזמן.,לוחץ על כפתור ההפעלה, נוחת בגני התערוכה, השנה 2009 ,ניל וכריס על הבמה….

מוזיקה ואמנות. וידאו קליפים פוטוריסטיים בחיבור אל מורשתם של דרק ג’רמן ופייר אנד ג’יל.תפאורה של ארכיטקטורה קונסטרוקטיביסטית .שיעתוק אישי  לגילברט וג’ורג’,כמראה מקום לפסלים חיים. וקופסאות.קופסאות על הראש,קופסאות מוקרנות,ריבועים על גבי ריבועים.לרגע קיר של בית.לרגע חומה.חומה לבנה בהתפרקות.מחווה לחומה של הפינק פלוייד?.לרגע מדרגות.לרגע קוביות עפות באוויר.התעיות של הכפלה.לוקח קצת זמן להבין מיהו ניל ומיהו כריס.עם הפתיחה הם ארבעה.ארבעה פט שופ בוייז.שניים בשמאל,שניים בימין.האגף השמאלי מחובר לקלידים וחצוצרות.הקופסאות הצבעוניות שעל הראש עוקבות בקצב אחר המוזיקה.תפנית חדה לימין ,תפנית חדה לשמאל וחוזר חלילה.רובוטיקה נוסח קראפטוורק.צבעוניות פופית של צהוב,אדום,כחול וירוק.מנקודת עמדתי,אי שם במרכז הרחוק,אני מזהה את ניל טנטנט בתלבושת הכהה,אוחז מיקרופון,קופסה צהובה על הראש.שר מסונטז,כמו ששר מאז ומתמיד.עשרים שנה והקול אותו קול.פסל חי.לרגעים הידיים עולות אל על.פסל קינטי.כריס לאו מוגבה,מימין,על סוללת קלידים ומכונת תופים.דואו של סטטיק דאנסינג.יד עולה ,מכה,יורדת.בהמשך יגיעו הרקדנים והרקדניות.כמובן שגם כל הלהיטים שחיכינו להם,פלוס עוד כמה שלא וכמה חדשים מן האלבום החדש.האכסטראווגנצה הבימתית תומכת בשירים תמיכה מסיבית.כל שיר והווידאו שלו,כל שיר והריקוד שלו.לפני תשע שנים ברעננה זה היה פחות גרדניוזי.היה טוב,אבל לא כמו עכשיו.משהו השתנה ובגדול…….הפט שופ בוייז הם השואו הגרנדיוזי בהתגלמותו העכשווית,תערובת מסקרנת של דיסקו בגבוה ונמוך,קאמפ וקיטש,סימפולים ופלייבקים,מיוזיקל ,קרקס,קולנוע ,תיאטרון ותצוגת אופנה.לרגעים מדהים,לרגעים מעורר תמיהה,אפילו מביך.ומוזר מה שעובר עלי,כי אחרי המון שירים,אני מסתכל בשעון וקשה לי להאמין שרק חצי שעה חלפה מן ההתחלה.ונראה לי שלמרות התשפוכת הבלתי נדלית של סאונד ותמונה,משהו שם במוח נתקע על פאוז,נתקע על סף ההנאה,מגרד את מנגנון הפיהוק.אבל לא לאורך זמן.כי הנה החומה מתמוטטת,ושני נושאי הקופסאות שבצד שמאל הופכים לשתי בלונדיניות מהממות,והסאונד המצוין (לפחות בנקודה בה עמדתי,כי מתברר שאחרים התלוננו) ……..,וכאילו שכל אלה לא מספיקים מגיעים גם  ה”רזידנטס”,וליתר דיוק השפעתם המבורכת ,בדמותם של רקדנים תקועים בתוך גורדי שחקים מקרטון,ולא,אני כבר לא זוכר לאיזה שיר בדיוק זה השתדך,אבל מה,זה הצחיק אותי,כל כך מגוחך,כל כך מעורר אמפטיה,כי איך בדיוק אפשר לרקוד בתוך זה ,כל כך דיסנילנד,כל כך מרומם נפש ,כל כך חמוד ,כל כך טיפשי.וכשכל אלה באים אל סיומם,מתחילה המסיבה, עם  קונפטי,ובלונים………….. .וכשזה נגמר סופית,אני סולח לעצמי ולהם על מצבי הצבירה ההתחלתיים שלי.כי העובדה היא שבסופו של דבר יצאתי עם חיוך על הפנים,עובדה שגם עכשיו ,ימים אחרי,אני לא מפסיק לזמזם את השירים,עובדה שכל פעם שאני משקה עציץ,אני נזכר בכובע של כריס,עובדה שבגילם המתגבר,הצליחו הפט שופ בוייז להעביר לי משהו שהוא הרבה מעבר לחווית השירים.גם השירים.

או קיי. שבע שנים אחרי.פארק הירקון. סוף שבוע חגיגות הגאווה. כריס וניל מגובים בקטעי וידאו חדשים. מרשימים ללא ספק. הלכו הקוביות, עכשיו הויזואל עובד על מוטיבים זורמניים, נובו פסיכדליה. נכון, נותרו גם קוביה או שתיים.  נותרו גם הכובעים והקסדות .כאילו באו להסתיר פגמי גיל. מותר להם. נוספו נגנים. נעלמו הרקדנים. או כפי שאמר לי חברי הטוב, ” גם הרמת יד ומחיאת כף שווה אצלהם לריקוד” ( מצד שני ,יתכן והיו , ונעלמו מעיני מרוב ענני עשן ערפיליים )

, ואכן,הפט שופ של היום, למרות השנים, מרקדים בכיף, עדיין תופסים חזק בקפלי שמלות הדיסקו האלקטרוני, ובערת הלייזרים והפצצות הסאונד המסיבי ,עובדים יופי על העיניים והאזניים כאחת , אז איך אפשר שלא להתרשם בשנית ( ברביעית ) מקולו המקסים של ניל טננט,זה שבעצם סוחף בלייב את ההופעה כולה. ואו ,איזה יופי של קול.

 נכון ,היו גם רגעים מתים, ונכון ששירי האלבום האחרון, נחמדים, ותו לא, והאמת ? ,לפעמים אפילו מייגעים. אבל מה זה משנה,כש”גו ווסט”,”ווסט אנד גירלס”,”איטס א סין”,”דומינו דאנסינג”, עדיין מצליחים לגרום לקהל ( בצנוע, לא הגיעו רבים מידי,איזה ששת אלפים פלוס מינוס ) ,להרים לאויר את  סמרטפוניהם ,למחוא כף, ולזמזם לעצמם את המוכר והידוע. בסך הכל היה נחמד, נו טוב, נחמד פלוס.

פט שופ בוייז תל אביב,פארק הירקון, 10.6.17

בתמונה : זה לא ניל טננט.

 

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת

C.) כל הזכויות למיקרובי‏

אפילוגון קטן לסיום : דוכני הנקניקיות השניצלונים והצ’יפס,בקרב הקהל,יוצרים אצלי משחקי רעב מיותרים. הריחות המפתים  מטרידים את בטנו של הבלוג. אנא,אנא!!! הרחיקו את דוכני האוכל למעלה הגבעה. פליז.!!!

אה,כן. יופי של חולצות.

פט שופ בוייז חולצות, 10.6.17

 

Advertisements
This entry was posted in Electronic, Live Concert, photography, pop, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה, מיכאל רורברגר, מיקרובי and tagged , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s