חנות קטנטנה ומטריפה

עדי קשת כהן

אלון לוטרינגר

החנות ברחוב העליה תל אביב

9.8.2016 יום שלישי

עדי קשת כהן ואלון לוטרינגר, תיאטרון החנות 9.8.16

 הי מיכאל

אני לא יודעת אם אתה זוכר. לפני כמה וכמה שנים שרתי באיזה גיג מוזר עם גיטריסט, באמצע הקניון של ויצמן/איכילוב. אתה ניגשת אלי ושאלת איך קוראים לי ואם אני מופיעה עם חומרים שלי, ואמרתי שעוד לא אבל זה בדרך. סיפרת שאתה מעכבר העיר וביקשת שאזמין אותך כשאני מתחילה להופיע כי מאוד הסתקרנת. כבר כמה שנים שאני מופיעה, אבל זה לקח קצת זמן ובדרך גם נסגר עכבר העיר וגם אני כמובן שכחתי את השם (כמה טיפוסי). איכשהו הגעתי אליך לאחרונה והשם צילצל לי מוכר, ואז נזכרתי. אני מקווה שאני לא טועה:) אז אם זה עדיין בתוקף, אני אשמח מאוד לעשות תיקון ולהזמין אותך להופעה. יש לי הופעת פסנתר מחר ב’חנות’ ברחוב העלייה, מצרפת את האיבנט. אם תרצה להגיע אני הכי אשמח! עדכן אותי ואשמור לך כרטיס
בקופה.בכל מקרה, תודה על המילים ההן אז, באמצע קניון הזוי באיכילוב. לא מובן מאליו. יום נעים:)
בואו ונגיד שאלוליא הציטוט הזה שלמעלה לא הייתי מגיע להופעה הזו.משהו במייל הפייסבוקי הזה משך את תשומת ליבי. לא, לא זכרתי את הפגישה במרכז ויצמן.גם עכבר העיר המודפס שבק חיים ממזמן. האמת שגם לא היה לי מושג מי היא עדי קשת כהן הזו. טאבולה ראסה, אני. נמחק הזכרון. רק מה, ברור לי שאם החמאתי ככה לנערה המזמרת במרכז ויצמן, הרי שהדבר הצדיק את עצמו אז, ומי בכלל מופיעה במרכז ויצמן הזה הצמוד כדבק מגע מחיידק לבית חולי איכילוב,ברור לי שחייב להיות כאן משהו מיוחד.נכון הרבה מנסים לשכנע אותי להגיע להופעות שלהם, מעטים המשכנעים.משהו כאן הרגיש לי אחרת. הסתקרנתי , עשיתי גוגל, לא מצאתי הרבה, מעט  על להקה ששבקה חיים, “בר מאונטינ טרי” ( זה באנגלית ) ,או בעברית צחה “דוב הר עץ”, נכנסתי לשירים, אהבתי,… הלאה, עכשיו ידעתי שאני חייב להגיע לחנות, החנות גלריה תיאטרון ברחוב העליה בתל אביב. מודה , בנהיגות בדרך לבארבי הייתי מפנה תמיד את ראשי לכיוון האורות המהבהבים של החנות הזו, נזהר שלא להתקע ברכבים שלצידי, אף פעם לא עצרתי, אף פעם לא נכנסתי, רציתי, הסתקרנתי,הנה הגעתי.וכמה טוב שהגעתי. כי ברגע שנגמר הבנתי שעברתי כאן חוויה תרבותית מן הסוג שלא נתקלים בו הרבה. חוויה איכותית, אינטימית, חמה,מרגשת, מרגשת בגלל היופי,בגלל הפסנתר, בגלל הקול השמיימי, הקול הזה המיוחד של זמרת,אחרת ,סינגר סונגרייטר,ככה אומרים, אבל איזה יופי של סינגר סוגרייטר.
אז ככה, עדי קשת כהן יושבת על הנישה המוזיקלית שבין ( ועכשיו להשוואות ) ג’וני מיטשל לפיונה אפל ( כי היא עושה שיר שלה ) לדורון טלמון של ג’יין בורדו , להילה רוח ( כי שתיהן עושות בנג בנג )  , וג’ון באאז ( כי אחרים אמרו את זה לפני ) , בין ….נו טוב די. כי לעדי ( וכאן אני מפסיק עם הקשת כהן ) יש משהו מיוחד משלה, משהו בקול הזה שהולך מן הרגוע לסירנה האמבולנסית ( מרכז ויצמן, זוכרים? ) , משהו שבין התחושה הכל כך לא עכשוית ,למשהו מאוד עכשוי. ואם אני הולך כאן
ומסתבך , הרי שכל זה נעשה רק על מנת שתעקבו אחרי השם, כי מה שקורה כאן יפה כל כך,כל כך יפה ומרגש.ועל מנת שלא תגידו שנפלתי על כל הראש, אוסיף הערה קטנה אחת. לפעמים , מה שאני מכנה כאן “סירנה” תופס קצת מעט טיפה יותר מידי מקום. רק לפעמים.
היום כמלווה צמוד בשני שירים, האחד שלה האחר שלו, MOORA ועכשיו לאלון לוטרינגר. אותו מכירים טיפה יותר. פעם
,יופי של שילוב …
והנה כמה קישורי וידאו
בתודה
מיקרובי
הבלוג שמתנהג אחרת 🙂
Advertisements
This entry was posted in Live Concert, photography, Review, Rock Concert, בא בלילה, ביקורת הופעה and tagged , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s