דופקים שעון

Deep Purple
דיפ – פרפל, היכל נוקיה,22.2.14

נתחיל

דיפ פרפל, נוקיה, 22.2.14,מעובד 1מופתע מכמויות המרצ’נדייז, מה לא מכרו שם, מקלות תופים עם חתימתו של איאן פייס המהולל, סקין תופים עם חתימות חברי הלהקה, צעיפים,דיסקים,די.וי.די., סיכות,כובעים, חולצות, בטח חולצות.

דיפ פרפל,נוקיה,מרצ'נדייז,מעובד 3ועל כולם מילות הקסם : דיפ פרפל, באנגלית, בטח באנגלית. והנה מיליון שנים אחרי יסוד הדיפ פרפל, מגיעים שוב בבטחה הסגולים הכהים אל חוף ארצנו רווית החרמות, והבלוג נזכר בביקורם הקודם, בהתלהבותו אז וברצונו העז להיות נוכח מחדש בתחייה הנוכחית של להקה שעשתה פעם היסטוריה לצידם של הבלק שבת והלד זפלין ואיכשהו עדיין מצליחה בכוח האינרציה למשוך בעליה גם עכשיו כשהסולן הנוכחי ,איאן גילן, יושב על שישים ושמונה שנות חייו , ו”הסמוק און דה ווטר” תקוע עמוק במעמקי התודעה הקולקטיבית של העולם כולו בנוסח של :  ” בראשית ברא אלוהים את השמיים והארץ, ותוהו ובוהו על פני תהום, ויבדיל אלוהים בין שמיים למים ויברא את העשן למען ידעו וירעו” . אופס, נסחף הבלוג.

והנה זה מתחיל, אי שם ,חצי שעה לאחר השעה היעודה, אי שם לאחר הופעה מביכה משהו של טל פרידמן והחתולים השמנים ( דברי הקישור לא המוסיקה) . אז הנה איאן גילן, והנה גם אבות המטאל האחרים :  איאן פייס המתופף ורוג’ר גלובר הבסיסט,וסטיב מורס הגיטריסט ודון איירי הקלידן-אורגניסט, והחגיגה בעיצומה.

איאן גילן וסטיב מורס בפעולה

איאן גילן וסטיב מורס בפעולה

אז מה היה לנו. הרבה ( יותר מידי) חומרים מן האלבום החדש (“עכשיו מה”) שאיכשהו לא מגיע לקרסוליהם של החומרים הישנים, וחבל. הרבה יותר מידי סולואים של גיטרות, תופים וקלידים ומעט מידי שירה של גילן עצמו.

לא שהיה רע. הסולואים היו מצויינים. רק מה, החומרים שנבחרו לרפד את הלילה היו יכולים לעבוד אחרת. והנה מה שקורה בשטח, גילן , למרות יכולתו לשמור על קול צלול ועליה באוקטבות פלצטיות, ממעט הפעם לשיר,נכון, כל אמן שמח להציג את חומריו החדשים אבל שיר בינוני על וינסנט פרייס ( ר’ וידאו בהמשך) ושיר בינוני מינוס על ג’ון לורד ז”ל (” הדלקתי לך נר…”) לא מוסיפים יותר מידי ענין להופעה שהייתה יכולה להיות סוחפת בהרבה יותר ממה שהייתה. נכון היו גם להיטים , היו שם “לייזי” ו”ספייס טראקינג” ואיך לא “סמוק און דה ווטר” , ( ואז הקהל מועיל בטובו לקום על רגליו ופוצח בניפנופי זרועות ושירת “פייר אין דה סקיייי” ) , אבל הרבה שירים אחרים לא היו. ( וכל כך רציתי את “ללנה” ואת “סוויט צ’יילד אין טיים” )

מסקנה . הדיפ פרפל הולכים ומתבגרים. הכוח הקדמוני משנה פזה.זהו עכשיו מגיע תורם של הסולואים . סולואים נפלאים, כמיטב המסורת של סטיב מורס בגיטרה משתוללת, מתבכיינת, מטפסת, מתכרבלת, ואיאן פייס שהופך הערב לאיאן זוהרים,כי התיפוף בחושך עם מקלות מאירים עושה משהו חזק לנפש הפסיכאדלית,דון איירי עם קלידים שגונבים ריפים מקינג קרימזון ואפילו נוגעים שוב ב”הבה נגילה” ( די מספיק עם  זה!) וגלובר שודד הים ( כי זו תדמיתו) עם בס שדופק לנו ביצים ושחלות ,יופי דופק.נכון שאסור להשוות ונכון שתמיד מוצדק לחיות את הכאן ועכשיו,הבעיה שהעכשיו הזה מתרחק מהר מידי מהעבר המפואר, והאמת שזה ( העבר) החזיק מעמד גם בביקורם הקודם של הפרפלים בארץ, רק שהפעם ההתבגרות עושה להם פאזה שונה , פאזה שאם תרצו לקבל אותה, תהנו עדיין מלהיטי הנצח ואפילו תגלו פה ושם ניצוצות עכשוויים בחומרים החדשים, מצד שני כולנו מתבגרים, גם הבלוג, עובדה שהוא ( הבלוג) השתוקק לנקניקיה, רק  שעכשיו אסור לו לאכול נקניקיות, . העובדה היפה היא שגילן ממשיך לשיר, ועל זה ריספקט וכל הכבוד, ולמרות החליפה, עניבת הפרפר והשיער המאפיר ( תדמית הפקיד) הסמוק און דה ווטר ,עדיין מזיז לקהל את הרגליים. ואולי דווקא השיר הזה , למרות שנמאס, ימשיך ויזרים את הדם ואת הכסף ללהקה שעדיין דופקת שעון.

וידאו סיל וו פליי:

(וסליחה על האיכות)

קודם החימום :

הנה “וינסנט פרייס” החדש של הפרפל :

והנה ה”לייזי” הישן והטוב

בתודה

הבלוג שמתנהג אחרת 🙂

Advertisements
This entry was posted in art, City Life, music, photography, rock, video, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מוסיקה, צילום, רוקנ'רול and tagged , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s