Boring? ( Damo Suzuki & Tree)

דאמו סוזוקי

דאמו סוזוקי

דאמו סוזוקי,אוזןבר,תל אביב,9.2.14

קצת היסטוריה. דאמו סוזוקי היה פעם בלהקת “קאן” האגדית, זו שהחזיקה בקרבה את הולגאר שוקאי ,ואת זאקי ליבצייט ועשתה לנו טריפ על הנשמה עם קופסת שימורים של במיה כקונטרה לאומאגומה של הפלויד. לסגנון נהגו לקרוא קראוטרוק, מה שאומר גרמני טהור. סוזוקי יפני. מה עושה יפני בלהקה גרמנית?. אז ככה. פעם היה להם זמר אחר, מאלקולם מוני. מאלקולם עזב. שוקאי משוטט  ברחובות מינכן ומגלה יפני קטן ארוך שיער מנגן ושר ( ברחוב, בטח ברחוב) וההיסטוריה מתחילה מחדש.

שנים מאז, סוזוקי חורש עולם, פרוייקט עצמאי, מתחבר ללהקות מקומיות, כל ארץ ולהקתה היא, אצלנו הוא בוחר לעבוד עם “טרי” , יענו “עץ” , הטרי האלה פסיכאדלים מלידה, גם סוזוקי פסיכדלי. עכשיו הפסיכדליה הזו נשפכת באוזןבר, מה זה נשפכת , שעתיים ומשהו של שיר אחד ארוך, נכון, יש גם חלוקה, אחרי שעה וחצי שיר יש מין פאוזה שכזו , קצרה, והנה עוד אחד, עוד אחד כזה ארוך. פעם קראו לדברים האלה “יצירה” , בגלל זה נולד הפאנק, בגלל זה ג’והני רוטן עשה סקס פיסטולס, רק מה , שנים עברו, העולם הפך דיגיטלי, אלבומי קונצפט גזו מן העולם, ומה קרה לרוטן ? הפך לפיל, פאבליק אימאג’ לימטד, ומה קרה לסוזוקי, באמת מה קרה לו? . אז הנה סוזוקי, ומאחוריו ומצדדיו העץ, אימפרוביזציה של מוסיקה שלא נגמרת לעולם, וזה משעמם, כל כך משעמם ,רק מה, כמה שזה משעמם זה מרתק, והבלוג מסרב לעזוב את מקומו, תקוע מול השעמום הגדול בעולם, תקוע מול הזמר המזדקן עמוס שערותיו המאפירות, תקוע חזק ופותח אוזניים לכל צליל, שמע משהו חדש יקרה שם, שמע תבוא התפרצות כלשהיא, שמע האטונליה הדיסוננטית תהפוך למלודיה מסוכרת שכזו, תתחבר ללהקתו הקודמת , תעשה מחווה קטנה ל”קאן” אבותיו המיסדים, ופה ושם מבצבצים הריקושטים, ופה ושם משהו מזכיר משהו אחר, ושעתיים חולפות , ועוד יותר, והנה זה נגמר,וכאן עולות השאלות,האם נכון לבצע בעידן הדיגיטלי קטעים ארוכים שכאלה, האם “טרי” היא באמת הלהקה המתאימה לסוזוקי כאן אצלנו בארץ, האם סממני הג’אז של באסיסט ה”טרי” ראויים היו להיכנס לסשן,האם השעמום הוא פונקציה של כאבי גב מתמשכים, האם סם כלשהו היה עוזר לעיכול היצירה, האם לא נכון היה ללגום חצי ליטר בירה לפני המופע,האם נכון לסכם ולדבר על שעתיים ומשהו של שעמום חושים כשהאזנה חוזרת בבית לאלבום של הופעה דומה מספרד מעלה רגעי מופת של ריחופים קוסמיים בחלל החדר. ואולי העניין הוא דווקא בחוסר העניין, במילמולים המוזרים שלא מתקשרים לשום שפה ואיכשהו נשמעים אנגלית, בג’סטות הבימתיות ששואבות משהו מרוטן של הפיסטולס אבל הולכת דווקא לכיוון הנגדי,בעצם קיומו של דאמו סוזוקי כקונטראפונקט למצבנו העכשווי, כי מה שנחוץ בהופעה שכזו זה : או חזרה בזמן,או טונות של סבלנות. ומה לעשות שהבלוג איבד את סבלנותו אי שם כשהבין שהשיר הארוך הזה, כלומר הראשון בהופעה לא יגמר לעולם, והנה הוא מוציא מצלמתו ומחליט לצלם אי שם תוך מהלך השיר, מצלם ומפסיק לאחר כשש עשרה דקות,ולהלן התוצאה:

הבלוג שמתנהג אחרת 🙂

Advertisements
This entry was posted in art, clubbing, music, photography, rock, video, אמנות, בא בלילה, ביקורת הופעה, וידאו, מוסיקה, רוקנ'רול and tagged , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

One Response to Boring? ( Damo Suzuki & Tree)

  1. הופעה של שעמום מסוייט, או סיוט משועמם, אכזבה גדולה שציפיתי לה האמת, בזבוז של כסף, חרטוט מתמשך, חתכתי באמצע בלית ברירה, תודה על הביקורת

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s