The Jesus & Mary Chain, Israel,Barby Club,18.10.2012

Jim & William Reid
Say hallo ,Say goodby
Say hallo ,Say goodbyBack Home one step beyond

20 and something years after,arriving to Israel, The Jesus and Mary Chain.20 and something years after,ages since,and yet,the fire is burning,fucking burning.!!!

מוזר לקרוא את הביקורות, לשמוע ש ” הם כבר לא זה, שמקומם בהיסטורית הרוק כבר לא בטוח, שלא ניתן היה להנות מבעד לענני העשן, שהיה חשוך מידי, שהיה רגוע מידי, שהיה דומה למופע רוק ישראלי בגלל נינט, שמה פתאום רקדו שם פוגו, ששיר אחד היה יותר טוב משיר אחר,שפעם היה אחרת ” , ואני אומר – בולשיט, כי הג’יזס האלה עשו את עצמם, וה “עצמם” הזה, זה ר ע ש מ ל ו כ ל ך, רוקנ’רול מהביצים, ואפילו שהביצים האלה מצטמקים עם השנים,לא אכפת לי שכבר אין את המסך הזה של הנוייז המלווה, אז אין, פאק, ההנאה הייתה כזו של כאן ועכשיו, בלי השוואות, ניתוק מהמוח החופר, הטמעות במוסיקה, וג’זוס הם היו טובים, בדיוק כמו שכתוב שם למעלה באנגלית, הלהקה הזו בערה, והביאה לנו חתך של כל מה שעשו קודם,כי אנחנו בישראל לא ראינו אותם קודם, לא כאן, בטח שלא כאן,זו הפעם הראשונה שלנו איתם ותודה לאחים ריד שהעיפו אותי לתהום המעושן הזה של הרוקנ’רול.

ויש גם וידאו :

: והנה הביקורת מעכבר העיר

בארבי,יום ה’,18.10.12 לדבר על ג’טלג שאחרי הופעה סוחטת, על עוצמת חוויה, על נוסטלגיה ללהקה שאלבומיה הסתובבו נון סטופ על לוח הפטיפון הפרטי שלי ( ועצבנו את השכנים) , נוסטלגיה לאחים ריד שהופכים עבר מפואר להווה עדכני, על הופעה בבארבי שנוחתת כאן במכונות זמן  משומנת של זיכרונות עמוסי פידבקים, ממעמקי מרתפו של “בית התקליט” , מקדש הרוק ז”ל , שם נחשפתי לראשונה למקדם הנוייז המפואר הזה ,שעשה בית ספר למאות שוגייזרים אחרים. הג’יזס אנד מרי צ’יין, מי היה מאמין, עשרים ושמונה שנים אחרי, בדרך הארוכה שעשו מגלזגו בסקוטלנד הקפואה , אל החום הישראלי של הבארבי התל אביבי. והנה הם כאן עכשיו על הבמה, מבוגרים בהרבה מאז ( ואיך אפשר שלא) , מתוחזקים בנגנים חדשים ( ואלו התחלפו אצלם בכמויות), פותחים  בסערה עם “SNAKEDRIVER” , לאו דווקא הידוע והמוכר בשיריהם, ומסיימים עם ארבעה אחרים מוכרים הרבה יותר ( כן, עשו את  “Just Like Honey”    ) מתוך  PSYCHOCANDY אלבום הבכורה שעשה להם את המוניטין . וכבר בכניסה לחשו באוזני שצפויה לי הפתעה. וכך סתם נפלט לי “נינט” , ואכן נינט זו הייתה, מצטרפת למרי צ’יין עם שניים/שלושה שירים, וזה היה בסדר , לא הרבה מעבר לזה, וכשעזבה, חזרה הבמה למקור החשוף של הרוקנ’רול הרצחני של הג’יזוסים, זה שמעוגן בהשפעות ברוכות של הוולווט אנדגראונד והסטוג’ס , אבל גם זה שהלך קדימה וכיסה את הדבש הדביק בשטיחי מקדחות מן הגיהנום. אז נכון שבפאזה הנוכחית כמעט ונעלמו המקדחות, ומפלי השיער הפכו קצוצים וכסופים, ועל אף כל אלה, הג’יסוז אנד מרי צ’יין בגרסתם הבוגרת, עמדו שם על במת הבארבי ושפכו ניטים בקבלנות, וזה האח ג’ים, כשלצידו האח וויליאמס, ביצעו את מה שיש להם לבצע במלוא כוחם, כאילו ולא היה קודם פירוק מכוער, עכשיו כאן מחדש. אז נכון שלא מדובר דווקא בחיות במה מסוגו איגי פופ ודומיו, אבל בטח אמיתיים עד הסוף , לדרך הארוכה שעשו מאז 1984 עד ל 2012.  הערב הם יעשו את זה שוב. ועושה רושם שאם אתמול היה מלא וגדוש בקהל צעיר, שלא הכיר את הלהקה בזמן אמת , הערב יהיה רותח ועמוס בותיקי הדור ( יום שישי כי טוב). ולמען הקרדיט הנה האחרים שבחבורה : ג’ון מור – גיטרה, פיל קינג – בס ובראין יאנג – תופים. כולם ג’יזס אנד מרי צ’יין

Advertisements
This entry was posted in art, clubbing, music, rock, ביקורת הופעה, מוסיקה, רוקנ'רול and tagged , , , , , , , , . Bookmark the permalink.

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out /  Change )

Google photo

You are commenting using your Google account. Log Out /  Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out /  Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out /  Change )

Connecting to %s